623 - תרכג סדר תפלת נעילה ובו י"[ב] סעיפים

תרכג סדר תפלת נעילה ובו י"[ב] סעיפים:

א במקומות שאומרים: אשרי ובא לציון קודם תפלת מנחה, צריכים לחזור ולומר: אשרי קודם תפלת נעילה - כדי להפסיק בין מנחה לנעילה, מטעם שנתבאר בסי' ק"ח וק"ה:

ב התחלת זמן תפלת נעילה הוא כשהחמה בראש האילנות. דהיינו קרוב להתחלת השקיעה. ונמשך זמנה עד סמוך לצאת הכוכבים.

לפיכך צריך הש"ץ לקצר בסליחות ופיוטים שבאמצע התפלה. וגם אין לו למשוך בתפלת נעילה כל תיבה ותיבה כדרך שמושך בשאר תפלות - כדי שיגמור קודם צאת הכוכבים.

לפי, שתפלה זו היא בתענית ציבור כנגד נעילת שערי היכל שבמקדש, שהיה ביום, אחר הדלקת נרות של בין הערבים - כעבד הרוצה לצאת מן המלך, ומקודם שיצא הוא מבקש פרס ומנת המלך, ויוצא ונועל השער אחריו:

ג אבל יש אומרים שיכולין להאריך ולהמשיך בתפלת נעילה גם בלילה. ואע"פ שהוא אחר נעילת שערי היכל - לפי שלא תקנו כלל להתפלל תפלה זו בעת נעילת שערי היכל. 

ומה שנקרא: "תפלת נעילה" - היינו לפי שמתפללין אותה בסוף היום, והיא גמר תפלות של היום. ומתפללין אותה סמוך לנעילת שערי שמים, שנועלין אותם בגמר התפלות:

ד ואע"פ שהעיקר כסברא הראשונה - מכל מקום עכשיו שנוהגין כסברא האחרונה - אין למחות בידם. ומכל מקום, צריכין להתחיל בעוד היום גדול.

וגם יזהרו לומר: חרוז "היום יפנה כו'" - קודם הערב שמש. דאם לא כן - הוא דובר שקרים לפני ה':

ה ואומרים במקום: "כתבנו", "חתמנו". ובמקום: "וכתוב", "וחתום". ובמקום: "ונכתב", "ונחתם":

ו ואם הוא שבת - מזכיר של שבת בתפלה זו, כדרך שמזכיר בשאר תפלות היום - שהרי עדיין יום שבת הוא.

ואפילו אותם הממשיכים תפלה זו בלילה - מכל מקום, כיון שהתחילו מבעוד יום - צריך להזכיר של שבת. (כמ"ש בסי' קפ"ח).

אבל בווידוי שלאחר התפלה - אין מזכירין בו של שבת - כיון שכבר סיים ברכת שבת. (דהיינו: "אתה בחרתנו" שחותמין: "מקדש השבת") ולא מצינו הזכרה אחר סיום הברכה. כמ"ש בסי' תכ"ה ע"ש.

במה דברים אמורים ביחיד. אבל הש"ץ, כיון שאומר הווידוי בתוך התפלה - צריך להזכיר של שבת ב"אתה הבדלת אנוש כו'", כדרך שמזכיר בו של יום הכיפורים. שהרי ברכת: "אתה בחרתנו", היא מיוחדת לשבת וליום הכיפורים - שהרי מזכיר בה של שבת בתחלה: "ותתן לנו את יום השבת הזה וכו'", ובסוף חותם: "מקדש השבת כו'".

ומכל מקום, אם לא הזכיר של שבת בתוך הווידוי - אין מחזירין אותו - כיון שהזכירו בתוך התפלה.

אבל אם לא הזכיר של שבת כלל,. אפילו בתוך התפלה - מחזירין אותו. בין יחיד בין ש"ץ:

ז במקום שאומרים: "כתר" במוסף - אומרים ג"כ בנעילה.  ובמקומות שאומרים: "נעריצך" במוסף אומרים ג"כ בנעילה:

ח נושאים כפים בנעילה. ולפי שנשיאת כפים הוקשה לעבודה, כמ"ש בסי' קכ"ח, ועבודה אינה אלא ביום - לפיכך צריך הש"ץ למהר בתפלת נעילה ולדלג הסליחות - אם אין שהות ביום. בענין שתהא נשיאת כפים ביום קודם צאת הכוכבים.

אבל במדינות אלו אין נוהגין כן. אלא אין הכהנים עולין לדוכן כלל בנעילה. לפי שמאריכין בסליחות ופזמונים עד הלילה. ואין נשיאת כפים בלילה.

אבל מכל מקום אומר הש"ץ: "אלקינו ואלקי אבותינו ברכנו כו'", אע"פ שהוא לילה - שבזה אין קפידא כל כך - כיון שתפלה זו ראויה לנשיאת כפים - שהרי התחלת זמנה היא מבעוד יום:

ט ואחר התפלה אומרים:"אבינו מלכנו", אפילו כשחל בשבת. ואפילו עדיין הוא יום.

ואף על פי שבכל היום אין אומרים: "אבינו מלכנו" כשהוא שבת - מכל מקום, עכשיו יש לאומרו. לפי שעכשיו הוא גמר החתימה, ואנו צריכין לבקשת רחמים, ואם לא עכשיו אימתי:

י בסוף הסליחות אומרים: "שמע ישראל" פעם אחת. ושלש פעמים: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". ואח"כ אומרים שבע פעמים: "ה' הוא האלהים" - ללוות השכינה, שתעלה ותסתלק עכשיו למעלה משבעה רקיעים. שבעת התפלה היתה השכינה שרויה בינינו - ועכשיו תעלה למקומה:

יא ואומרים קדיש שלם. ואח"כ תוקעין תקיעה אחת. ויש נוהגין לתקוע תשר"ת.

ואע"פ שעדיין לא הבדילו בתפלה - אעפ"כ אין כאן איסור כלל - כיון שהתקיעה אינה מלאכה כלל, ואין בה אפילו משום שבות גמור. כמ"ש בסי' תקפ"[ח]. ולא אסרו בשבת ויום טוב אלא משום עובדין דחול, כמו שנתבאר שם - לפיכך יש להתיר תקיעה זו אפילו בין השמשות, אם כבר גמרו תפלת נעילה. (ועיין בסי' שמ"ב):

י[ב] וטעם תקיעה זו - היא סימן לסילוק שכינה למעלה. כמו שהיה במתן תורה, שכשעלתה השכינה נאמר: "במשוך היובל וכו'". ונאמר: "עלה אלהים בתרועה כו'".

ועוד יש טעם בתקיעה זו - להראות שהוא יום טוב, ולהרבות בסעודה. מפני שאין יום טוב זה מפורסם - עשו בו תקנה לפרסמו.

לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת, כדרך שאומרים בשבת ויום טוב: