תרכב סדר תפלת מנחה ובו ו' סעיפים:
א אין אומרים: "אין כאלהינו" אחר תפלת מוסף, כמו שאומרים בשאר שבת ויו"ט - לפי שעיקרו לא נתקן אלא כנגד ברכות אמצעות של תפלת שמונה עשרה שאין אומרים אותן בשבת ויו"ט.
אבל ביום הכיפורים, כבר אמרו פיוטים שיש בהם הזכרות ברכות אלו, כגון: "אהללך כו'".
אבל: "פיטום הקטורת", אע"פ שגם היא נזכרה בעבודה - מכל מקום פרטי סממני הקטורת לא הוזכרו שם, ולכן יש לאומרם אחר תפלת מוסף:
ב יש מקומות נוהגים לומר: "אשרי", "ובא לציון" קודם תפלת המנחה, כמו בכל שבת ויו"ט.
אבל במדינות אלו אין אומרים: "אשרי", "ובא לציון" עד קודם נעילה - כדי להפסיק בין תפלת מנחה לנעילה באמירת: "אשרי", "ובא לציון".
אבל בין מוסף למנחה מפסיקין בקריאת התורה - לפיכך אין צריך להפסיק עוד: ב"אשרי", "ובא לציון". ויש לנו למהר תפלת המנחה בכל מה דאפשר:
ג אין אומרים: "ואני תפלתי", אפילו אם חל להיות בשבת - לפי שבכל השבתות אומרים אותו לשבח ישראל, שאע"פ שאכלו ושתו, אף על פי כן הם קורין בתורה ומתפללין אחר כך. משא"כ אומות העולם שאוכלין ושותין ופוחזין. אבל ביום הכיפורים אין שייך זה:
ד ומוציאין ספר תורה וקורין שלשה אנשים בפרשת עריות עד סוף הפרשה - שמי שיש עבירה בידו יפרוש מהן.
לפי שהעריות עבירה מצויה - שנפשו של אדם מחמדתן ויצרו תוקפו.
והשלישי מפטיר ביונה - לפי שיש בו כח התשובה. ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה.
ונוהגים לסיים ההפטרה במיכה: "מי אל כמוך כו'".
ואחר ההפטרה - נוהגין במדינות אלו שלא לברך רק שלש ברכות. אבל אין אומרים: "על התורה ועל העבודה" - לפי שכבר נגמרה עבודת היום קודם המנחה.
ונוהגים במדינות אלו שאין אומרים: "צדקתך" כשחל בשבת. לפי שכתוב בו: "משפטיך תהום רבה", ואין אנו מבקשין משפט ביום הכיפורים אלא רחמים ולפנים משורת הדין. כעין שנאמר: "ואל תבא במשפט כו'":
ה אם השעה דחוקה - ידלגו: "אבינו מלכנו" כדי להתחיל נעילה בזמנה שיתבאר בסי' תרכ"ג:
ו אע"פ שאין נשיאת כפים במנחה ביום הכיפורים כמ"ש בסי' קכ"ט, ע"ש, אעפ"כ יאמר הש"ץ ברכת כהנים ושים שלום - מטעם שנתבאר שם ע"ש: