תקצג אם הברכות והתקיעות מעכבות זו את זו ובו ד' סעיפים:
א שלש ברכות שאומרים במוסף של ראש השנה, שהן מלכיות זכרונות ושופרות, מעכבות זו את זו.
שאם אינו יודע כל השלש ברכות, לא יאמר כלום.
אפילו אותה ברכה שיודע.
אבל ברכות של שאר ימות השנה, אין מעכבות זו את זו.
אלא אם אינו יודע כל הברכות, יאמר המקצת שיודע:
ב סדר הברכות מעכב.
שאם הקדים לומר זכרונות או שופרות למלכיות, או שופרות לזכרונות, לא יצא:
ג וכן התקיעות מעכבות זו את זו.
שאם יודע לתקוע, ואינו יודע להריע, לא יתקע כלום.
לפי שאין כאן מצוה כלל.
אלא אם כן תוקע ומריע ותוקע ג' פעמים.
כמ"ש בסי' תק"צ.
אבל אם יודע להריע תרועה שלנו, ואינו יודע לתקוע השברים, יתקע תר"ת ג' פעמים.
וכן אם יודע לתקוע שברים, ואינו יודע התרועה שלנו, יתקע תש"ת ג' פעמים.
דשמא מה שהוא יודע, זו היא תרועה האמורה בתורה, ונמצא מקיים המצוה כמאמרה:
ד התקיעות שעל סדר הברכות, אינן מעכבות את הברכות.
שאם אין בהם מי שיודע לתקוע, אעפ"כ יאמר הש"ץ כל הט' ברכות.
וכן הברכות אינן מעכבות את התקיעות, שאם אינן יודעין לברך הברכות האלו, אעפ"כ יתקעו ג' סדרים.
אם התפללו בצבור הט' ברכות, ולא תקעו עד לאחר שגמר הש"ץ את התפלה, יצאו: