תב דין חריץ מים שבין ב' תחומין ובו ב' סעיפים:
א חריץ מלא מים מכונסים שהוא בין ב' תחומי שבת מקצתו בתחום עיר זו ומקצתו בתחום עיר אחרת שתי העיירות אסורות למלאות ממנו אע"פ שכל אחד ממלא מתוך תחומו לפי שכל מה שהוא בתחום העיר אינו קונה שביתה במקומו להיות לו משם אלפים לכל רוח אלא אחר העיר הוא נגרר וקונה שביתה בעיר ואם הוא בסוף תחומה אין יכול לזוז משם ולחוץ וא"כ מים אלו חציים קנו שביתה בעיר זו וחציים בזו והם מתערבים אלו באלו ואין דין מים אלו כדין חפצי הפקר שאינם קונים שביתה כלל לפי שכיון שהם סמוכים לעיר דעת אנשי העיר עליהם והרי הם כגשמים הסמוכים לעיר שהם כרגלי אנשי העיר כמו שנתבאר בסי' שצ"ז ואין בני תחום זה יכולים למלאות מתוך תחומן מפני עירוב מים של תחום אחר.
וצריך לעשות מחיצה גבוה י' טפחים בסוף התחומין שבחריץ להבדיל בין מים למים ואפילו היא של קנים סמוכים זה לזה פחות מג' טפחים שהמים מעורבים בין קנה לחבירו ואפילו היא תלויה שאינה מגעת עד קרקעית החריץ שהמים מעורבים מתחתיה אין בכך כלום שקל הוא שהקילו במים שאין צריך רק שיהיו נראים כמובדלים כמו שנתבאר בסי' שנ"ה ושע"ו ואם המים מושכים או נובעים א"צ שום תיקון שאינם קונים שביתה כלל והרי הם כרגלי הממלא ראשון כמו שנתבאר בסי' שצ"ז:
ב בור של תבן העומד בין שני תחומין אלו מאכילין מכאן ואלו מאכילין מכאן ואין חוששין שמא אלו יקחו מתחום של אלו: