352 - שנב הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות ובו ד' סעיפים

'

שנב הקורא בספר ונתגלגל מרשות לרשות ובו ד' סעיפים:

א הקורא על האסקופה בספר מספרי הקודש העשוי בגלילה כספר תורה ונתגלגל ראש האחד מהספר מידו לרשות הרבים שלפני האסקופה וראש השני נשאר בידו גוללו אצלו אפילו נתגלגל חוץ לד' אמות ואע"פ שהאסקופה היא רשות היחיד שיש עליה משקוף רחב ד' התירו משום בזיון כתבי הקדש שרבים דורסים על האסקופה שאין בגלילה זו איסור תורה הואיל וראש השני נשאר בידו וכל הזורק דבר לרשות הרבים וראש השני בידו אם יכול להביאו אצלו על ידי זה פטור שאין כאן הנחה ברשות הרבים ולכן מותר לחזור ולהביאו אצלו מן התורה אלא שחכמים אסרו זה בשאר דברים גזרה שמא יפול כולו מידו לרשות הרבים ויביאנו אצלו אבל במקום בזיון כתבי הקודש לא גזרו גזרה זו.

אבל אם נפל כל הספר מידו אפילו נפל לכרמלית (ומסי' ש"א סמ"ב לא קשה מידי אע"ג דפחות פחות מד' אמות חמיר מכרמלית עיין סוף סי' שמ"ט דשאני התם דלא מינטרי מכלבי) אסור להביאו אצלו שלא התירו שבות גמור כזה משום בזיון כתבי הקדש:

ב ובשאר דברים אפילו נפל לכרמלית וראש השני בידו אסור להביאו אצלו (ולא אמרו שבכרמלית לא גזרו גזרה מפני שהוא גזרה לגזרה אלא בדבר שאין בו דרך מלאכה כגון העומד ברשות היחיד ושותה ברשות הרבים שנתבאר בסי' ש"נ או הזורק מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור שיתבאר בסי' שנ"ג או היוצא לרשות הרבים מבעוד יום סמוך לחשכה וחפץ בידו שנתבאר בסי' רנ"ב, אבל דבר שהוא דומה למלאכה גזרו אף בכרמלית, ולכן יש אוסרים להוציא מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור כמו שנתבאר בסי' שמ"ו, ולכן אסרו לטלטל פחות פחות מד' אמות בכרמלית כמ"ש בסימן (ש"נ) [שמ"ט] ולכן אסרו מלאכה שאינה צריכה לגופה בכרמלית כמ"ש בסי' שי"א, והוא הדין להוצאה כלאחר יד וכן כל כיוצא באלו):

ג היה קורא בו על הגג שהוא רשות היחיד ונתגלגל (הספר) מידו ראשו האחד עד שלא הגיע לעשרה טפחים התחתונים הקרובים לארץ - גוללו אצלו שאויר מקום פטור הוא. ואפילו נח על גבי זיז אם אינו רחב ד' הוא גם כן מקום פטור, ואפילו אם רחב ד' הוא רשות היחיד (או כרמלית ע"ד שיתבאר בסימן שנ"ג גם כן אין איסור בהבאתו אותו מכרמלית לרשות היחיד כיון שראשו האחד בידו וכמו שיתבאר)

אבל אם הגיע לי' טפחים התחתונים שהם אויר רשות הרבים, אם הכותל משופע בענין שנח עליו - אסור לגללו אצלו גזרה שמא יפול כולו שמה ויביאנו אצלו ויתחייב.

ולא אמרו שלא גזרו גזרה זו בכתבי הקדש אלא באסקופה שדרך רבים עוברים עליה שזהו בזיון גדול שרבים דורסים שם, אבל כאן שאין דריסת הרגל עוברת שם אע"פ שהספר מוטל כך ברשות הרבים שזהו בזיון לו - אסור לגוללו אצלו אלא יהפכנו על הכתב כדי למעט הבזיון שכשהכתב מגולה הוא בזיון יותר.

במה דברים אמורים כשרבים מכתפים על שיפוע הכותל שאז דינו כרשות הרבים גמורה כמ"ש בסימן שמ"ה אבל אם אין רבים מכתפים עליו - כרמלית הוא ובכרמלית לא גזרו גזרה זו בכתבי הקודש שמוטלים בבזיון.

ואם אין הכותל משופע אע"פ שהוא ברשות הרבים ורבים מכתפים עליו - כיון שלא נח הספר עליו מותר לגלל[ו] אצלו כל זמן שלא הגיע לארץ, שאין לגזור שמא יפול כולו ויביאנו לפי שאף אם יפול כולו לרשות הרבים ולא ינוח שם אלא יהא תלוי באויר רשות הרבים מותר לקולטו מן האויר ולהביאו לרשות היחיד מן התורה, אלא שאסור מדברי סופרים בנפל כולו ובנפל מקצתו לא גזרו במקום כתבי הקדש המוטלים בבזיון:

ד אבל בשאר דברים אפילו לא נפל אלא מקצתו לאויר רשות הרבים ולא נח שם אסור להביאו אצלו אבל אם נפל לאויר כרמלית ולא נח שם מותר להביאו אצלו אם ראשו האחד נשאר בידו (והוא הדין שמותר להוציאו לכתחלה לאויר כרמלית אם ראשו האחד בידו שהיא ברשות היחיד ואינה פשוטה לחוץ):