ער לומר משנת במה מדליקין ובו ב' סעיפים:
א נוהגים לומר פרק במה מדליקין לפי שיש בו דין הדלקה, והג' דברים שצריך לומר עם חשכה.
והספרדים אומרים אותו קודם תפלת ערבית כדי שע"י קריאת פרק זה יזכור הג' דברים שצריך אדם לומר ויזהיר עליהם. וגם כדי שידעו במה מדליקין ובמה אין מדליקין ויזהרו לעשות כן. אבל אחר תפלת ערבית מה תועלת שיזכור הלא אין בידו לתקן מעתה.
אבל במדינות אלו אין חוששים לזה אלא אומרים אותו אחר התפילה, כדי שמי שאיחר לבא לבית הכנסת יסיים תפלתו בעוד שהצבור אומרים אותו.
ולכן אין נוהגין לאמרו בשבת של חול המועד שאז אין מתאחרין כל כך, לפי שאין עושים מלאכה כל כך. וכל שכן ביו"ט שחל להיות בערב שבת.
וכן ביו"ט שחל בשבת אין נוהגין לאמרו כדי למהר בשמחת יו"ט:
ב במקומות שמקדשים בבית הכנסת יש לקדש קודם אמירת במה מדליקין לפי שיש להקדים קדושת היום בכל מה שאפשר: