ב"ה, י' ניסן, תשי"ח
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
... במש"כ בסידור לומר לפה"ת הרני מקבל עלי מ"ע כו'.
א"צ להוסיף בל"נ - מדלא פי' כן אדה"ז - ואין לזה מקום כלל שהרי מצוה היא, ראה נדרים ח, רע"א. שו"ע יו"ד סר"ג בסופו
The Rebbe opens with the well-known statement found in the Siddur of the Alter Rebbe. At the very beginning, before davening, under the heading “Lifnei HaTefillah,” we say:
“Harei ni mekabel alai mitzvat asei shel v’ahavta l’reiacha kamocha”—
“I accept upon myself the positive commandment of ‘love your fellow as yourself.’”
The question was raised whether one should add the words “bli neder”—“without a vow”—when making this declaration. Since in many cases, when a person accepts something upon themselves, they add “bli neder” to avoid it being considered a binding vow, the suggestion was made to include it here as well.
The Rebbe responds clearly that there is no need to add “bli neder.” Since the Alter Rebbe did not include these words in the Siddur, one should not attempt to be more meticulous or “more righteous” than the Alter Rebbe by adding them.
Furthermore, the Rebbe explains that the entire suggestion does not make sense. The concept of “bli neder” applies when a person voluntarily takes on an obligation that is not required. For example, if someone wishes to give a donation that they are not obligated to give, they may say “bli neder” to ensure it does not become a binding vow.
However, the mitzvah of “v’ahavta l’reiacha kamocha” is not optional—it is a חובה, an obligation. Since this is a mitzvah that one is already commanded to fulfill, there is no concept of making it into a vow in the first place. Therefore, there is no reason to say “bli neder.”
The Rebbe supports this ruling by referencing the Talmud in Nedarim 8a and the ruling in Shulchan Aruch Yoreh Deah 213 (toward the end), where the distinction between voluntary commitments and obligatory mitzvos is clarified.
Accordingly, one should recite the statement exactly as instituted:
“Harei ni mekabel alai mitzvat asei shel v’ahavta l’reiacha kamocha,”
without adding “bli neder.”
SUMMARY:
Since loving a fellow Jew is an חובה and not a voluntary commitment, it is not subject to vows. Therefore, one should not add “bli neder,” and should follow the exact wording established by the Alter Rebbe.
הרבי פותח בדברי הסידור של אדמו"ר הזקן, שבו בתחילת התפילה, תחת הכותרת "לפני התפילה", אומרים:
"הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך."
נשאלה השאלה האם יש להוסיף את המילים "בלי נדר", כפי שנוהגים לעיתים כאשר אדם מקבל על עצמו דבר מסוים, כדי שלא יהפוך לנדר.
הרבי משיב שאין צורך להוסיף "בלי נדר". מאחר שאדמו"ר הזקן לא כתב זאת, אין מקום להוסיף ולהיות "מחמיר" יותר ממנו.
בנוסף, הרבי מסביר שאין לכך כל מקום מבחינה הלכתית. "בלי נדר" נאמר כאשר אדם מקבל על עצמו דבר שאינו מחויב בו. אבל מצות "ואהבת לרעך כמוך" היא מצוה מחויבת, ולא דבר רשות. לכן אין כאן כלל ענין של נדר, ואין צורך לומר "בלי נדר".
הרבי מביא מקור לכך במסכת נדרים ובשולחן ערוך יורה דעה סימן רי"ג בסופו.
לכן יש לומר את הנוסח כפי שהוא:
"הריני מקבל עלי מצות עשה של ואהבת לרעך כמוך"
בלי להוסיף "בלי נדר".