ב"ה, יו"ד ניסן, תשי"ח
ברוקלין
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב מעש"ק, וכיון שנמצאים אנו בימים המסוגלים דחדש ניסן הוא חדש הגאולה, תקותי שיבשרוני טוב מהטבה בכל הענינים, שזהו ענין יציאת מצרים בכל יום ויום, יציאה מענינים המגבילים מצירים ומעלימים, ובזה כמובן גם עניני בריאות הגוף וכלשון הרמב"ם היות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא.
ובודאי למותר להאריך שככל שהבטחון חזק יותר יותר מוקדם רואים זה ובמדה גדולה, וביחוד בידעי משפחת זוגתו תחי' ע"פ המכתבים, בטח למותר בשבילה האריכות, לא רק בהכרח ענין הבטחון אלא שגם עבודה קלה היא לפי ערך, שהרי המתבונן בעינים פקוחות, רואה השגחת השי"ת וחסד השי"ת יום יום, - אף שבחיים נמצאים גם עניני העלמות וקישוים, שהרי חיים אנו בעולם הזה שהוא עולם גשמי וחומרי עולם תחתון במדריגה וכמבואר בארוכה בתניא ובכ"מ, הרי נותן בורא העולם כחות לכל אחד ואחת מבני ישראל, שלא להתרשם מזה, ובשמחה ובטוב לבב ללכת בדרכי התורה יום יום וצעד אחד צעד, ואדרבה הבטחון והשמחה הם עצמם ממעטים ההעלמות והסתרים, ורואים במוחש שמלכתחלה לא הי' בזה אלא ענין של נסיון.
בברכה לחג הפסח כשר ושמח ולבשו"ט.
The Rebbe opens by acknowledging receipt of the letter sent on Friday, Erev Shabbos Kodesh, in which the writer described his health situation.
The Rebbe responds with encouragement and blessing, noting that we are presently in the auspicious days of the month of Nissan—a month associated with redemption. The entire essence of Nissan is geulah, redemption.
The Rebbe expresses his hope that the writer will soon be able to share good news regarding improvement in all matters. This improvement itself reflects the concept of Yetziat Mitzrayim—not only as a historical event, but as a daily experience. Every day, a person must “leave Egypt,” meaning to rise above limitations, constraints, and anything that causes distress or restricts one’s ability to live with joy and to serve Hashem.
This concept includes physical health. Health challenges are also a form of limitation, and therefore, improvement in health is itself an act of redemption. The Rebbe emphasizes that health is not separate from serving Hashem. On the contrary, as the Rambam writes, maintaining a healthy and whole body is part of the ways of Hashem—it is itself a component of Divine service. Therefore, improved health enables a person to serve Hashem more fully and freely.
The Rebbe continues that it is unnecessary to elaborate at length on the importance of strengthening one’s trust (bitochon) in Hashem. The stronger this trust becomes, the sooner—and to a greater extent—the person will see positive results.
The Rebbe adds that he is familiar with the writer’s wife’s family through prior correspondence. Therefore, he does not need to elaborate further, as they surely understand both the importance of trusting in Hashem and that such trust is not overly difficult to attain. When a person reflects with open eyes, one can clearly perceive Hashem’s constant supervision and kindness in daily life.
Although life in this physical world includes challenges, concealment, and difficulties—since it is a lower, material world—nevertheless, as explained at length in Tanya and elsewhere, Hashem grants every Jewish man and woman the strength not to be overwhelmed by these obstacles. One has the ability to continue walking in the path of Torah with joy and gladness of heart, progressing step by step.
Moreover, the Rebbe emphasizes that trust in Hashem and joy are not only responses to life—they are themselves powerful tools. Through strengthening one’s trust and maintaining a spirit of joy, one can actually diminish the obstacles, concealments, and difficulties that interfere with a person’s happiness and service of Hashem.
Often, a person will later recognize that what appeared to be a serious difficulty was, in truth, only a test.
The Rebbe concludes with a blessing for a Pesach Kosher v’Sameach and for good news.
SUMMARY:
The Rebbe teaches that health challenges are part of life’s limitations, and overcoming them is a form of daily redemption. Strengthening trust in Hashem and living with joy not only help a person endure difficulties—they actively transform them and bring healing and blessing.
הרבי פותח באישור קבלת המכתב שנשלח בערב שבת קודש, בו תיאר הכותב את מצבו הבריאותי.
הרבי משיב בעידוד ובברכה, ומדגיש שאנו נמצאים בימים המסוגלים של חודש ניסן—חודש הגאולה. כל עניינו של ניסן הוא גאולה.
הרבי מביע תקווה שהכותב יוכל לבשר בשורות טובות על שיפור בכל העניינים. שיפור זה עצמו הוא עניין של יציאת מצרים—not רק כאירוע היסטורי, אלא כעבודה יומיומית. בכל יום על האדם לצאת מהמיצרים—להשתחרר מהגבלות, מצרות, ומכל דבר שמצמצם את שמחתו ואת עבודת ה'.
עניין זה כולל גם בריאות הגוף. בעיות בריאות הן גם הן הגבלה, ולכן שיפור הבריאות הוא יציאה מן המיצר. הרבי מדגיש שבריאות אינה דבר נפרד מעבודת ה'. אדרבה, כפי שכותב הרמב"ם, שלמות ובריאות הגוף הן מדרכי ה'—והן חלק מעבודת ה'. לכן שיפור הבריאות מאפשר לאדם לעבוד את ה' ביתר חופש ושלמות.
הרבי ממשיך שאין צורך להאריך בחשיבות הביטחון בה'. ככל שהביטחון יהיה חזק יותר, כך יראו את התוצאות החיוביות מוקדם יותר ובמידה גדולה יותר.
הרבי מוסיף שהוא מכיר את משפחת אשתו של הכותב מהתכתבויות קודמות, ולכן אין צורך להאריך. בוודאי הם מבינים הן את חשיבות הביטחון בה', והן שזה דבר שאינו קשה כל כך להשגה. כאשר אדם מתבונן בעיניים פקוחות, הוא יכול לראות בכל יום את השגחת ה' וחסדו.
אף שבעולם הזה ישנם העלמות, קשיים ואתגרים—מפני שהוא עולם גשמי ונמוך—מכל מקום, כפי שמבואר בתניא ובמקומות נוספים, הקב"ה נותן לכל יהודי את הכוח שלא להתפעל מהקשיים, אלא להמשיך בעבודת ה' בשמחה וטוב לבב, יום אחר יום, צעד אחר צעד.
הרבי מדגיש עוד, שהביטחון והשמחה אינם רק תגובה למציאות—אלא הם עצמם כלים הפועלים. על ידי ביטחון ושמחה ניתן למעט ולהחליש את ההעלמות והקשיים שמפריעים לאדם.
ולעיתים, לאחר זמן, מתברר שכל הקושי לא היה אלא ניסיון בלבד.
הרבי מסיים בברכה לחג פסח כשר ושמח ולבשורות טובות.