[אדר תשי"ח]
...בהערות כת"ר באגה"ק סוס"א: א) הביטוי מרגלים - ראה ש"א כו, ד. לקו"ת ס"פ שלח, יעו"ש היטב.
ב) הרי אין מעידין אלא בפני ב"ד. ועוד.
ג) הרי אין לדחות בשתי ידים. וכן הלא ארז"ל (ברכות כח, א) דרק לאיתובי דעתי אחזיוהו.
כמה חילוקים בנדון דאגה"ק מעניני דמרז"ל אלו. והעיקרי - התנאים בעדות והא דברכות הוא בהנוגע לזה שכבר עשה מעשה ומתנהג באופן מסוים - משא"כ בעשית גדר ואזהרה על להבא וסייג לתורה. ובמכש"כ וק"ו מהא דמכין ועונשין כו' (סנה' מו, א) ואף שלא הזהירו מקודם.
ו'קמד
נדפס בלקו"ש חכ"ג ע' 360.
האגרת היא אל מו"ה שמואל יאלאוו, ונכתבה על גליון מכתבו מיום י' אדר תשי"ח. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תשעו, ובהנסמן בהערות שם.
בהערתו: במכתבו: בספר התניא... לשלוח לכל המנינים מרגלים... והמילה מרגל מציין איש המוציא דיבה... והאיך יאמין אדם מה שאחר מספר לו... צריכים להעיד בפניו. וגם זה האם יש ביכולתו להרחיק בשתי ידים.