ב"ה, אדר"ח אדר, תשי"ח
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ בנש"ק וכו'
מוה"ר יוסף דוד שליט"א
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו בצירוף ה"קונטרס תיקון עירובין" של כת"ר שי', ומוחזר בזה הקונטרס.
ומש"כ בענין הסכמה - הרי ידוע שאין זה בנוהג בית הרב. ומנהג אבותינו בידינו.
ובפרט אשר אין הזמן גרמא כלל, לעיין בהספר כפי הדרוש. ועוד זאת - ועיקר הוא אצלי - אשר בכל מקום הנה אנא באתרי דרב אנא, הוא אאזמו"ר רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע, ונהוג דוקא כרב. ובזה כמובן גם מש"כ בשו"ע שלו (סשס"ג סל"ה) דהים אינו עולה משום מחיצה.
ומה שרוצה כת"ר לדחוק ולפרש פס"ד זה - דוקא באם יש חשש שגם האשפה תנטל ותשאר מחיצה אחת - במח"כ אין לזה מקום כלל, כי בפירוש כתב דינו בשו"ע שם - באשפה של רבים שאינה עשוי' להתפנות. וכשיעלה הים שרטון ישארו ב' מחיצות סמוכות זל"ז כדל"ת ולחי או קורה בצד ג'.
***
והנה, אף כי, למרות הנ"ל, שמחתי לקרות בסיום הקונטרס אשר שכר משכירו ולקיטו כו',
(אף כי בטח בלא ברכה, ודלא כמשמע משטחיות הלשון, שהרי מידי כמה ספיקות לא יצא. וברכות אין מעכבות)
ולדעתי זכות גדול ונפלא הוא לכת"ר, אפילו את"ל אשר לכמה דיעות יש מקום לדון ע"ד כמה פרטים וספקות.
בכ"ז ברור לדעתי מוחלטת ותקיפה - שאין להדפס, וגם לא לפרסם באופן אחר, שגמר הענין ותקן העירוב (עכ"פ לפי דעתו).
ומש"כ בסיומו דהקונטרס תועלת הפרסום - בכדי להציל אף אלו דלאיסורא מכווני וכש"ס (נזיר כג, א),
בודאי גם כת"ר משער כמה מאלו המזידים -לומדים או אפילו רק יודעים ע"ד ספרים וקונטרסים כאלו,
משא"כ בהנוגע לשומרי תומ"צ, שעליהם דוקא אחז"ל דמורי היתרא לנפשייהו (באם רק ימצא איזה יסוד ואמתלא שיהי') שעלול פרסום הדבר להביא אותם עד לפרצות כו'. ולאחרי הפרסום יהי' הענין בגדר לא יוכל לתיקון, אפילו אם ירצה.
- האזהרה רבה שבפתיחת הקונטרס - כבר ראו במוחש, שאין זה מועיל בדבר הנדפס ומתפרסם, כיון שבעוה"ר רווחת השיטה דבהיתרא ניחא. ובפרט במדינה זו, אשר ה"רע-בנים" עומדים על משמרתם - משמרת לעומת ה' ולעומת תורתו - לפרוץ חומת הדת והיהדות.
ויהי רצון שבימיו ובימינו יקוים בפועל מאמרז"ל (ירושלמי תענית פ"א סוף ה"א) אילו היו ישראל משמרין שבת אחת כתיקונה מיד הי' בן דוד בא.
- בבבלי (שבת קיח, ב) איתא שתי שבתות כהלכתן. ואינו סותר להמאמר בירושלמי דתענית הנ"ל, וכמו שביאר רבנו הזקן בספרו לקוטי תורה פ' בהר רד"ה את שבתותי תשמרו. עיי"ש. -
ובהוספה בשמות רבה (סוף פכ"ח): למה - שהיא שקולה כנגד כל המצות.
בכבוד ובברכה.
נ.ב.
כדרכי לחביבותא דפטטיא דאורייתא, באתי באיזה הערות בעברי בין הדפים:
בתחלת הקונטרס. ס"א (ע"י). מצות דרבנן הם בעשה או בלאו? ומעיר משבת (כג, א) היכן ציוונו ר' איוויא אמר מלא תסור ר' נחמי' אמר שאל אביך ויגדך גו' - אשר בהנ"ל פליגי.
איברא כן, לכאורה, מפרש מחלוקת זו בדרושי הר"ן דורש ה'. אבל לא מצינו במוני המצות שימנו שאל אביך גו' במנין מ"ע. וא"כ יחידאה הוא בפירושו. (ואיש לא העיר על חידוש זה!)
אבל לכל מוני המצות עכצ"ל דשאל אביך גו' ציווי הוא, אבל אינו מ"ע מה"ת מרמ"ח מ"ע. ולדידהו - אין שום דיעה אשר מצות דרבנן הם מ"ע לבד.
- כן הוא גם ע"פ המבואר פנימיות הענין בתורת החסידות בדרוש ד"ה מאי מברך (דשנת תר"ף, ו)דשנת תרצ"א לכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. -
דעת הרמב"ם בהנ"ל -כתבה בפירוש, והיא, שהם בלאו דלא סתור וגם בעשה אשר יאמרו לך תעשה (סהמ"צ שרש ראשון (ועיין בהשגות הרמב"ן שם) סוף מנין המצות שבהתחלת ס' הי"ד. הל' ממרים רפ"א). ולפירוש זה י"ל - מה שר' איוויא הביא סיומא דקרא לא סתור - מפני שלאו חמור מעשה. - ומה שהרמב"ם בהל' ברכות פי"א ה"ג הביא רישא דקרא אשר יאמרו גו' - מפני שאין מברכין על מל"ת, וכמוש"כ ג"כ בבני בנימין על היד שם ובתורה תמימה לדברים (יז, יא). וצ"ע מה שבהל' ברכות פ"ו ה"ב הביא הרמב"ם רק רישא דרישא דקרא - ע"פ התורה אשר יורוך, וכן בריש הל' ממרים. ובסהמ"צ הוצאת הר"ח שליט"א העליר - העיר המו"ל החסרה תיבת וגו' אחר תיבת יורוך. וכ"מ קצת מזה שבס' החנוך מצוה תצה - שכידוע נמשך בכ"מ אחר ל' הרמב"ם - מעתיק כל הכתוב.
במנין מצות דרבנן ואיזה מהן נמנו - מועתק בזה מה שכתבתי בזה מכבר:
ז מד"ר: וסימנם נ"ע בשמח"ה: נטילת ידים, עירובין, ברכות, (נר) שבת, מגילה, חנוכה, הלל (מגלה עמוקות אופן עה. הובא בילקוט חדש ערך מצות ס"ק עה). וכן מנאם גם בס' החינוך בסוף המפתחות. - ומה שנמנו מצות אלו דוקא ולא זולתם, פי' בס' מצות השם דאין נכנסין במנין אלא אלו שתיקנו חז"ל לברך עליהם ושאין להם עיקר מן התורה. וראה בתורה אור - לרבנו הזקן - (סד"ה ויאמר גו' מי שם פה) ובלקו"ת (ביאור לד"ה אלה פקודי פ"ג. סוף הביאור לד"ה שחורה אני) שכולן הן בקום ועשה דוקא*. - שמצות דרבנן מספרן שבע הביא גם בשל"ה (פ' יתרו חלק תו"א בתחלתו) בשם הקדמונים, במאורי אור אות ז' ס"ק יג, ועוד. -ולכאורה צ"ע דהסמ"ג (בסוף חלק מ"ע) מונה רק חמש מ"ע מדברי סופרים (עירובין, אבל, ט' באב, מגילה חנוכה) ומסיים שכבר ביאר מצות נט"י שהיא מד"ס - (וי"ל שאינו מונה ברכות - משום דשייך למ"ע דברכת המזון, וגם לא הלל - משום דכוללו במצות חנוכה, או דס"ל שהוא מן התורה וכדעות הפוסקים שהובאו בנ"כ ספר המצות להרמב"ם שורש א ובביאור להרי"פ פערלא על סהמ"צ להרס"ג מ"ע נ"ט ס') - וביותר יקשה דבשערי קדושה להר"ח ויטאל ח"א שער ד מונה כמה מצות דרבנן. - וכדי שלא יחלוקו על כהנ"ל, י"ל בפשיטות, דהסמ"ג והרח"ו בשערי קדושה לא באו למנות מספר מצות דרבנן, אלא להודיענו כל תקנות חכמים ולבאר הלכותיהן. אבל גם הם ס"ל דיש שבע מצות דרבנן המשלימין למספר תר"ך עמודי אור. - ואלו הסוברים דהלל דאורייתא, י"ל דמכניסים מצוה מד"ס אחרת במקומו להשלים מנין ז' מצות דרבנן, וכמו שמצינו ג"כ כמה דיעות איזה מצות נכנסות במנין תריג מצות מה"ת.
ואף שבמספר תר"ך אותיות שבעשה"ד - כמה רמזים נאמרו במספר ז' אותיות הנוספות על תרי"ג (שפירשוהו כנגד תרי"ג מצות מה"ת) - ולא רק הרמז הפשוט שהם כנגד זמ"צ דרבנן,
- (וביותר יקשה ממדב"ר פי"ד, ט"ז: כנגד ז' ימי בראשית. וממתנות כהונה לבמדב"ר פי"ח, כא - שהמקובלים כתבו שרומזים לז' ספירות) -
י"ל דלא פליגי על עצם מספר המצות דרבנן הנכנסות למנין, וכנ"ל, אלא שע' פנים לתורה.
דרך אגב: הר"ת עשיר - עינים שינים ידים רגלים, הובא במדרש שמואל אבות רפ"ד.
מוה"ר יוסף דוד: מאסקאוויטש, ברוקלין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח"ט ב'תשפו.
ב'תתקלו.
קונטרס תיקון עירובין: ראה גם לעיל שם.
שבת אחת: ראה גם לעיל חי"ג אגרת ד'תקצו בסופה.
במנין מצות דרבנן: ראה גם לעיל ח"ב אגרת שמז.
*) להעיר מדעת הראב"ד (הל' ממרים ספ"ד) דבקום ועשה דוקא שייך לא תסור.