ב"ה, כ"ב שבט, תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ז שבט, בו כותב,
א) בהנוגע למצב בריאותו ולהסתדרותו, ומסיים שלפעמים בא למצב של יאוש כו' ר"ל.
ובודאי למותר להאריך אשר הענין של יאוש מושלל הוא בתכלית, וכציווי תורתנו הק' תורת חיים, לעולם אל יתייאש אדם עצמו, ומבואר בארוכה בספרי חסידות ומהם בספר תניא קדישא איך שאין כל מקום לזה, ובאמת ה"ז מעניני אמונה הפשוטה של כל בני ישראל שהם מאמינים בני מאמינים, אשר הקב"ה הוא עצם הטוב והוא המנהיג את העולם בפועל ומשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, שמזה מובנת המסקנא שכל מה דעביד רחמנא לטב עביד לטובתו של האדם המושגח.
כיון שכותב במכתבו ששומר שיעורי חומש תהלים ותניא וחוזר מאמרי דא"ח, בודאי לדכוותי' האריכות בהאמור - אין בזה צורך, והתבוננות אפילו רק לשעה קלה בהאמור בודאי תספיק להטבת מצב רוחו, והרי נוסף על כל הענינים שבזה, ידוע פתגם רבותנו נשיאנו הק', טראכט גוט וועט זיין גוט.
ב) אודות אחיו מר... שי' שמזדמן לו שידוך ועומד בספק באם עליו לספר את אשר עבר עליו בעניני בריאות וכו',
והנה ככל עניני האיש הישראלי, גם פתרון לשאלה זו היא ע"פ השו"ע ולכן לאחר שיברר הפרטים אצל הרופא שטפל ומטפל בו, יציע שאלתו לפני מורה הוראה בישראל ויעשה ע"פ הוראתו.
נעם לי לקרות במכתבו ע"ד השתתפות אחיו שי' בעניני צעירי אגו"ח ובודאי יוסיף גם בזה נוסף על ההוספה העיקרית בשיעורים בתורת חסידות חב"ד והליכה בהדרכותי' ומנהגי'.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר