ב"ה, כ"ד טבת, הילולא דרבנו הזקן, תשח"י
ברוקלין, נ.י.
הוו"ח אי"א נו"מ עוסק בצ"צ בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות וכו' מהרש"ז שי'
שלום וברכה!
נעם לי לקבל המברק מאשר קבלת שני ספרי רבנו הזקן, ומכמה סיבות נדחה מכתבי זה עד היום, יום ההילולא שלו.
ועל דרך מה שכתבתי במכתבי הקודם אודות בנין בגשמיות, שככל מה שמשערים מה שצריך להשקיע בבנין, אף על פי כן כשבאים לפועל מתמסכנים, וזקוקים לכוחות נעלמים, ועד לכוחות העצמיים, על אחת כמה וכמה בהנוגע לבנין רוחני, וכל' חכמינו ז"ל אני חומה זו תורה, ואפילו כשהמדובר הוא רק בהנוגע לפרסומו גילוי של בנין שכבר הי' קיים.
ונתאמת אצלי הנ"ל, שכשנגשתי לעריכת כתבי-יד הנ"ל שערתי כמה שימת לב, התעמקות וכו' ידרוש הענין, ולכתחילה שערתי במדה בתלי מצומצמת, והנה כשבא הדבר לפועל נוכחתי שאין הזמן ושימת לב וכו' המשוערים מספיקים כלל וכלל, ולא עוד אלא שעצם ההתעסקות וההכנה לדפוס ואפילו ההגה' לאחרי הסידור של מאמרים הנ"ל מעבירים ל"עולם אחר", עולם עליון, ובפרט אשר כמה מהמאמרים בשני כרכים הנ"ל הם מלפני פטרבורג שנאמר עליהם פתגם כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע: "די מאמרים וואס פאר פ"ב האבן געברענט די ועלט: דאס איז פאטשטן מלמעלה". (יט"כ תרס"ג).
רגילים לומר בכגון דא, שאילו היו משערים מראש כל הטורח והיגיעה הכרוכים בעבודה כזאת, ובפרט אם יש בה גם ענינים של עג"נ, הנה מי יודע אם היו נכנסים לכל הענין. אבל בנידון דידן, הנה למות, שכאמור, לא שערתי אפילו בערך שכל כך יודרש לענין, ובפרט בהנקודה שההתעסקות מעמידה בד' אמות אחרות, אף על פי כן הייתי עושה זאת, אף כי אולי בהכנה ארוכה יותר. וכיון שכ' הי' מהגורמים בזה, הרי גם לו חלק בכל הטוב שבדבר. בצירוף ת"ח על שהביאני עד הלום.
ומענין זה לענין השיכון, אשר נעם לי לשמוע בההקלטה נאום כ' ביט"כ, שפרסם עד"ז ברבים. וכפי המכתבים שהנני מקבל מועד כפר חב"ד, עדיין הענין מתנהג בכבדות, ואף שבטח כמה סיבות בדבר, בודאי גם עליהן יש להתגבר בהשתדלות המתאימה.
ובטוחני שאין כ' צריך לזירוז ועידוד בזה, שהרי הענין עצמו הוא המזרז. ועיקר כתבי אודות השיכון כאן הוא כי באם רק יש איזו אפשריות לדעתי כבר באה העת לא רק לשיכון לכפר חב"ד אלא גם ליסוד כפר חב"ד שני, ובאופן שיהי' מתוכנן יותר, שאז התקוה חזקה שלא יוזקקו לחבלי לידה קשים וארוכים כמו בכפר חב"ד זה. ובזה כוונתי גם לענינים גשמיים כפשוטם, ז.א. שלא יהי' ענין הפרנסה בכובד כ"כ ובאופן מצומצם כ"כ, וכן שיהי' קצת מרוחק מהגבול וכו'. וביסוד כפר שני הרי גם כמה ענינים בכפר זה יוכלו לסדרם בטוב יותר, ובזה גם בהנוגע לבתי ספר לנוער מבוגר, וכמו סמינר לבנות, ובי"ס למורים, או הישיבה, שהמטרה ששניהם יהיו בכפר חב"ד ומהנכון, כמובן, שלא יהיו בכפר חב"ד אחד, שזהו ג"כ אחד הטעמים שאיני ממהר כ"כ בהעברת ישיבת תומכי תמימים לכפר חב"ד עתה.
מובן שהנ"ל הוא רק בבחי' נקודה כללית, שהרי איני בקי במקומות הבאים בחשבון ליסוד כפר חב"ד שני, ואחכה לתגובת כ' על רעיון האמור, ובטח יודיע ג"כ ע"ד המקומות המתאימים ביותר.
איני יודע בדיוק אופני ומלאכת הבני' באה"ק ת"ו אבל הרי אפשר שעסק בנין כפר החדש יפתור גם שאלת שנת השמיטה - לחלק חשוב של תושבי כפר חב"ד עתה.
וכיון שכבר הרשיתי לעצמי לכתוב ע"ד תכנית רחבה קצת, הנני מוסיף עוד סעיף, שתקותי שהשיכון האמור ויסוד כפר שני בטח לא יגרעו מתכנית שיכון חב"ד בירושלים עיה"ק ת"ו.
אחרי ההתועדות בה נדבר בהנוגע לשיכון ולכפר שני, הזכרתי מה ששמעתי איזה פעמים מכ"ק מו"ח אדמו"ר, פתגם זקנו אדמו"ר מוהר"ש: די וועלט זאגט, אז מ'קען ניט ארונטער דארף מען אריבער, און איך האלט אז מ'דארף לכתחילה אריבער. ובכמה עניני כ"ק מו"ח אדמו"ר - התנהג עפ"י קו זה, ורגיל הי' לומר שעי"ז נתוסף בהצלחה. ויה"ר אשר גם בענין השיכון תהי' ההנהגה באופן האמור, ואתהלכה ברחבה, ותתוסף בהצלחה הצלחה מופלגה.
בכבוד ובברכה - המצפה לבשו"ט.
מהרש"ז: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ה'תתצג, ובהנסמן בהערות שם.
לעריכת כתבי-יד הנ"ל: ראה לעיל אגרת ה'תתקע, ובהנסמן בהערות שם.
שיכון חב"ד בירושלים: ראה לעיל חט"ו אגרת ה'תרכט.
פתגם: ראה גם לעיל ח"ח אגרת ב'שכח, ובהנסמן בהערות שם. חי"א ג'תפה. לקמן ו'כו.