ב"ה, כ"ב טבת, תשי"ח
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ מלאכתו מלאכת שמים
הרב צבי דוב שי'
שלום וברכה!
לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מיום החמישי, בו כותב סדר חייו עתה, ושואל חוו"ד באם ימשיך בזה, או שישתדל לעבור לדור בעיר גדולה ובה אנשים יראי ה' רבים.
והנה ע"פ מה ששמעתי כ"פ הוראות בכגון דא מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, כיון שזיכתה אותו השגחה עליונה שקולו נשמע השפעתו ניכרת במקום שנמצא, ואשר אנשים שומרי תורה ומצות לא רבים הם שם, הרי לא לבד שאין עליו להעתיק משם, אלא אדרבה להתקשר שם יותר ויותר, לחפש עצות תחבולות ודרכים איך לנצל במילואה ההשפעה שיש לו, וכפי הנראה במכתבו וסדר חייו, מנצל הוא במדה קטנה ושאינה מספיקה כלל, אף שכנראה ממכתבו מנצל הוא הפנאי ללמוד בעצמו, והרי גדול ת"ת וכו', הנה בתקופתנו ובדורנו ביחוד בארצוה"ב, הפצת היהדות בממדים הכי גדולים, ה"ז ענין של פקוח נפש ממש, לא רק הצלה לחיי העולם הבא, כי אם גם הצלה לחיי העולם הזה, וכנראה זה במוחש בחיי הנוער שחינוך לא דתי או דתי במדה פחותה ביותר, מעמיד בסכנה את הנהגתו ועד לקצה התחתון, וק"ל, ומצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים בכלל ומצות פקוח נפשות פשיטא שגדולה אפילו מתלמוד תורה וכפסק רז"ל בכ"מ, ובפרט שזכה להיות במקום כזה ובתקופה דשנים האחרונות, שנרגשת התעוררות לתשובה ודת וחיים דתיים אפילו בכאלה שעד עתה לא הי' נרגש בהם ענין זה כלל וכלל, והמתבונן בהענין דואהבת לרעך כמוך ובפרט ע"פ הפתגם הידוע של רבותנו נשיאנו בשם רבנו הזקן אשר ואהבת לרעך כמוך הוא חד עם ואהבת את ה' אלקיך שהיא שרש כל המצות, וכידוע מרז"ל אינו דומה העובד מאהבה להעובד מיראה, בודאי שלא הי' אצלו מקום לשאלה האמורה, ותקותי חזקה ששורותי המעטות בכמות יספיקו לדווכתי', ולא עוד אלא שימצא גם אותיות מתאימות מסבירות ומאירות את הענין לזוגתו תחי' שלא רק תסכים על האמור לעיל, ז.א. על העסק בהחזקת היהדות במחנם עתה במסירה ונתינה, אלא שגם היא תשתף פעולה בזה, וניצול שניהם יהי' זה באופן דמוסיף והולך מוסיף ואור וכדרישת תורתנו הק' מעלין בקדש.
המצפה לבשו"ט בכל האמור.
נ.ב.
בסיום מכתבו, שואל, אם יסתפק בעבודתו את השי"ת כמו שהוא עושה עתה הנה ע"פ הנ"ל אסור להסתפק בזה כלל וכלל, כי עליו להוסיף פי כמה בהחזקת היהדות פי כמה, ואין לך דבר העומד בפני הרצון ובפרט שבתקופתנו רואים בעין ההצלחה בעבודה האמורה.
הרב צבי דוב: טראוויס, לינן מאס.
הפתגם הידוע: ראה גם לעיל חט"ו אגרת ה'תקצז, ובהנסמן בהערות שם. לקמן ו'יד.