Letter # None

None

5842

ב"ה, י"ג מ"ח תשי"ח

ברוקלין.

מר אברהם משה שי'[1]

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מה' חשון, בו מעורר מ"ש בפרק י"א באגרת התשובה לרבנו הזקן[2], דאיך אפשר שחוזרים וחוטאים בין ברכת סלח לנו וגואל ישראל.

אבל אינו מבאר, מה מכריחו לפרש כן דברי רבנו הזקן, שדבריו חוזרים וחוטאים הוא לזמן הנ"ל, כי אף שבהנוגע לבקשת מחילה וסליחה רב לסלוח הוא תומ"י שמבקשים סלח לנו, כי מה יעכב*, הנה בהנוגע לגאולה אף שהלשון הוא נגאלין מיד, אין פירושו כמיד הנ"ל, שהרי סדר ישנו בגאולה, ביאת אלי' הנביא וכמה ענינים לפני זה ולאחרי זה, וכמבואר בכמה מאמרי רז"ל.

דא"ג ענין הגאולה מיד שלאחר התשובה, כן הוא גם לשון הרמב"ם הלכות תשובה פרק ז' הלכה ה'.

בטח יודע משלשת השיעורים בחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.

בברכה.

*) ולהעיר גם מקידושין מט, ב.

 

  1. 1 גרינברג, בני ברק.
  2. 2 וכמו שאנו מברכין בכל תפלת י"ח, תיכף שמבקשים "סלח לנו כו'", "ברוך אתה ה' חנון המרבה לסלוח". והרי "ספק ברכות להקל", משום חשש ברכה לבטלה? אלא אין כאן שום ספק כלל. מאחר שבקשנו "סלח לנו מחל לנו". ואילו לא היינו חוזרים וחוטאים, היינו נגאלין מיד. כמו שאנו מברכין, "ברוך אתה ה' גואל ישראל".