ב"ה, י"ג מ"ח תשי"ח
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מה' חשון, בו כותב אודות היחסים בביתו וההשפעה שיש לזה על המצב בעניני תורה ומצות שהוא שלא כדבעי.
והנה אף כי ידועים דרכי תורתנו תורת חיים שהם דרכי נועם ושלום, אבל ביחד עם זה נצטוינו גם כן, הוכח תוכיח, ז.א. שדרכי נועם ושלום הם הצורה דכל הענינים וכל ההצעות והאופן באיזה דרך יש להשפיע על הזולת, אבל התוכן צריך להיות מכוון להוראות תורתנו תורת חיים, ואם הנ"ל הוא בהנוגע להזולת - בהנוגע לאשתו עאכו"כ שהציווי להתנהג בדרכי נועם ושלום, אבל אין זה מרשה כלל, ח"ו, כלשונו במכתבו, לנסוע בשבת ר"ל וכיו"ב, כי כל ציווי תורתנו הק' במקומם עומדים וכנ"ל, ועאכו"כ עניני שבת השקולה כנגד כל המצות.
פשוט ג"כ שהביטוי במכתבו, להפקיר את אשתו ר"ל, אין זה בא בחשבון כלל, אבל הרי שני הענינים גם יחד, דואהבת לרעך כמוך והוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא, נצטוינו גם יחד מבורא עולם ומנהיגו היוצר יחד לבם של כל בני ישראל ויודע אופן הכי טוב להשפיע עליהם, אלא שכיון שאדם נוגע לעצמו ויכול להטות הדין בכל הענינים בם מעונין, יציע גם הוא לפני ידידיו יראי שמים המצב - והם יורוהו.
במ"ש בסיום מכתבו, מהו פשר חלומות שראה וכו', ידוע מאמר רז"ל, כל החלומות הולכים אחר הפה, ולכן יפתרם לטובה בטוב האמיתי הוא התורה והמצוה, עדוד רוח, וציווי על ההליכה בתורתנו ומצותי' מחיל אל חיל, ואין לך דבר העומד בפני הרצון.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
B"H, 13th of Marcheshvan, 5718. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 5th of Cheshvan, in which you write about the situation at home and its impact on your Torah and mitzvah observance, which is not as it should be.
Although the ways of our Torah, the Torah of Life, are known to be ways of pleasantness and peace, we are also commanded: 'Hocheach tochiach' (surely rebuke). This means that pleasantness and peace are the manner in which all matters and suggestions should be presented and the way one should influence others. However, the content must be aligned with the directives of our Torah of Life. If this applies to others in general, then all the more so regarding one's wife—the command to act with pleasantness and peace is even stronger. But this does not permit at all—G‑d forbid—as you wrote in your letter—to travel on Shabbat or similar things. Every commandment of our holy Torah stands firm as above, especially matters of Shabbat, which is equal to all mitzvos.
It is also clear that your expression in the letter about 'abandoning your wife'—G‑d forbid—is not an option at all. Both matters together—'Ve'ahavta l'reacha kamocha' (love your fellow as yourself) and 'Hocheach tochiach et amitecha v'lo tisa alav chet' (surely rebuke your fellow and do not bear sin because of him)—were both commanded by the Creator and Leader of all Israel, Who forms their hearts together and knows best how to influence them. However, since a person is subjective and may sway judgment in matters that concern him personally, he should also present his situation to G‑d-fearing friends—and they will guide him.
Regarding what you wrote at the end of your letter about dreams you have had: it is known from our Sages that 'all dreams follow their interpretation.' Therefore, interpret them for good—the true good being Torah and mitzvah—be encouraged in spirit, and continue advancing in Torah and mitzvos from strength to strength. There is nothing that stands before one's will.
With blessing, on behalf of the Rebbe shlita.
Summary
The Rebbe teaches that maintaining peace at home must never come at the expense of Torah observance; both kindness and firm adherence to mitzvos are required. When unsure how to proceed, seek guidance from trusted G‑d-fearing friends.