Letter # 5583

ו' תמוז, תשי"ז - חנניא יום טוב ליפא דייטש

5583 - Purity and Redemption through Torah and Action

The Rebbe urges continued efforts in Albany to promote Torah and purity, which hasten the coming of Mashiach, especially in the auspicious days of 12–13 Tammuz, when self-sacrifice overcame all concealments.

Previous
0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

Next

ב"ה, ו' תמוז, תשי"ז

ברוקלין.

הרה"ג הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים
מו"ה חנניא יום טוב ליפא שי'[1]

שלום וברכה!

במענה על מכתב כת"ר בו כותב אודות הענין דאלבאני בקשתי שיתקשרו עם העסקנים דשם ואחרי כן יודיעו את כת"ר מהנעשה בזה, ויה"ר שיהיו ידיעות טובות ואין טוב אלא תורה טוב האמיתי טוב לשמים טוב לבריות וכמרז"ל (קדושין מ, א) ובפרט כשנוגע לטהרתן של בנ"י וע"פ המובא בלקו"ת לרבנו הזקן בפ' תבא (מג' סוף ע' ב')[2].

וע"פ המבואר שם יש להנעים במאמר רז"ל שטהרה מביאה לידי כו' אלי' הנביא[3], ז. א. ביאת משיח צדקנו, וכמפורש ג"כ בנבואת יחזקאל בסדר הגאולה וזרקתי עליכם מים טהורים, שהרי ענינו של משיח וסימנו העיקרי בו מורח ודאין (סנהדרין צג, ב)[4].

ואסיים מענינא דיומא ימי הגאולה של י"ב וי"ג תמוז הבע"ל אשר אז ראו נסים גלוים למעלה מדרך הטבע איך שע"י מס"נ מתבטלים כל העלמות והסתרים עד שאפילו מלאך רע בע"כ יענה אמן, ולא עוד אלא שיצא יד"ח במס"נ בכח ולאריכות ימים ושנים ממשיכים באותה העבודה עלי' היו מוכנים למס"נ, גם זוהי הוראה ברורה לתקופתנו זו דחשך כפול ומכופל, שתוקף הרצון למלאות רצון הבורא מבטל העלמות והסתרים ובשמחה ובטוב לבב אפשר לקיים הציווי מעלין בקדש וללכת מחיל אל חיל בחיות ואור הנשפע בכל זה ע"י פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה ע"י הבעש"ט ותלמידיו ותלמידי תלמידיו בתורתם תורת החסידות, שהבטיח משיח מלכא אשר כשיפוצו מעינות חוצה יבוא ויגאלנו כמבואר באגה"ק של הבעש"ט.

בכבוד ובברכה לבשו"ט. 

  1. 1 דייטש, קליוולנד, הרב דהעלמיץ
  2. 2 וג' דברים הם להסיר כל המונעים בתפלה א' מקוה וכמו שמצינו במשנה ספ"ח דיומא מה מקוה מטהר. והנה הרי"ף פ"ג דברכות ותר"י כתבו בשם רב האי דלא בטלו טבילת בעל קרי אלא לד"ת אבל לתפלה צריך טבילה ואע"ג דאנן לא קיי"ל כן כמ"ש בש"ע מ"מ כתב תר"י שלדברי הכל התפלה מקובלת יותר עם הטבילה.
  3. 3 משנה סוטה ט, טו: רַבִּי פִּנְחָס בֶּן יָאִיר אוֹמֵר: זְרִיזוּת מְבִיאָה לִידֵי נְקִיּוּת, וּנְקִיּוּת מְבִיאָה לִידֵי טָהֳרָה, וְטָהֳרָה מְבִיאָה לִידֵי פְּרִישׁוּת, וּפְרִישׁוּת מְבִיאָה לִידֵי קְדֻשָּׁה, וּקְדֻשָּׁה מְבִיאָה לִידֵי עֲנָוָה, וַעֲנָוָה מְבִיאָה לִידֵי יִרְאַת חֵטְא, וְיִרְאַת חֵטְא מְבִיאָה לִידֵי חֲסִידוּת, וַחֲסִידוּת מְבִיאָה לִידֵי רוּחַ הַקֹּדֶשׁ. וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְבִיאָה לִידֵי תְחִיַּת הַמֵּתִים, וּתְחִיַּת הַמֵּתִים בָּאָה עַל יְדֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לַטּוֹב, אָמֵן:
  4. 4 מבואר שם מג ריש עמוד ג: ויש לומר קצת טעם לזה מ"ש תפלה מתורה והוא ע"פ גירסת הירושלמי במשנה סוף מסכת סוטה הטהרה נטלה את הריח. וכן בגמרא דידן בסוטה (דמ"ט א') מורחינא ריחא דחנוניתא א"ל בני טהרה יש בך. הרי דבחינת ריח דוקא נמשך מענין הטהרה והוא משום כי ענין טומאה וטהרה הוא בחי' מקיפים ועל כן שייך הטהרה דוקא לענין הריח שהוא ג"כ בחינת מקיף כמ"ש בד"ה אלה מסעי בענין ירדן יריחו. ע"כ -  הרי השייכות לענין מורח ודאין של משיח.