ב"ה, כ"ז סיון, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מה' שלח, ובודאי בינתים נתקבל מכתבי מענה על מכתבו הקודם.
ולתוכן מכתבו המלא נמיכת רוח ונפילת רוח וכו' לא זוהי הדרך שהתווה הבעש"ט תלמידיו ותלמידי תלמידיו מאורי החסידות, אשר הדגיש פעם אחר פעם ציווי השי"ת עבדו את ה' בשמחה וכבר כתבתי לכו"כ מאנ"ש וכמדומה גם לכת"ר אשר באמת פסק הלכה היא ולא רק מדת חסידות, ופס"ד יסודי ועיקרי ולא פס"ד פרטי והוא פס"ד הרמב"ם סוף הלכות לולב, עיי"ש בלשונו עבודה גדולה היא, ובצירוף פס"ד בהלכות דיעות סוף פרק ג', נמצא כו' עובד את ה' תמיד וכו' בכל דרכיך דעהו, הועתק גם בטור שו"ע או"ח סי' רל"א. ואף אם בהתבוננותו במצב עצמו יתמה לשמחה מה זו עושה, כבר מלתו אמורה בספר תניא קדישא בענין שמחת הנפש וסיבותי' ואיך שאין הגוף ועניניו מבלבלים בזה, יעו"ש.
ויהי רצון שיבשר בחוזר בהאמור וכן אשר מוסיף בלימודיו בחלק התורה הנקראת אילנא דחיי, ואשר החיים והשמחה מתקשרים עד שמתאחדים זע"ז.
בברכה לבשו"ט.