ב"ה, כ"ב אייר, תשי"ז
ברוקלין.
האברך יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו כותב שרוצה לדעת מהשרש מהו החילוק בין מוסר לחסידות וכו'.
הנה ילמוד קונטרס "תורת החסידות" ו"לימוד תורת החסידות" מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע אשר שם נתבארו דברים אלה באר היטב וכן כמה ענינים בדומה להם.
מה שכותב בסיום מכתבו, איך שייך לומר על דבר גשמי אשר האדם קונה אותו כיון שנשמת האדם רוחנית היא.
הרי כיון שנשמת האדם נקשרה בגופו שגם הוא גשמי עי"ז יש לה שייכות גם לשאר ענינים הגשמים, ולא עוד אלא אפילו לענינים שהם היפך טבעה, ז.א. לענינים המנגדים לרוחניות שהם החומריות שבגשמיות, ובנוגע לאיש הישראלי שעיקרו הוא נפש האלקית אשר בו ובכ"ז להיותה שרוי' בגוף אפשר שיחטא האדם ע"י שהגוף ונפש הבהמית מעלימים ומסתירים על הנפש האלקית.
בטח שמע משלשת השיעורים השוים לכל נפש מתקנת כ"ק מו"ח אדמו"ר בחומש תהלים ותניא הידועים, ועכ"פ ישמור עליהם מכאן ולהבא.