ב"ה, כ"ב אייר, תשי"ז
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'
מו"ה אלכסנדר זישא שי'[1]
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מחוהמ"פ עם המוסגר בו - שנתאחר קצת דרך הילוכו - בו כותב גם ר"פ מהתעסקותו ומלאכתו במלאכת שמים הוא שטח החינוך, וכיון שכותב ע"ד גזע צור מחצבתו מזקני החסידים, ובלשונו שינק הרבה על חסידות זו מכלים ראשונים, תקותי תאמצני אשר גם בהשפעתו על התלמידים ומחונכיו ניכרת יניקה זו, ובפרט שבאם בכל הדורות האחרונים ובכל הארצות מוכרחים היו לתוספת אור וחום חסידותי בכדי לעמוד בפני הרוחות בלתי מצויות, הנה בתקופתנו מוכרחים ביותר לחיסון מיוחד זה הניתן ע"י המאור שבחסידות בשביל לעמוד אפילו בפני הרוחות (הבלתי רצויות שבעוה"ר נעשו) מצויות ברחוב היהודים, וכיון שכל אחד מהנוער הנה בעתיד הקרוב יבנה בית בישראל, מובן שכל שינוי לטובה הנפעל בהמחונך אפשר שישנה בתכליתו צביון הבית אשר יבנה בצאתו מד' אמות של מוסד החינוך בו נמצא.
שמזה מובן שכל יגיעה והשתדלות בכגון דא כדאיות הן, כי הענין נוגע לרבים, ויהי רצון שבמדתו של הקב"ה שהיא מדה כנגד מדה אלא שכ"פ ככה, ירווה כ' רוב נחת אמיתי הוא נחת יהודי מסורתי חסידותי מיו"ח שיחיו.
בכבוד ובברכה בלשון הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.
נ.ב.
במ"ש בסיום מכתבו אודות מצב בריאות... כבר כתבתי לו בזה, אשר לדעתי וכפי שראיתי במוחש בכמה מכגון דא, הנה ככל שיוסיף אומץ והשתדלות בחיזוק והתפתחות המוסד הק' יתוסף בבריאותו גם כפשוטה בריאות הגוף, ודי זמן במשך היממה לענינים הטבעים הדרושים לבריאות הגוף, אכילה שינה וכו' והתאמצות בעניני... אפשר שתעשה מבלי שיתייגע כלל בזה.
מובן שאין כוונתי בזה לגרוע ח"ו העבודה דעד עתה, אבל הרי בכל עניני טוב וקדושה תמיד יש מקום להוספה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון האדם, כי הרי היכולת נתונה לכאו"א למלאות תפקידו בעלמא דין שהוא כלשון המשנה אני נבראתי לשמש את קוני, ובשמחה ובטוב לבב.