ב"ה, כ"א אייר, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מעש"ק פ' אמור, בו כותב אודות אשר עבר עליו - הנה לפלא קצת וגם מצער, אשר כנראה לא היתה בזה רק טרדת הגוף כ"א גם טרדת הנשמה ופיזור הנפש, אשר אף כי על טרדת הגוף יש קצת הצדקה כיון שנמצאים אנו בגלות (ראה קונטרס ומעין לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע מאמר י"ז[1]) הנה על טרדת הנפש ויגיעתה אין על זה כל הצדקה, ועוד זאת שאין זה מועיל כ"א אדרבה מבלבל, וכידוע בזה המשל אשר הלובש לבושים ארוכים יותר גדולים בערך למדת גופו, לא לבד שאין בזה תועלת לההילוך בזריזות, אלא אדרבה, ועיין ג"כ בתורה אור לרבנו הזקן ריש פרשת נח[2], ובספר המצות הנק' ג"כ דרך מצותיך לכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, מצות תגלחת מצורע[3], וכידוע הדיוק יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך[4], ולא יגיעת הראש והמוח, ואף כי לא עבודה קלה היא שלא תבלבל טרדת הגוף להתבוננות המחשבה בה כח המחשבה צריך להיות מלובש, הרי אדם לעמל יולד[5], וק"ל.
בשאלתו אם מותר לבאר לנשים אותם הענינים מתורת ה' אשר עי"ז יקל עליהן לשאת במצוקת הזמן וכו'.
לפלא גם הספק בזה ובפרט בדורנו דרא דעקבתא דמשיחא, דור האחרון של הגלות אשר עלינו להכון לכל הענינים והתנאים שבעתיד באתחלתא דגאולה והגאולה עצמה, וידוע הודעת רז"ל שגאולה העתידה היא בדוגמת יציאת מצרים שהיתה בזכות נשים צדקניות שבאותו הדור, ובפרט שבכגון דא הרי תמיד היו הנשים מחויבות בידיעת ענינים אלו, שלכן היו נוכחים בדרשות חכמים אפילו בזמן התנאים, ומבואר כל הנ"ל לפסק הלכה בהלכות ת"ת ומהם בהלכות ת"ת לרבנו הזקן סוף פרק א'[6], יעו"ש, כי הרי הנ"ל הם בכלל הלכות הצריכות להן לידע אותן ע"פ הנראה במוחש שמבלי שיבינו עניני השגחה פרטית תכלית בריאת האדם וטוב האמיתי שלו וכו' וכו' קשה מאד לעמוד בכל נסיונות הזמן.
במ"ש אודות לימוד מיוחד בענינים הנוגעים יותר לחתן מאשר לאחר, ידבר בזה עם זקני אנ"ש אשר בסביבתו, והם יורוהו.
תקותי שמזמן לזמן מוסיף בקביעות עתים שלו ללימוד תורת החסידות והידור בקיום הדרכותי' ומנהגי', שהרי נצטוה כאו"א מאתנו לעלות בקדש.
בברכה בנוסח הרב הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות.