ב"ה, כ' אייר, תשי"ז
ברוקלין.
הרה"ח אי"א נו"נ וכו' מו"ה שאול ישכר שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מערב יום הבהיר הילולא דרשב"י פרוש העצרת.
בעת רצון אזכירו ואת זוגתו תחי' על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע להמצטרך להם מתאים לתוכן כתבו... ויהי רצון שיבשר טוב מהטבת מצב בריאותו בקרוב ממש.
ובפרט שנמצאים אנו בימים שבין חג הפסח זמן חירותנו וחג השבועות זמן מ"ת חרות על הלוחות א"ת חרות אלא חירות, הנה יה"ר שיתוסף בכאו"א בתכ"י חירות מכל ענינים המבלבלים לעבודת השם שבזה עניני בריאות הגוף וכמבואר בדרז"ל שכל ישראל היו בריאים ושלמים לקבלת התורה גם בגופם ובגשמיות, ומובן עוד יותר ע"פ המבואר בתניא קדישא פרק מ"ט, ובנו בחרת מכל עם ולשון, שהבחירה - בגלוי בעת מתן תורה הוא - בגוף החומרי וכו', עיי"ש.
בברכה לבשו"ט,
מ. שניאורסאהן
במה שהעיר בלקו"ת במדבר (ד"ה וספרתם סוס"א) שכ' "ופרות שנשאו את הארון בימי דוד[2]" - דהרי הי' זה קודם מלכות שאול אפילו כדמוכחי קראי[3].
- ולהעיר אשר בביאור ענין זה בסהמ"צ להצ"צ מצות העומר וספירה ס"א אין התיבות "בימי דוד" -
אבל עפמש"כ ש"א ז, ב[4]. ש"ב ה, ד-ה[5]. ש"ב ו, ג[6]. מוכח שבמאורע דפרות שנשאו הי' דוד בן י"ז שנה. ומודגשת השייכות דוישרנה הפרות לדוד במרז"ל (ע"ז כד, ב. מדרש שמואל ויל"ש במקומו ועוד) שאמרו השירה הודו לה' גו' שזה ציוה דוד לאמר לפני הארון (דה"א טז). וראה פי' הרד"ק בדה"א שם שעפ"ז יובנו גם עוד דעות שע"ד שירת הפרות.
שייכות ענין שירת הפרות לדוד ע"פ חסידות - עיין הצ"צ על התהלים סי' צח. וד"ה הודו לה' (ס' המאמרים תרכ"ז).