ב"ה, א' דר"ח אלול, ה'תשט"ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד ד"ר אברהם ומרים שיחיו אהרונוב[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבם מי"ב מנ"א, הבא בהמשך למכתבי - מענה על שאלתם כיצד לגשם רצונם לעזור לעבודת חב"ד באה"ק ת"ו ובאופן די-רחב, וכותבים במכתבם זה על דבר יסוד "קרן חוזרת להכשרה מקצועית לנוער חניכי ישיבת תומכי תמימים (ליובאווטש) על שם ד"ר מרים ואברהם אהרונוב" שי'.
הנה אם הענין הוא כבר לאחר ההחלטה, יהי רצון שיהי' בשעה טובה ומוצלחת ויביא הדבר פירות טובים ובמדים רחבים.
אבל אם הענין עדין בגדר של שקלא וטריא, אין ברשותי להעלים את השקפתי בזה, והיא:
בשים לב לזה שחיים אנו בתקופה של הרת עולם וביחוד בתקופת משבר בהנוגע לחינוך מסורתי וחינוך חסידי בפרט, הנה יקר כל רגע שבו אפשר להציל (חומר האדם של) הנוער הצעיר, ובשעת חירום כזו הנה עבודה חינוכית מידית קודמת לעבודה המביאה פירותי' לאחר זמן, כי בינתים מאבדים, ח"ו, עשיריות ואולי מאות של הנוער הישראלי.
מנקודת מבט זו, המסקנה, כמובן, היא שכל האמצעים והכחות שאפשר לגייס, דין קדימה בהם שיתרכזו בעבודה מקסימאלית בחינוך המידי, וממילא לא באופן של קרן גמ"ח חוזרת וגם לאו דוקא להכשרה מקצועית בשביל אברכים ובוגרים, אלא בעיקר לתת אפשריות למוסדות חינוך שיוכלו לקלוט עוד מספר של תלמידים צעירים, גדיי הצאן.
ואם אפילו נניח שמנקודת האיכות עבודה זו אינה עולה על הענין שעלה בדעתם, אבל כבר ראינו במוחש הרבה פעמים שרבוי הכמות מביא סוף כל סוף להוספה באיכות, וכמרומז גם במרז"ל אלף נכנסים למקרא, מאה יוצאים למשנה, עשרה לגמרא ואחד להוראה[2].
בכל אופן הנני מאחל להם הצלחה במפעלם איך שיחליטו להגשימו ובטח יודיעוני מהמשך הענין ות"ח מראש.
בכבוד ובברכת כוח"ט.
Translation:
With the help of Heaven, 1st of Elul, 1955
Brooklyn, NY.
To the honorable Dr. Avraham and Miriam Aharonov, long may they live,
Greetings and blessings!
In response to your letter from the 12th of Menachem Av, which follows up on my previous correspondence - responding to your question on how to materialize your desire to assist the work of Chabad in the Holy Land in a substantial way, you write in this letter about the establishment of a "revolving fund for vocational training for the youth of the Yeshivat Tomchei Tmimim (Lubavitch) named after Dr. Miriam and Avraham Aharonov."
If the matter is already decided, may it be at an auspicious and successful time, and may it yield good and expansive results.
However, if the issue is still under consideration, I cannot withhold my perspective, which is:
Considering that we are living in a period of profound global transformation, especially a crisis concerning traditional and Chassidic education, every moment in which we can save (the human material of) the young generation is precious. In such a time of emergency, immediate educational work takes precedence over projects that will yield results later, as in the meantime, we risk losing, G-d forbid, tens or even hundreds of Israeli youth.
From this viewpoint, the conclusion is obvious: all means and efforts that can be mobilized should primarily focus on maximizing immediate educational work, and thus not in the form of a revolving Gmach fund, nor specifically for vocational training for advanced students or graduates, but primarily to provide opportunities for educational institutions that can accommodate more young students, the lambs of the flock.
Even if we assume that from a quality standpoint, this work may not surpass the original idea, we have often seen concretely that an increase in quantity eventually leads to an increase in quality, as alluded to by our sages: a thousand enter for Scripture, a hundred for Mishnah, ten for Talmud, and one for instruction.
In any case, I wish you success in your endeavor, however you decide to realize it, and I trust you will inform me about the progress of the matter. Thank you in advance.
With respect and blessings for strength.