ב"ה, י"ד מנ"א, תשט"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
... בהנוגע למורים אשר ההתמסרות מצדם אינה כדבעי כלל, וגם אינם מתאימים להוראה, ואין רואים בהם התקדמות בדרכי עבודתם וכו' ואינם מקבלים הדרכה.
הנה לפלא גם הספק בזה. והעיקר, מצד הנקודה האחרונה - כי מי יודע מה ילד יום, וההכרה שכל החבר מורים-ות יעמדו חזק על הנקודה ששייכים בתי הספר - והעיקר הרוח והחינוך בהם - לחב"ד, ואין עליהם מרות אחרת, וכיון שצ"ל הרגש זה קיים כל משך זמן הלימוד, היינו כעשרה חדשים, מובן שאי אפשר שיהי' זה בדרך קבלת עול גרידא וכפי'. ולכן אלה שהדבר הנ"ל זר להם ואינם רוצים בשו"א לקבל הדרכה (ואי אפשר שלא ישפיע זה גם בהשפעה היום יומית על התלמידים-ות), הרי טוב שימצאו להם משרה במקום מתאים לרוחם הם, ובתי ספר הרשת ימצאו מורים מתאימים לרוח הרשת...
מובן שכל האמור לעיל הוא - הוראה כללית בשיטה שבה צריכה להנהיג הנהלת הרשת, אבל אין זה הוראה בהנוגע לאישים פרטים, שעל זה על ההנהלה להחליט, בידעה מהותם והנהגתם בעבר. ודא להוסיף - שהתלמידים-ות הם הרבים, והמורים - היחיד, וספק היזק הרבים - דוחה תועלת היחיד, ובפרט ע"פ הנ"ל - שעתה עוד ישנו זמן שיסתדר היחיד במקום המתאים בשבילו יותר.
לפלא שאינו מזכיר ע"ד "הצדה לדרך" שנתנו לתלמידים-ות לימי החופש. ובטח ימלא בהזדמנות הבאה. וכן ע"ד השתלמות המורים-ות במשך שבועות אלו שנוגע לזמן הלימודים הבע"ל - שגם בזה כדאי שיציינו להם נקודות וקוים כללים בהנוגע להמקצוע בו דרושה השתלמות ביותר.
בברכת הצלחה בכל הנ"ל ולבשו"ט