ב"ה, י"ז סיון, תשי"ג
ברוקלין.
הנהלת צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו, ד' עליהם יחיו
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתביהם מד' וכ"ד אייר. כן זה מכבר נתאשר ע"י המזכירות שלי קבלת הבטאון חוברת שני'.
ב) מזכירים במכתבם שמצרפים לו קטעי העתונים, אמש ודבר. אבל לא נמצאו בהמעטפה.
ג) כבר באה העת שיחפשו עצות וישתדלו בזה שיהיו ג"כ גידול וצמיחה מהחרישה והזריעה הנעשות על ידם. כי אף שענין גדול הוא וגדולה הנחיצות דהפרסומות והשידור ברדיו והתעמולה כו' וכו' ובפרט שמובטחים אנו מנשיאנו הק' שחזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם אבל מובן שההקדם גם בהנ"ל משובח. והאריכות בזה אך למותר. והרי הפרסום והשידור כו' אינם אלא חרישה וזריעה מצד השומעים והמקבלים (משא"כ המדברים ומנהלי התעמולה שאצלם הוא פועל כמובן) וסו"ס הרי צריך להחדיר הדבורים והתעמולה בהשומע עד שיבוא לידי פועל. מובן שאין הפעולה הנדרשת שוה בכל מקום שמבקרים, אבל בטח בכל מקום ומקום יש אופן לפעולה ממשית, גם מצד השומעים והמקבלים. ומהם בהשקפה ראשונה קביעות עתים בלימוד - מהם ובהם, על אתר - החסידות, המשכת בחורים ונוער לישיבותינו, והמשכת אברכים ובע"ב לפעולות ברוחה של חב"ד על אתר. ומה טוב אשר בכל מקום עברם, יעמיסו על אחדים מאנשי המקום שעמהם יעמדו בקישור. מובן שצ"ל כל זה מבלי לעורר פחד, ובמילא צריך לדבר ע"ד שילוח חוברות וכיו"ב, אבל באופן בלתי רשמי צריך להשתדל, שהאנשים שבהם יבחרו, יהיו הם הצנורות דרך שם יוכלו להשפיע בהמקום בקביעות. מובן שלא באתי אלא בכללות, ובהתאם לתנאי המקום והאישים בודאי יש למצוא תכנית מפורטת.
ד) מזכירים במכתבם שמראשי המנגנים היו שלום דוב ובנימין אבל אינם כותבים שם משפחתם, ובטח ימלאו בהזדמנות הבאה.
ה) לפלא שבל"ג בעומר למירון, מביאים הרבה ילדים לתספורת מצוה, והם אינם מזכירים דבר אודות נצול ענין זה להשפעה בחינוך והוא ע"י שמחלקים חוברות או אל"ף בי"ת, ושמצד השני נמצאת הכתבת שלהם ואיזה סיסמאות דשייך גם לההורים.
ו) מובן שכל הנ"ל אינם אלא נקודות של בקורת, ובכלל הדבר, הנה אשריהם ומה טוב חלקם, שזכו להיות מהמפיצי תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד באה"ק ת"ו אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית שנה עד אחרית שנה, ולכן בטחוני חזק שזכות זה עצמו יצליחם לשפר את העבודה מזמן לזמן ומעלין בקדש וכל המוסיף מוסיפין לו.
בברכת הצלחה בעבודתם בקדש.
נ"ב:
במ"ש שאכתוב ל... הנה בטח למותר הדבר ויהי' די ומספיק כשיזכירו לו שכתבו אלי בענין התקציב שלהם. ובודאי יעשה לטובתם ככל אשר בידו. ובפרט עתה לאחר שהצליחו השי"ת בענין הראי', שבודאי הקרבן תודה שלו יהי' מעין זה בהפצת פנימיות התורה זוהי תורת החסידות, אשר כללות החילוק בין נגלה ונסתר שבתורה הוא ע"ד שמיעה וראי', וכמרומז ג"כ בזה שבנגלה דתורה בעניני לימוד מורגל הלשון - תא שמע ובנסתר הלשון תא חזי. והוא ע"ד החילוק במתן תורה, שהי' אח"כ הלימוד באופן דשמיעה הבנה והשגה, ותורתו של משיח שיתגלו טעמי תורה, שאז יהי' הלימוד באופן דראי', וכמבואר בכ"מ בחסידות, שבזה מובן איך שאיש אחד יוכל ללמד תורה את כל ישראל, יעויין בדרושי לקו"ת ס"פ צו בענין משיח. בשער האמונה פנ"ח ואילך. ובכ"מ.
שוב מצאתי בס' כחו דרשב"י מב: - עד"ז.
בטח בהתאם למכתבי להרשת פנו אליהם בענין הדפסת השיחה דל"ג בעומר לפני התלמידים הצעירים כאן, והתדברו בנוגע להפועל.
B"H, 17 Sivan, 5713.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letters from the 4th and 24th of Iyar. My secretariat has already confirmed receipt of the second issue of your journal some time ago.
b) You mention in your letter that you are enclosing newspaper clippings from Erev and Davar, but they were not found in the envelope.
c) The time has come to seek advice and make efforts so that there will also be growth and flourishing from the plowing and sowing you have done. Although publicity, radio broadcasts, and promotion are important and necessary—especially since our holy Nasi assures us that such efforts never return empty—it is understood that preparation is always praiseworthy even in these areas. There is no need to elaborate on this. Publicity and broadcasting are only plowing and sowing for the listeners and recipients (whereas for those speaking or managing the promotion it has an obvious effect). Ultimately, words and promotion must penetrate the listener until it leads to action. It is clear that the required activity is not identical in every place visited, but surely in every location there is a way for real action by listeners and recipients as well. For some, at first glance, it may be setting fixed times for study—some with them, on site—of Chassidus; attracting boys and youth to our yeshivas; drawing Avrechim and householders into activities in the Chabad spirit locally. It would be good if in every place they visit they assign some locals to stay connected with them. All this should be done without causing fear; therefore one should speak about sending journals or similar things, but unofficially strive so that those chosen become channels through which lasting influence can be exerted locally. I am only speaking generally; according to local conditions and individuals a detailed plan can surely be found.
d) You mention in your letter that among the lead singers were Shalom Dov and Binyamin but do not write their family names; surely you will provide them next time.
e) It is surprising that on Lag BaOmer at Meron many children are brought for their upsherin (first haircut), yet you do not mention using this opportunity to influence their education—for example by distributing journals or alef-beis cards—and on the other side include your reporter's name or slogans relevant also for parents.
f) Of course all of the above are just points of critique; overall, fortunate are you—how good is your portion—that you have merited to spread general Chassidus teachings and Chabad Chassidus in Eretz Yisrael about which it is said: "the eyes of the L‑rd your G‑d are upon it from the beginning of the year until year's end." Therefore I am confident this merit itself will help you improve your work from time to time—always ascending in holiness—and whoever adds will be granted more.
With blessings for success in your holy work.
P.S.: Regarding what you wrote that I should write to... surely this is unnecessary; it will suffice if you remind him that you wrote me about your budget. Surely he will act for your benefit as much as he can—especially now after Hashem granted success regarding seeing (the matter), so his thanksgiving offering will surely relate to spreading Pnimiyus HaTorah—that is Chassidus—the general difference between Nigleh (revealed Torah) and Nistar (hidden Torah) being like hearing versus seeing—as hinted also by how in Nigleh study we say "Ta Shma" (come hear), while in Nistar we say "Ta Chazi" (come see). This parallels Matan Torah: afterwards learning was through hearing/understanding/comprehension, but when Mashiach comes—the reasons behind Torah will be revealed—and learning will be through seeing. As explained many places in Chassidus: thus one person can teach all Israel—see Likkutei Torah end of Parshas Tzav regarding Mashiach; Shaar HaEmunah p. 88ff., etc. Again I found in Sefer Kocho d'Rashbi p. 42—a similar idea.
Surely following my letter to Rashat you approached them about printing the Lag BaOmer sicha before the young students here, and discussed making it happen.
Summary
The Rebbe teaches that outreach efforts must lead to practical growth within communities by engaging locals directly—not just through publicity—and encourages ongoing improvement rooted in spreading Chassidus with personal connection.