ב"ה ב' שבט, תש"ח
כבוד הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ וכו' מהור"מ שי' הכהן
שלום וברכה!
מכתביו מיום ה' מ"ח וח' טבת נתקבלו. ויישר בעד הודיעו ממצב החנוך במחנו.
ובטח כן יעשה גם לימים הבאים.
בעתיד הקרוב יבקרו אצלם שלוחינו הרבנים הוו"ח פויזנער ובוימגארטען, ימסרו פ"ש מכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א ויודיעו אותם מהנעשה פה בכלל ובעניני המל"ח לסניפיו בפרט. ותקותנו אשר יהנו בבקורם - הנוסעים מכם ואתם מהנוסעים. כן יביאו אתם, אם לא יהיו מניעות צדדיות, מספרי הוצאותינו אשר מבקש אודותם במכתבו. זאץ אחד של הצ"צ נשלח לו מכאן ע"י פוסט. כן מוסג"פ הקונטרס ליט"כ ופוטוגראפיא ממכתב כ"ק מו"ח אד"ש בנוגע להדפסה. ומטובו לאשר קבלת כהנ"ל.
אולי יש אצלו או ידוע לו מי שיש תח"י באורי חסידים הזקנים על התניא, משיחות כ"ק אדנ"ע שלא נכנסו בתורת שלום, רשימות שיחות משנות תרפ"א - תרפ"ז, אנא להודיעני, כי מחפש אני זה מזמן את הנ"ל, ותקותי שירשה כ"ק מו"ח אד"ש להו"ל אחרי הגהה האפשרית. ויהי' בזה ממזכי הרבים ות"ח על טרחתו.
המסיים באיחול כט"ס.
מ. שניאורסאהן
יושב ראש ועד הפועל
ומענין דא"ח: הביא בפ"ז דמאמר המוסג"פ, בענין מדות טובות שבטבע בנ"י, אם הוא מנפה"א (אגה"ק סי"ב), או מנפה"ב (תניא ספ"א). וזה מכבר שמעתי עושים רמינהו בזה. - ולדידי: בתניא משמיענו דבנ"י יש מדות טובות בטבע נה"ב (בלא עבודה).
ובאגה"ק קמ"ל דנה"א בטבעה החסד גובר על הגבו'. ותרווייהו איתנהו, ושניהם צריכא לן, כמובן.
ב) ביבמות (עט, א. והובא ברמב"ם הל' א"ב פי"ט הי"ז. נזכר באגה"ת פי"א) נמנו ג' סימנים בבנ"י גב"ר. ובתניא השמיט ביישנים (באגה"ק מובן, כי בושה הוא מצד היראה ולא חסד - נדרים כ, א). - אבל מובן ע"פ מרז"ל (ביצה כה, ב. נדרים שם עיי"ש בחדא"ג) דסימן הבושה אינו דומה להשאר כי נעשה ע"י מ"ת דוקא. ומזה נראה עד כמה מדוקדק' גם ההשמטות שבתניא.
מצילום האגרת.
מהור"מ: פרלוב. אגרת נוספת אליו - לעיל שג.
שלוחינו.. ובוימגארטען: לבקר את אחב"י במדינות אירופה בכלל ומחנות הריכוז באשכנז ואוסטריה בפרט. ראה אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"ט אגרת ג'קעו. לקמן שכט.
שלח. שנט. שסג-ה.
ממכתב כ"ק מו"ח: אג"ק שלו ח"ט ג'קמה (י"ד כסלו תש"ח).
B"H, 2nd of Shevat, 5708.
Shalom u'Vrachah!
Your letters from Thursday, the 8th of Tevet, have been received. Thank you for informing me about the state of chinuch in our camp. Certainly, you will continue to do so in the future as well.
In the near future, our emissaries Rabbis Poizner and Boymgarten will visit you. They will convey regards from my father-in-law, the Rebbe shlita, and inform you about what is happening here in general and especially regarding Melamed L'Hora'ah branches. We hope that both your travelers will benefit from their visit and you from theirs.
If there are no external obstacles, they will also bring with them some of our publications that you requested in your letter. One set of tzt"z has been sent to you from here by post. Enclosed as well are the kuntres for Lita"k and a photograph of a letter from my father-in-law concerning printing. Please confirm receipt of these items.
If you have or know someone who has explanations by elder chassidim on Tanya or notes from my father-in-law's talks that were not included in Toras Shalom—records of talks from 5681–5687—please let me know, as I have been searching for these for some time. I hope my father-in-law will allow them to be published after possible editing. This would merit many people; thank you for your efforts.
Concluding with wishes for all good things.
M. Schneerson
Chairman of the Executive Committee
Regarding Chassidus: In chapter seven of the attached maamar it discusses whether good character traits naturally found among Jews come from nefesh haElokis (Iggeres HaKodesh ch.12) or nefesh haBehamis (Tanya ch.1). I have long heard there is a contradiction here.
To me: In Tanya we learn that Jews have good character traits by nature from nefesh haBehamis (without avodah). In Iggeres HaKodesh we learn that in nefesh haElokis kindness overpowers severity by its nature. Both are true and both are needed, as is clear.
b) In Yevamos (79a; see Rambam Hilchos Issurei Biah 19:17; cited in Iggeres HaTeshuvah ch.11), three signs are listed for Jews: mercifulness, bashfulness, and kindness. In Tanya he omits bashfulness (in Iggeres HaKodesh it is understood that bashfulness comes from awe rather than kindness—see Nedarim 20a). But it is clear from our Sages (Beitzah 25b; Nedarim ibid., see Chiddushei Aggados) that bashfulness is unlike the others because it was created specifically through Matan Torah. From this we see how precise even omissions in Tanya are.
Summary
The Rebbe emphasizes ongoing communication about chinuch matters, values sharing rare chassidic teachings for broader benefit, and highlights how every detail—even omissions—in foundational texts like Tanya carries deep meaning about Jewish character traits.