ב"ה, י"ג אייר, תש"ו
כבוד הרה"ג הרה"ח וו"ח אי"א נו"מ כו' מוהרא"א שי' אקסלרוד
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מה שכתבתי בהגדה הטעם שבשבת אומרים באהבה מקרא קדש, כי מקרא קדש דשבת באהבה קבלו עליהם - הנה ציינתי שם המקור שכ"כ הלבוש וכו'.
ומה שהעיר שא"כ יתחלף פי' התיבות מקרא קדש בחול מבשבת, הנה אין כאן חילוף אלא הוספה, שכשחל בשבת קאי מקרא קדש הן על "חג פלוני" הן על "יום השבת הזה" משא"כ בחול. אלא שתיבת באהבה לצדדין קתני דלא קאי אלא אשבת. ואין כאן תימה כי עד"ז הוא גם לקמן שאומר: באהבה וברצון וקאי רק אשבת ולא איו"ט, ואח"כ: בשמחה ובששון וקאי איו"ט ולא אשבת.
ומה שהקשה דשבת נק' קדש ולא מקרא קדש וכמ"ש בלקו"ת ד"ה להבין מ"ש בהגדה - הנה מקרא מפורש הוא דגם שבת נק' מק"ק, וכמש"נ (ויקרא כג, ג) וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש. וכמ"ש רבנו הזקן בשולחנו (חאו"ח ר"ס רמ"ב) שהשבת הוא בכלל מקראי קדש.
איברא דבנתינה לגר מביא בשם חדא"ג מהרש"א והגר"א דמפרשים וביום השביעי שבפסוק זה ביוהכ"פ (וששת ימים שקודם לו בשאר יו"ט ור"ה) - אבל מלבד שהוא היפך פשט הפסוק ופי' אדה"ז כנ"ל, הרי מוכח מכמה דרז"ל שביום השבת הכתוב מדבר (ראה תו"כ במקומו - הובא באדרת אלי' עה"ת להגר"א; קדושין לז, א תוד"ה והרי; חולין קא, ב).
והנה שלא יקשה אלקו"ת הנ"ל ממקרא זה, אפשר הי' לתרץ דשם כונתו בעיקר הוא דיו"ט לא אקרי קדש, משא"כ בשבת הרי בכלל מאתים (שנקרא קדש) מנה (- מקרא קדש). אבל בזח"ג (צה, א. הובא בסידור שער המועדים) אי אפ"ל כן, כי כתב: בגיני כך שבת כו' ואקרי קדש ולא מקרא קדש.
ואולי אפ"ל דהנה מקרא קדש כמה פי' בו: קבוץ להקרבת קרבנות מוסף, איסור עשיית מלאכה, כסות נקי' ואכו"ש, דזמין קדש. ומ"ש בזהר ולא מקרא קדש אין כונתו שבכתוב לא נק' מק"ק, אלא שמפרש הדבר שלענין זמין קדש אין השבת נקרא מק"ק. - ועד"ז נמצא במ"מ בשו"ע אדה"ז שם לענין חוה"מ. ועדיין צ"ע.
מה שכתבתי שנמנעים מלאכול הזרוע - הבאתי בזה, כמו בשאר המנהגים, מנהג בית הרב היינו כ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א. והוא גם פירש לי הטעם שהוא כדי שלא יהא כל דמיון לק"פ (וצריכין להרחקה שלזכרו הוא בא).
ויש להמתיק מה שהוראה זו שלא נדמהו לק"פ היא דוקא ע"י העדר אכילה - כי שונה פסח מכל הקרבנות במה שהאכילה בו היא עיקר ולא רק פרט משאר הפרטים כמו בשאר הקרבנות, וכמרז"ל פסחים עו, ב: שלא בא מתחילתו אלא לאכילה. ובפירש"י שם: כשנצטווה עיקר פסח לאכילה נצטווה. ולכן כשמדקדקין שלא לאוכלו הרי שוללין ענין העיקרי שבק"פ (מה שאין זה בהוראה ע"י שיאכלוהו לאחר זמנו שכתב במכ').
בברכת לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה,
הרב מנחם שניאורסאהן
מהעתק המזכירות.
כבוד.. אקסלרוד: אגרות נוספות אליו - לעיל רכה, ובהנסמן בהערות שם.
B"H, 13 Iyar, 5706.
Kevod Haraha"g Haraha"ch vavac"h iy"a num"m etc. Avraham Aharon Axelrod
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter regarding what I wrote in the Haggadah about why we say 'be'ahavah mikra kodesh' (with love, a holy convocation) on Shabbat—because 'mikra kodesh' for Shabbat was accepted with love—I cited there the source as written by the Levush, etc.
As for your comment that this would change the meaning of 'mikra kodesh' between weekday and Shabbat: there is no change here but rather an addition. When it falls on Shabbat, 'mikra kodesh' refers both to "this festival" and to "this day of Shabbat," unlike during the week. However, the word 'be'ahavah' is stated separately and refers only to Shabbat. This is not surprising, as later in the text we also say: 'be'ahavah u'veratzon,' which refers only to Shabbat and not Yom Tov; then afterwards: 'besimchah u'vesason,' which refers to Yom Tov and not Shabbat.
You raised a difficulty that Shabbat is called 'kodesh,' not 'mikra kodesh,' as explained in Likkutei Torah on "lehavin mah shekasuv baHaggadah." However, it is explicit in Scripture that Shabbat is also called 'mikra kodesh,' as it says (Vayikra 23:3): "u'vayom hashvi'i shabbat shabbaton mikra kodesh" (and on the seventh day—a Sabbath of rest, a holy convocation). As Rabbeinu HaZaken writes in his Shulchan Aruch (Orach Chaim siman 242), Shabbat is included among the mikraei kodesh.
It is true that regarding matnas ger (the gift for a convert), he brings from Chiddushei HaGadot Maharsha and Gra that they interpret "u'vayom hashvi'i" in this verse as referring to Yom Kippur (and the six days before it to other festivals and Rosh Hashanah). But aside from this being contrary to the simple meaning of the verse and Admor HaZaken's explanation above, it is proven from many places in our sages that "on the seventh day" refers to Shabbat itself (see Torat Kohanim there—as brought in Aderet Eliyahu al haTorah by Gra; Kiddushin 37a Tosafot d.h. ve'harei; Chullin 101b).
So as not to raise a question on Likkutei Torah from this verse, one could answer that there his main intent is that Yom Tov is not called "kodesh," whereas with Shabbat—since among two hundred (called "kodesh") one includes one hundred (called "mikra kodesh"). But in Zohar III (95a; brought in Siddur Shaar HaMo'adim), this cannot be said because it writes: "for this reason, Shabbat...is called kodesh and not mikra kodesh." Perhaps one can say that 'mikra kodesh' has several meanings: gathering for bringing additional offerings, prohibition of work, clean clothing and so forth—meaning designated as holy. What Zohar means by saying "not mikra kodesh" is not that Scripture does not call it so but rather that regarding being designated as holy ('zamin kodesh'), Shabbat is not called mikra kodesh. Similarly found in Magen Avraham on Admor HaZaken's Shulchan Aruch there regarding Chol HaMoed. Still requires further study.
Regarding what I wrote about refraining from eating the zeroa—I brought here, as with other customs, the custom of Beis HaRav (the house of my father-in-law, my teacher and master). He also explained to me that this is so there should be no resemblance at all to Korban Pesach (and we must distance ourselves since it is only a remembrance). It can be further explained why this instruction—to avoid resembling Korban Pesach—is specifically through refraining from eating: because Pesach differs from all other offerings in that eating it is essential and not just an aspect among others like other sacrifices. As our sages say (Pesachim 76b): its entire purpose was for eating. And Rashi explains there: when commanded about Pesach its main command was for eating. Therefore, when we are careful not to eat it we are negating what was essential about Korban Pesach (unlike an instruction just to eat it after its time as written elsewhere).
Summary
The Rebbe clarifies how 'mikra kodesh' applies both to festivals and Shabbat based on sources in Torah and halacha. He also explains that refraining from eating zeroa at the Seder emphasizes our separation from actual sacrificial practice since eating was central to Korban Pesach.