ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מכ"ד תמוז, בו מודיע אשר נולדה לו בת למז"ט, הנה יה"ר מהשי"ת שיגדלה ביחד עם זוגתו שיחיו לתורה לחופה ולמעשים טובים מתוך מנוחת הנפש ומנוחת הגוף.
ידוע מכ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע, אשר מנהגנו הוא לומר גם בלידת בת לתורה לחופה ולמעשים טובים, ע"פ מרז"ל (ברכות יז, א) נשים במאי זכיין, באקרוי' כו' באתנוי' כו' ונטרין כו'.
ומה שכותב במכתבו הסיבות שמפני זה אינו עומד בקישור עם אנ"ש שיחיו, הנה אף את"ל שהסיבות צודקות הן, הנה אין זה נוגע אלא לענין שכר ועונש, אבל כל הבא ע"י דבוק חברים ולהיות בין חסידים, אינו מתמלא על ידי ההצטדקות, וכל יום שעובר ומי יאמר כשעובר שבוע, חדש ושנה וגם שבוע של שנים, ה"ז אבדה שאינה חוזרת, והימים הם ימים חסרים ולא ימים שלמים, והאריכות בזה אך למותר, כי ממ"נ אם יפעול, יפעלו גם השורות האלו, ובאם זה אין מועיל, מה יועיל אם אכתוב עוד עמוד, כיון שאין הדבר תלוי אלא ברצון, כי היכולת בידו היא, והשי"ת יזכהו שיבוא הדבר בהקדם האפשרי ובקרוב ממש ירגיש החסרון מה זה שחסר לו עי"ז, וכידוע הפתגם, אשר כשמרגישים שיש דבר שהוא אי בסדר וצריך לתקנו - הרי הרגש זה גופא הוא התחלת התקון,
בברכה שיבשר טובות בכל הנ"ל.
B"H, 7 Menachem Av, 5712.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter from the 24th of Tammuz, in which you inform me that a daughter was born to you—mazal tov! May it be G‑d’s will that you and your wife raise her to Torah, to marriage, and to good deeds with peace of mind and body.
It is known from my revered father-in-law the Rebbe (the Rebbe Rashab) of blessed memory that our custom is to say even upon the birth of a daughter: "to Torah, to marriage, and to good deeds," based on our Sages (Berachos 17a): "With what do women merit? By bringing their children to learn Torah... by encouraging their husbands... and by waiting for them."
Regarding what you wrote in your letter about the reasons that prevent you from connecting with Anash (our fellow Chassidim), even if we assume these reasons are justified, this only affects matters of reward and punishment. But everything that comes through bonding with friends and being among Chassidim cannot be fulfilled through justification alone. Every day that passes—and all the more so if a week, month, year, or even a seven-year cycle passes—is an irretrievable loss; those days are lacking days, not complete ones.
There is no need to elaborate further: if these lines will have an effect, then they will; if not, what good would it do for me to write another page? Since it all depends solely on your willpower—the ability is in your hands. May G‑d grant you merit that this matter be resolved as soon as possible and that you will soon feel what you are missing by lacking this connection. As is well known: when one feels something is out of order and needs fixing—that very feeling is already the beginning of repair.
Blessings that you share good news in all the above.
Summary
The Rebbe emphasizes both celebrating milestones with blessings for spiritual growth and the irreplaceable value of connecting with fellow Chassidim. Justifications cannot substitute for genuine fellowship; recognizing what is lacking is itself the start of improvement.