Letter # 1752

ב' מנ"א, תשי"ב - מוה"ר [שמואל] שי' שו"ב ריין

1752 - כל הטבה ושיפור שמכניס ויכניס כת"ר באחד התלמידים יגרום במילא שפור ותקון לאותה הסביבה שלאחר כמה

Previous
0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

Next

ב"ה, ב' מנ"א, תשי"ב

ברוקלין.

הרה"ח הוו"ח אי"א, נו"נ עוסק בצ"צ וכו' מוה"ר [שמואל] שי' שו"ב [ריין]

שלום וברכה!

זה עתה קבלתי מכתבו מכ"ח תמוז, וממהר הנני לענות עליו אף שכמה מכתבים מכמה זמן קודם עדיין לא נענו, כיון שכותב במכתבו שנגרם חלישות ביותר וכו' והוא בדבר מה שכותב שזה כשני חדשים שכתבו לכאן מנהיגי ביהכ"נ [קהל חסידים] שכנראה ממכתבו כתבו ישר אלי ולא קבלו מענה, ואולי וכנראה שנאבד המכתב שלהם בדרך, ואם נשארה ההעתקה והענין נוגע עוד, אולי ישלח לי כת"ר שי' העתקת מכתבם.

ב) בנוגע לגוף הדבר מה ששואל חוו"ד אני בענין הסברא שיעשה כת"ר שי' נסיעה לכאן לערך בחדש כסלו הבע"ל, והשאלה בזה של"ע ול"ע סבל זה מלפני זמן מיחוש בלב, ומאז מוגבל הוא וצריך זהירות באכילה ושתי' ובכלל בעיני זהירות בהליכה, והרופאים מומחים אמרו לו שהכל תלוי אם יוכל להבטיח לבלתי התרגש וכו' וכו' וגם טלטול הדרך נוגע וכו'

הנה לדעתי אין כדאי להכנס בכל ספיקות ושקו"ט הנ"ל, וכיון שההשגחה העליונה הביאתו למקומו עתה ובפרט בזמן האחרון רואים במוחש כר נרחב לפעולות גדולות בנוגע לפועל - להפצת תורת החסידות דרכי' ומנהגי' במחנו ובפרט בין תלמידי הישיבה, אשר בנגוד לישיבות אחרות בהשנים שעברו, הנה ישיבתם דמחנם הט' לא לבד שאינה מנגדת אלא אדרבה מבקשת שיפיצו בין התלמידים את רוח החסידות, הרי כדאי וראוי ונכון וטוב לנצל כל יום וכל אפשרות בכיוון זה, ואם על כאו"א מישראל אמרו רז"ל שהוא עולם מלא, הרי עאכו"כ בתלמידים של ישיבה שרובם ככולם יהיו סו"ס משפיעים בסביבתם, א"כ ע"י כל הטבה ושיפור שמכניס ויכניס כת"ר באחד התלמידים יגרום במילא שפור ותקון לאותה הסביבה שלאחר כמה שנים יהי' תלמיד זה המשפיע שם, וגודל הענין בזה אין לשער מראש כלל וכלל וכידוע המשל אשר תיקון קטן או ח"ו להיפך באילן גדול אין זה אלא תקון קטן בלבד, משא"כ תקון קטן בגרעין הנזרע אפשר שבזה תלוי כל קיום האילן הנצמח ממנו לאחר זמן משך של כמה שנים, ואף אם יאריך הענין הרי מבואר בדא"ח בענין החילוק דזריעה ונטיעה, אשר אריכות הזמן גופא מורה על גודל השינוי והצמיחה לטוב, והאריכות לדכוותי' אך למותר,

ג) מוסג"פ ר"ד שאמרתי להתלמידים מהישיבה הנוסעים מדי שנה בשנה בימי הקיץ בשליחות המרכז לעניני חינוך להחזקת רוח היהדות בהערים דארצוה"ב, אבל באמת תוכן הדברים נוגע לכאו"א מישראל, כי הנשמה הרי מקומה תחת כסא הכבוד שמשם נחצבה, ועוד למע' מזה, כי עלו ובמח'. וירדה בסתר המדרי' עד עוה"ז הגשמי והחומרי (ולכן אין רצונה לרדת, וכמרז"ל בע"כ אתה חי), ובכ"ז הרי דוקא ע"י ירידה זו מאיגרא רמה, אפשריות העלי' הגדולה ביותר וכמבואר בכ"מ בדא"ח, ואף שאין הענין מובן ע"פ שכל, ובפרט בעבודה הפרטית שניתנה לכל נשמה, הנה ע"ז נאמר אך בגורל תחלק הארץ, וכמבואר בהרשימה המצו"פ,

בברכה לבריאות הנכונה וכ"ט.