ב"ה, ראש חדש מנ"א, ה'תשי"ב
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום ב' תמוז, בו מעורר על הברייתא בירושלמי ריש הוריות: יכול אם יאמרו לך על ימין שהוא שמאל כו' ת"ל ללכת ימין ושמאל שיאמרו לך על ימין שהוא ימין כו' ורוצה לבאר:
א) דהכוונה להכתוב דדברים כח, יד: ולא תסור מכל הדברים אשר אנכי מצוה אתכם היום ימין ושמאל ללכת אחרי א"א לעבדם. והפך הירושלמי סדר הכתוב ע"פ תוד"ה ונתן (שבת קכח, א) דדרך הש"ס לקצר ולומר בל' אחר.
ולענ"ד ל"נ לומר כן, (א) בכתוב זה שולל הענין שבתיבת ללכת, ופי' הכתוב הוא: ולא תסור גו' - משא"כ בירוש' שמדיק בתיבת ללכת בחיוב. (ב) בכתוב זה מדבר בצווי השי"ת, ולא בהוראת ב"ד. (ג) כתוב זה וכל הפרשה הם הבטחה לישראל וסיפור דברים, ולא צווי.
ונראה בפשיטות (וכ"מ במראה הפנים על הירוש', בתורה תמימה ועוד) דהירושלמי כוונתו ג"כ - כספרי - לפסוק דברים (יז, יא): על פי התורה גו' תעשה לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל. וע"פ כלל תוס' הנ"ל דדרך הש"ס לומר בלשון אחר.
ודייק הירושלמי להוסיף תיבת ללכת כי בה תלוי כל הלימוד. דהנה התיבות ימין ושמאל שבפסוק זה יש לפרשם בג' פנים: א) לא תסור ימין ושמאל מן הדבר אשר יגידו לך. וע"ד מש"נ בכ"מ (דברים ה, כט. יז, כ. עיין בתו"ת). ב) כהספרי - יגידו לך (שזהו) ימין ושמאל (כי דעתך אינו כן). ג) על פי התורה גו' תעשה (לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך) (ללכת) ימין ושמאל (דוקא).
והתיבות "לא... לך" המה מאמר המוסגר, וכאילו נכתבה בכתוב תיבת ללכת.
וי"ל דהא דלא ניחא לי' להירוש' לפרש קרא בפן הא' - דא"כ הו"ל לסמוך תיבות ימין ושמאל לתיבת תסור, שכן הוא ע"פ רוב בקרא אף שנמצא גם באו"א וכדברים כח, יד (אבל בכתוב זה אין מקום לטעות משא"כ בנדו"ד). וגם לא בפן הב' - (שזהו יסוד דרשת הספרי שאפילו א"ל על ימין שהוא שמאל כו') - דא"כ הו"ל לשתוק ולסתום: לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך, ומהיכא תיתי להגביל הציווי. וק"ל.
ב) דהירושלמי והספרא ל"פ. ודעת הירוש' היא רק שאין מחוייב לקבל דעת הב"ד מבלי להקשות עליהם. ואדרבה. אבל אם אחרי השקו"ט רבו עליו חבריו - ה"ה בולא תסור גו' אפי' על שמאל שהיא ימין. - ועיין בזה ס' החנוך סוף מצוה תצו. רמב"ן בהשגות על סהמ"צ שרש א'. תוס' הרא"ש, באר שבע, רש"ש, מהר"ץ חיות ויפה עינים להוריות (ב, ב). מפרשי רש"י לדברים (יז, יא). ועוד.
ופי' זה דוחק גדול הוא, כי א"כ העיקר חסר מן הספר בירוש' (גם, עפהנ"ל, חידוש גדול כאן - ללמוד מכתוב אחד שני ענינים הפכיים).
ג) בשדי חמד כללים ל' מובא מס' פתח עינים להחיד"א (ר"ה כה, א) דאם יודע בלי ספק שטעה הב"ד, לא יעשה כדבריהם. וכ"פ בתו"ת שבזה קאי הירוש', משא"כ בספרי שלשונו הוא "אפי' נראים בעיניך".
וג"ז דוחק גדול דמאן מפיס, כמובן. ועיין ברמב"ן שופטים שם. וביותר - דזיל בתר טעמא, שלא ירבה מחלוקת בישראל, וא"כ מאי נפ"מ.
(ובדוחק יש לתרץ דמחלוקת מן הקצה אל הקצה לא שכיחא כלל. וע"ד סברות הפוכות תוד"ה מברך ברכות (לט, ב). ולא חיישינן שיארע עוה"פ).
ולענ"ד מחוורתא כפשטות ל' הספרי והירושלמי דפליגי וכנ"ל. וכמוש"כ ג"כ במראה פנים בירושלמי שם.