ב"ה, כ' תמוז, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ג והרה"ח אי"א נו"נ חו"ב וכו' מוה"ר אברהם יעקב שי'
שלום וברכה!
זה מזמן שקבלתי מכתבו, ומפני רוב הטרדות לא הי' זמני בידי לענות עליו כדבעי, ואף שגם עתה אין הזמן גרמא להאריך, אבוא עכ"פ בקצרה:
מעיר במכ' במ"ש הבית יוסף בסי' רס"ב ד"ה גרסינן בשם הריטב"א בשם רבו (הרא"ה) דביומא דעיבא הנה מי שאינו רוצה לסמוך על הענין דשומר פתאים ה' הרשות בידו לדחות מילה בזמנה ושפיר עביד, ומקשה דלמה לא פסק דיעה זו בשו"ע שלו, ובפרט שהוא ענין של פקוח נפש, ונשאר בצ"ע.
והנה לדידי, אין הצעת הקושיא שלו נכונה, כי אין להקשות על מה שלא פסק או הביא לדעת יחיד בשולחנו, כיון שכל הראשונים דעתם נגד הריטב"א (מדלא הביאו בספריהם הענין דיומא דעיבא ויומא דשותא) ומהם הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שהם עמודי הוראות הב"י, ומהם מוכח דפליגי על הריטב"א, רבינו ירוחם, והר' מנוח שהובאו שם בהב"י, ואת"ל דאכתי קשה למה לא פסקו הראשונים הנ"ל דאסור למול ביומא דעיבא, הנה י"ל בפשטות דנקטו כמסקנת הגמרא דשומר פתאים ה', ויש להביא ראי' ג"כ מיבמות (דף עא, ב) דהוי לי' לרב פפא לשנוי' שם, הכא במאי עסקינן שהי' יומא דעיבא בשעת עשי' ואח"כ נתפזרו העבים (אלא שזה ק"ק גם לרי"ו, כמובן), וטעם בעל הסוגיא גופא - י"ל משום דחשש רחוק הוא שיומא דעיבא יזיק הנמול שהוא במטה בבית, וע"ד שכ' הצמח צדק בפסקי דינים ליו"ד סי' רס"ג, ואף היודע מהחשש דיומא דעיבא בכ"ז גם בו שייך ההיתר, דכיון דדשו בו רבים שומר פתאים ד', וכמשמעות פשטות הסוגיא ביבמות יב, ב, וסוגיא דידן גופא, ולא עוד אלא דאפי' להריטב"א הנה רק הרשות בידו לדחות כו' דמשמע מזה גופא דהרשות בידו ג"כ לסמוך על שומר פתאים כו', - מלבד הנ"ל הנה יעויין בכ"ז בשו"ת חיים שאל ח"א סנ"ט, צ"צ שו"ת אבה"ע סוף סי' י"א, שדי חמד אסיפת דינים מערכת מילה סי' ב' סע"ק י"ג, ועיין שם ג"כ דפלוגתת הריטב"א וכו' דהוא לשיטתם בהפלוגתא דג' נשים משמשות במוך, אשר השמיטו זה הפוסקים הנ"ל.
ראיתי בהקדמת ספרו שמזכיר ע"ד אביו זקנו ז"ל, והנה אעתיק בזה הרשום אצלי מה ששמעתי מכ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אשר בטח יענין אותו, וזלה"ק:
ר' זלמן ניימארק איז געווען רב אין סטראדוב, אז מען האט געוואלט מאכן דעם בלבול אויפן זיידען (כ"ק אדמו"ר מוהר"ש, ביחס להעלי[ל]ת דם) האט ער דאס גענומען אויף זיך, זאגענדיק: זיינע א שעה!... וישב בתפיסה איזה שנים. בשעת ער האט געהערט דעם מאמר כל הנהנה - מכ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע - האט ער געזאגט: עמך לא חפצתי, איך דארף משיח'ן ניט*, אט איצט נכלל ווערען אין עצמות, און אז מען איז ארויס פון טיש און געגאנגען אין וואסער, איז דער טאטע (כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב) אריין אליין, און מיר אלע זיינען געבליבען ווארטען פון דרויסען, האט ר' זלמן געזאגט מיטן לשון הרמב"ם: לא וכו' ולא המקוה מטהר, אלא גזירה וכו', ווי איך בין א איד אז די מקוה דארף עם, ניט ער די מקוה, אבל גזירה גזרתי חקה חקקתי וכו'. עכ"ל.
מוסג"פ הקונטרס שהו"ל לחג גאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר הם ימי הגאולה והסגולה י"ב וי"ג תמוז שעברו, אשר בודאי יענין אותו, ואתו הסליחה על אחור המענה שלי עד עתה,
בברכה.