ב"ה, י"א סיון, ה'תשי"ב
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
נודעתי מזוג' שתחי' ע"ד המצאו בביה"ח וע"ד מצב בריאותו. ונצטערתי לשמוע כי נפל ברוחו, ולפלא גדול על כת"ר אשר בטח למותר לבאר לדכוותי' מידת הבטחון, ובפרט שהוא מהאנשים אשר ראו נסי הקב"ה בגלוי ובעיני בשר ויודעים אשר השי"ת רופא כל בשר ומפליא לעשות, הנה פליאה היא אחר פליאה.
ולו יתחשב עם דברי יחדל להרהר מעניני רפואה ונכון יהי' לבו בטוח בהשי"ת שישלח לו רפואה קרובה ויקבע בדעתו אשר אין לו כל יסוד להיות אראפגעפאלן בא זיך ח"ו.
ואף שצריך לעשות כלים בדרך הטבע, היינו לשמור הוראות הרופאים, יש להבדיל בין שני הדברים, שבעניני רפואה צריך הוא להעסיק רק את כח המעשה שלו, משא"כ כח המחשבה וההרהור, כיון שאינו רופא, ויש לו חלק בלימוד התורה, צריך הוא להשתמש בכחות אלו רק בעניני תורה ומצות, והשקלא וטריא ופלפול בעניני הרפואה אין זה שייך אליו, ובמילא חבל על הזמן שנותן על זה, וכיון שבמקצוע חכמת הרפואה מיותר הוא כח שכלו, הרי בטח ניתן לו הכח להשתמש בו במקצוע אחר (שלדעתי הוא עסק התורה וכו') וא"כ חסר הוא שם. והעולה היא בשתים, חסרון במקום אחד ומיותר במקום השני.
ובהתבוננות אפילו לשעה קלה בכל זה, הנה ישמח לבו שזכהו השי"ת שיוכל לעסוק בתורה ויוסיף אומץ בזה, ויאיר את הד' אמות שלו וע"ד פסק רז"ל אשר כל העיר היא כד' אמות שלו, ויאירם בנר מצוה ותורה אור ומאור שבתורה זוהי תורת החסידות.
אקוה אשר יתקבלו אצלו דברי הנ"ל, ויחרות בלבו צווי הבעש"ט עה"פ עבדו את ה' בשמחה.
בברכה לבריאות הנכונה, המחכה לבשורות טובות.
B"H, 11 Sivan, 5712.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I have learned from your wife, may she live, about your being in the hospital and about your health condition. I was saddened to hear that you have become despondent, and it is truly astonishing regarding your esteemed self—surely it is unnecessary for me to explain to you the quality of trust in G‑d, especially since you are among those who have seen open miracles of the Holy One Blessed be He with your own eyes and know that Hashem heals all flesh and performs wonders. Therefore, this is a wonder upon a wonder.
If you will heed my words, you will cease pondering medical matters and your heart will be firmly confident in Hashem that He will send you a speedy recovery. You should firmly decide that there is absolutely no reason for you to become despondent, G‑d forbid. Although one must make vessels through natural means—that is, follow the doctors’ instructions—one must distinguish between two things: regarding medical matters you should only engage your power of action; as for thought and contemplation—since you are not a doctor and have a share in Torah study—you should use these faculties only for Torah and mitzvos. Debating or analyzing medical matters does not pertain to you; therefore it is a waste of time spent on this. Since in the field of medicine your intellect is unnecessary, surely it was given to you so that you could use it in another area (which I believe is Torah study etc.), so it would be lacking there. The result is twofold: lacking in one place and superfluous in another.
By reflecting even briefly on all this, your heart will rejoice that Hashem has granted you the merit to engage in Torah study; may you strengthen yourself further in this and illuminate your surroundings—as our Sages ruled that an entire city can be considered as his four cubits—and illuminate them with the candle of mitzvah and the light of Torah; and the luminary within Torah—that is Chassidus.
I hope my above words will be accepted by you and that you will engrave upon your heart the Baal Shem Tov’s directive on the verse 'Ivdu es Hashem b'simchah' (Serve Hashem with joy).
With blessings for proper health, awaiting good news.
Summary
The Rebbe teaches that during illness one should trust fully in Hashem while leaving practical medical matters to professionals. The mind should remain focused on Torah study and mitzvos, serving Hashem with joy rather than worry or despair.