ב"ה, י"ב סיון, תשי"ב
ברוקלין.
הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'
מוה"ר שלמה חיים שי' שד"ר
שלום וברכה!
בהמשך למכתבי אשר בטח כבר קבלו, הנה מטובו להודיע הפרטים גם...
ב) מה החליטו בענין לימוד פוסק ובכלל לימוד להוראה או לאומנות שו"ב, ולכאורה כנראה בהרשימה הנה היותר קשיש הוא בהכיתה שלהם בגיל כ"א, ורובם הם בני כ' שנה, וא"כ מהו החפזון בלימוד להוראה טרם למדו איזה שנים גפ"ת, ואולי לפי התנאים באה"ק ת"ו מוכרח הדבר, ובטח יודיע נוספות בזה.
ג) במענה על שאלתו, כשלומדים בהאולם (זאל) שנה וחצי אם מספיק להעברה ללימוד לעצמו (פאר זיך) הנה בד"כ זמן מספיק הוא ומובן שיש יוצא מכלל זה מצד כשרונותיו, ובשני קצות, או שמספיק בעדם גם שנה, או כאלה שצריכים יותר משנה ומחצה, אבל בכלל הוא כנ"ל, שהתלמידים צריכים לדעת שזמן הרגיל הוא שנה וחצי, ורק בהשתדלות אפשר לקצר הזמן, ומי שנשאר יותר זמן הרי זה הוראה שאין משתמש בכשרונותיו כדבעי.
ד) כבר מלתי אמורה לכמה מהנהלת הישיבות, שכמו שאלו שעליהם מוטל החוב להספקת עניני הכספים אינם מחכים לזרוז ע"ד החפוש אחרי האמצעים והגדלתם, הרי עוד יותר מוכרח הדבר בהגדלת האישים היינו התלמידים הן בכמות (מספ' הת') והן באיכותם, והעיקר בכמות התלמידים, וכידוע מרז"ל שבכדי שיהי' מאה יוצאים למשנה כו' הרי צ"ל אלף נכנסים למקרא, ומלבד שזה מוכרח יותר מחפוש האמצעים כי ישיבה סו"ס הרי תכליתה רוחניות, וא"כ רוחני['] קודם לגשמי' הרי עוד נוסף בזה כי הגדלת מספר התלמידים ממשיך למעלה תוספת באמצעים הקצובים בשביל ישיבה ומוסד חינוך זה, ואז כשמחפשים למטה דרכים בדרכי הטבע הגדלת האמצעים יש מה להמשיך, משא"כ אם אין מוסיפין מלמעלה מה תועיל ההשתדלות בהגדלת האמצעים, כיון שאין מה להמשיך, והוא ע"ד המבואר בכ"מ בדא"ח, בענין הפרנסה, שלבושים גדולים יותר מכפי המדה אינם מועילים ובמילא ה"ה מבלבלים וכו'.
להכתה הלומדת דא"ח רק בש"ק - כדאי להוסיף, עכ"פ פ"א, לימוד זה גם בחול.
בברכה להצלחה בעבודתו בקדש.