ב"ה, א' שבט, תשי"ב
ברוקלין
שלום וברכה!
בנועם קראתי מכתבו מה' ויגש וכן הקודם לו, בו מודיע ע"ד סדר ואופן התועדות דחג החגים י"ט כסלו ומסדר ואופן עסקנותו במחנו, ונהניתי לקרות אשר גם הרב דמחנם שי' השתתף בזה ונאם ע"ד פרשת החג ומ"ש שלבסוף עמד אחד ובלבל, הנה אין להתפעל מזה ובטח בהתועדויות הבאות יתוקן גם הרושם בלתי נעים שהשאיר הנ"ל וסו"ס הנה גם הוא יהפך למסייע בידו. אם לפי דעתו כדאי הדבר שאכתוב להנ"ל, הנה יודיעני מהותו בענין ידיעת התורה ובאיזה לשון (לה"ק אידיש או אנגלית) ובל"נ אעשה כן.
ב) ת"ח על מה שמסגיר במכ' את התמונה עם הבחורים הלומדים אצלו, וחבל אשר לא ציין בפתקא או מעבר להתמונה שמותיהן ושם אמם, ובטח יתקן בעתיד.
ג) בענין שאלתו מה שקשה לו לבאר להם את ענין המצות אם זהו מצד קב"ע או שיש להם טעם בשכל, הנה הנקודה הכללית בזה היא, שהמצות ניתנו מהשי"ת לבני אדם, ובמילא מובן הדבר אשר החכמה שבהם היא בלי גבולית, לאידך גיסא מובן ג"כ שיש גם איזה תפיסא ואחיזה בשכל אנושי,, וזהו ענין טעמי המצות המובאים בספרים, אבל כיון שזהו מחכמתו ורצונו של הקב"ה הרי פשוט שכמה שיתעמק האדם בטעמי המצות והתועלת שבהם, הנה אין זה עד גמירא כי א"א לבעל גבול לתפוס ולהקיף ענין בלתי גבולי, כ"א אפס קצהו ושמץ מנהו.
ונוסף ע"ז, כיון שהמצות ניתנו מהבורא ית' לתועלת האדם הנברא על ידו, הרי בטוח הדבר שיכול הוא ית' לכוון לטובת הנברא על ידו, וכמו שא"א שיאמר אדם שלא יאכל עד אשר יבין בשכלו את התועלת שיש באכילה ושתי' וכמו שמופרך הדבר שהחולה בראשו יאמר שלא יקבל כל תרופה עד שיבין בשכלו אם תועיל לו, כי אדרבה לקיחת הסממנים והרפואות והאכילה ושתי' מחזקים את המוח וכח השכל שבמשך הזמן יוכל להבין את התועלת שיש באכו"ש בסממנים ורפואות.
הנה כן הוא הדבר ג"כ בענין המצות, שבטוח הדבר שיש להבינם אפס קצהו גם בשכל אנושי, אבל אין זה תנאי ח"ו לקיום המצות ולימוד התורה כ"א אדרבה התומ"צ הם הדברים המביאים לזה שבמשך הזמן יהי' שכלו מוכשר להבין ולהשיג את הנ"ל, ויש להאריך בזה, אבל הביאור צריך להיות מתאים להדרגא שבו נמצאים התלמידים, ואל בינתו אשען אשר יוכל להתאים הדברים לכח הבנתם והשגתם.
מוסג"פ איזה ענינים ממה שי"ל כאן באנגלית, שיוכל להשתמש בזה להבנת נקודה הנ"ל והשי"ת יתן לו הצלחה בעבודתו בקדש וכן הצלחה בעניניו הפרטים ובריאות הנכונה לזוגתו ולבתו שיחיו.
בברכת הצלחה בעב' הכללית ובעניניו הפרטים.
נ.ב. ומה שמתאונן על אשר אינו רואה פעולות ממשיות מהתעמולה שלו וכו' ואם גם רואה פעולה הלא זה לא לארך ימים, הנה חבל על אבוד הזמן על התאוננות כי מזה הרי בודאי לא תהי' כל תועלת ואדרבה היזק מרובה מפני חלישות הדעת וסו"ס גם חלישות הבריאות, ובפרט שהתאוננות אין לה מקום, ועיין בתניא ספי"ג: לגבי מדריגת הצדיקים כו' מאחר שחולפת ועוברת כו' ואעפ"כ כו' והואיל ובכח נפשם האלקית לחזור ולעורר כו' המבריח כו' עד סוף כל דרגין, ושם בתניא פרק כ"ה: ויחוד זה למעלה הוא נצחי לעולם ועד, והאריכות בזה אך למותר, וידוע פתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, יעזוב את האנחות ואת החשבונות ויתחזק בעבודה. וסו"ס בטח השי"ת יצליחו בזה ויראה פרי טוב בעמלו, ולפום צערא אגרא.
B"H, 1st of Shevat, 5712.
Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
With pleasure I read your letter from Parshas Vayigash as well as the previous one, in which you inform me about the order and manner of the farbrengen for the festival of all festivals, Yud-Tes Kislev, and about your activities in your camp. I was pleased to read that also the rabbi from your camp participated and spoke about the parsha of the festival. Regarding what you wrote that in the end someone stood up and disrupted things—do not be affected by this. Surely in future farbrengens even the unpleasant impression left by this will be corrected, and ultimately even he will become a helper for you.
If in your opinion it is worthwhile for me to write to him, please let me know his background regarding Torah knowledge and in which language (Hebrew, Yiddish or English), and without a vow I will do so.
b) Thank you for enclosing with your letter the photograph with the boys learning with you. It is a pity that you did not note on a slip or on the back of the photo their names and their mothers' names; surely you will correct this in the future.
c) Regarding your question about how it is difficult for you to explain to them whether mitzvos are based on kabalas ol (acceptance of the yoke) or if they have a rational reason: The general point is that mitzvos were given by Hashem to human beings; therefore it is understood that their wisdom is infinite. On the other hand, it is also understood that there is some grasp within human intellect—this is the idea of taamei hamitzvos (reasons for mitzvos) brought in seforim. But since this comes from His wisdom and will, it is obvious that no matter how much a person delves into the reasons and benefits of mitzvos, it cannot be complete—for a finite being cannot grasp or encompass something infinite except for a mere edge or hint of it.
Additionally, since mitzvos were given by the Creator for the benefit of man whom He created, it is certain that He can direct things for man's benefit. Just as it would be absurd for someone to say he won't eat until he understands intellectually all the benefits of eating and drinking—or for someone ill with a head condition to say he won't take any medicine until he understands if it will help him—on the contrary: taking medicines and food strengthens one's mind so that over time he can understand their benefit. So too with mitzvos: it is certain they can be understood at least partially by human intellect—but this is not at all a condition for fulfilling mitzvos or learning Torah; rather, on the contrary—the fulfillment of Torah and mitzvos brings one over time to have an intellect capable of understanding these matters. Much more could be said about this; however, explanations should fit the level at which students are found—and I rely on your understanding to adapt things according to their comprehension.
I am enclosing some materials published here in English which may help clarify this point. May Hashem grant you success in your holy work as well as success in your personal matters and good health for your wife and daughter.
With blessings for success in communal work and personal matters.
P.S. As for your complaint about not seeing tangible results from your outreach efforts—and even when you do see results they don't last long—it is regrettable to waste time complaining because surely no benefit comes from this; on the contrary there is much harm due to discouragement and ultimately even weakened health. Especially since there is no place for complaint—see Tanya end ch. 11 regarding tzaddikim: "since it passes... yet nevertheless..." And since one's G‑dly soul has power to return and arouse... extending through all levels; also Tanya ch. 25: "this unity above is eternal forever," etc.—and elaboration here would be superfluous. It is known what my father-in-law said: leave sighs and calculations aside and strengthen yourself in avodah! Ultimately Hashem will surely grant you success in this and you will see good fruit from your efforts—for according to the pain is the reward.
Summary
The Rebbe teaches that while mitzvos contain infinite Divine wisdom beyond full human grasp, we are meant to understand what we can—and fulfillment itself brings deeper understanding over time. Perseverance without discouragement leads to true success in both spiritual work and personal life.