Letter # 863

None

863- ט"ו טבת, יעזוב מגידי עתידות. יהי׳ בשמחה שזכה וכו׳

0:00/0:00
1x

0.25x

0.5x

0.75x

1x

1.25x

1.5x

1.75x

2x

ב"ה, ט"ו טבת, ה'תשי"א

ברוקלין

שלום וברכה!

במענה על מכתבו מכ"ז כסלו:

קראתי ושניתי בקריאתו ולא האמנתי למראה עיני: השי"ת העמידו על חלק היפה, בלי כל השתדלות מצדו וזיכהו שיודע מתורת הדא"ח וגם למד בה, ועומד הוא בספקות, אם ילמוד תורת חיים זו פנימיות התורה ומאור שבתורה, סתים שבתורה המקשר סתים דישראל עם סתים דקוב"ה, וממציא כמה טעמים ע"ז.

סיבב השי"ת כמה סיבות עד שנפל בגורלו לחנך את בנ"י בדרכי החסידות היינו להמשיך בהם חיות חום ואור ושוב עומד בספק אם ימשיך עבודה זו, וגם ע"ז מזומנים כבר אצלו "נמוקים של קדושה".

קבל הוראה ברורה מכ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ שילמוד אומנות הזביחה (וכנראה ממכתבו גופא ידיו מתאימות לזה), אבל ספק בידו אם יעשה כזאת וכמובן שאין חסרים טעמים ע"ז.

ותמורת כל הנ"ל חושב ע"ד קמיעות, אנשים יודעים בצורת הפנים בקוי הידים ובצורת הכתב, מגידי עתידות, נותני מלקות וכו' וכו'.

ימים יוצרו - ונתבאר בתורת הדא"ח שלכל אחד ניתן מספר ימים קצוב למלאות שליחותו של הקב"ה בעלמא דין וכל שעה ויום שמבלים בענינים שאינם שלו ה"ז ג"כ חסרון במילוי שליחותו ולאידך גיסא אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו וכיון שהעמיסו עליו שליחות בודאי נתנו לו כחות על זה.

ואם לקולי ישמע יעזוב את כל מגידי העתידות המנחשים והקוסמים וכו' הנ"ל. יותר ע"ז: במשך איזה שבועות יסיח דעת מלחשוב אודות מצבו ברוחניות: שיש לו ספקות באמונה (בודאי ג"ז אינו כי מאמין בן מאמין הוא) שאין לו כח הרכוז במחשבה (ואינו אלא עצלות נפה"ב שאינו רוצה לייגע את עצמה) אשר ריק הוא מתורה (והעצה לזה ת"ת ולא עצבות והרבות מחשבות בטלות) שצריך הוא תיקונים (שע"פ חסידות נעשה זה ע"י תשובה תפלה תורה וצדקה ולא ע"י קמיעות ומלקות) ועוד.

במשך שבועות הקרובים יהי' בשמחה על אשר זכה להיות מאלו שנקראים בנים אתם לה' אלקיכם, שזכה להתגדל באהלה של תורה (ולא של יושבי קרנות) שזכה לראות מאורות דפנימיות התורה ולהתדבק באלנא דחייא. יזכור מה שפסק הרמב"ם הל' דעות רפ"ד שהיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא. יחזיק במשמרתו בישיבה אם לפי דעת ההנהלה מסוגל הוא לזה. למודו יהי' בקול ובספר או בכתב ואחרי שילמוד שעה לפי ערך יפסיק חמשה או עשר מינוט (לנוח או לחשוב תוכן הענין שלמד) ורק אח"כ ימשיך, אם אין זה בסתירה להנ"ל ילמוד אומנות הזביחה (וגם ניקור אם שייכים להדדי באה"ק ת"ו[)]. יתענין בשידוך אם יציעו לו, ישמור השעורים דחת"ת כמבואר בהקדמה להיום יום ולמורה שיעור. יחזור בכל יום קאפ' ע"א דתהלים עד י"ב תמוז הבע"ל, יתן בכ"י איזה מטבע קטנה לצדקה עד יום הנ"ל. כשעה לפני השינה לא יאכל ולא ישתה. לפני השינה ילמוד איזה מינוט עכ"פ בתורת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. כמובן כהנ"ל בלי נדר.

כי יפגשהו אחד מבני הישיבות או מהנוער הדתי יסביר לו איך שתורת הדא"ח היא מעין מים חיים והיא המאור שבתורה אשר יכולה היא להחזיר את כאו"א למוטב ובימינו אלו למודה חוב וזכות קדוש לכבנ"י.

יחפש דרכים איך לקרב לעבודת ה' את הנוער הרחוק מתומ"צ לע"ע.

אם יפגע בו מנוול זה להטרידו עוה"פ במחשבות אודות עצמו, יזכור מיד כי עבדו של הקב"ה הוא, ושעבודתו - להחזיר את בניו הנ"ל למוטב ואין עתותיו בידו.

בברכה המחכה לאישור קבלת מכתב זה.

מנחם שניאורסאהן