ב"ה,
[1] במכתבו לחגיגת יב-יג תמוז הראשונה - בשנת תרפ"ח - ביאר כ"ק מו"ח אדמו"ר ענין גאולה זו, אשר "לא אותי בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז כי אם גם את כל מחבבי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל יכונה".
אשר בזה נכללו כל סוגי בני ובנות ישראל: אלו שיש בהם תורה ומצות, אלו שיש בהם תורה או מצות, אלו שאין בהם לא תורה ולא מצות ורק אשר בשם ישראל יכונה.
וכידוע אשר כינוי הוא דבר ושם המעלים ומכסה על ענינו של הנקרא בכנוי זה, עד שאפשר שאינו שמו העצמי, גם לא קיצור שמו, גם לא פירוש שמו, גם אפילו לא בלשון שנקרא שמו, גם לא כינויו מצד עצמו אלא שנקרא כך רק על שם [2] משפחתו.
ובכל זה גם הם עכ"פ יכונו בשם [3] ישראל, כי, בלשון מכתב הנ"ל "כל איש ישראל (מבלי התחשב עם מצבו הפרטי בשמירת וקיום המצות) לבו תמים עם ד' ותורתו",
ולכל סוגים אלו נמשכה גאולה ביום זה בשנה ההיא (שנת תרפ"ז), וחוזרת ומתעוררת המשכה זו בכל שנה ושנה בזמן זה.
גאולה פירושה - יציאה מן המיצר המדידה וההגבלה של הענינים החומריים והגשמיים ושל הגוף ונפש הבהמית,
אך עלינו להכון להיות כלי לקבלת המשכה זו, לקלוט אותה בפנימיות, ובמילא - להביאה בפועל, במחשבה דבור ומעשה, בימים יבואו אחרי חג גאולה זה,
ואז גאולה תהי' לנו, לכלל בני ישראל, גאולה השלימה והאמתית, במהרה בימינו אמן.
מנחם שניאורסאהן
מוצש"ק ג' תמוז, ה'תיש"א, ברוקלין, נ. י.
1) נדפסה בסה"מ תשי"א ע' 287 ובלקו"ש ח"ח ע' 330.
2) פרטים הנ"ל בענין כנוי וענין השם בכלל - ראה ויקרא רבה פ"ל, יב. תקוני זהר דף טו, א. מאורי אור כ' כד. טוש"ע חלק אה"ע סקכ"ט סט"ז, ונ"כ. קב נקי כלל לח. שדי חמד אסיפת דינים מע' גט ס"ז. מאמר י"ט כסלו ה'שי"ת (קונטרס עג) פ"ב.
3) מעלת שם ישראל ראה מדרז"ל ע"פ וישלח לב, כט. זח"א קעד, א. זח"ב קכו, ב. זח"ג רי, ב. תו"א מקץ לו, ג. שם ר"פ שמות. לקו"ת שלח נ, ב. שם תבוא מב, ג. ובכ"מ.