Enjoying this page?

004 - הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה פֵּרֶק ד

הִלְכוֹת יִבּוּם וַחֲלִיצָה פֵּרֶק ד

א כֵּיצַד מִצְוַת חֲלִיצָה: הַיְּבָמָה הוֹלֶכֶת אַחַר יְבָמָהּ לִמְקוֹם שְׁהוּא שָׁם, וּבָאָה לַדַּיָּנִין, וְהֶן קוֹרְאִין לוֹ, וְנוֹתְנִין לוֹ עֵצָה הַהוֹגֶנֶת לוֹ וְלָהּ. אִם עֵצָה טוֹבָה לְיַבַּם, יוֹעֲצִין אוֹתוֹ לְיַבַּם; וְאִם עֵצָה טוֹבָה לַחְלֹץ--כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה הִיא יַלְדָה וְהוּא זָקֵן, אוֹ הִיא זְקֵנָה וְהוּא יֶלֶד--יוֹעֲצִין אוֹתוֹ לַחְלֹץ.

ב וּצְרִיכִין הַדַּיָּנִין לִקְבֹּעַ מְקוֹם שֶׁיֵּשְׁבוּ בּוֹ, וְאַחַר כָּךְ תַּחְלֹץ שָׁם בִּפְנֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָלְתָה יְבִמְתּוֹ הַשַּׁעְרָה . . ." (דברים כה,ז). לֹא נוֹעֲדוּ וְלֹא קָבְעוּ מָקוֹם, אֵלָא נִקְרוֹא נִקְרָה וְנִקְרֵאת הִיא וְהוּא לִפְנֵיהֶן, וְחָלְצוּ--חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.

ג וּמְלַמְּדִין אוֹתָהּ וְאֶת הַיָּבָם לִקְרוֹת, עַד שֶׁיִּהְיוּ רְגִילִין; וְתִהְיֶה יְכוּלָה לִקְרוֹת "לֹא אָבָה" (דברים כה,ז) בִּנְשִׁימָה אַחַת, וְאַחַר כָּךְ תֹּאמַר "יַבְּמִי" (שם)--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה מַשְׁמַע דְּבָרֶיהָ, אָבָה יַבְּמִי.

ד וּמֵאַחַר שֶׁתִּהְיֶה רְגִילָה לִקְרוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא קָרָאת בִּנְשִׁימָה אַחַת, אֵין מַקְפִּידִין עַל זֶה; אֲבָל אִם אֵינָהּ יְכוּלָה, מַרְגִּילִין אוֹתָהּ עַד שֶׁתֵּדַע.

ה וְהַחֲלִיצָה בַּיּוֹם, וְלֹא בַּלָּיְלָה, וּבִפְנֵי שְׁלוֹשָׁה שֶׁיּוֹדְעִין לְהַקְרוֹת כַּשּׁוּרָה. וְאִם הָיָה אֶחָד מִן הַשְּׁלוֹשָׁה גֵּר--פָּסוּל, וְאַפִלּוּ הָיָה אָבִיו גֵּר וְאִמּוֹ יִשְׂרְאֵלִית: עַד שֶׁיִּהְיֶה אָבִיו וְאִמּוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וּמִצְוָתָהּ בַּחֲמִשָּׁה, כְּדֵי לְפַרְסַם הַדָּבָר; וְאוֹתָן הַשְּׁנַיִם, אַפִלּוּ הָיוּ עַמֵּי הָאָרֶץ.

ו כֵּיצַד חוֹלְצִין: מְבִיאִין לוֹ מַנְעָל שֶׁלְּעוֹר שֶׁיֵּשׁ לוֹ עָקֵב, וְאֵינוּ תָּפוּר בְּפִשְׁתָּן; וְלוֹבְשׁוֹ בְּיָמִין, וְקוֹשֵׁר רְצוּעוֹתָיו עַל רַגְלוֹ[1]; וְעוֹמֵד הוּא וְהִיא בְּבֵית דִּין, וּמַקְרִין לַיְּבָמָה בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ "מֵאֵן יְבָמִי . . ." (דברים כה,ז), וְאַחַר כָּךְ מַקְרִין לַיָּבָם "לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ" (דברים כה,ח); וְנוֹעֵץ רַגְלוֹ בָּאָרֶץ, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת וּפוֹשֶׁטֶת יָדָהּ בְּבֵית דִּין, וּמַתֶּרֶת רְצוּעוֹת הַמַּנְעָל מֵעַל רַגְלוֹ, וְחוֹלֶצֶת הַמַּנְעָל וּמַשְׁלֶכֶת אוֹתוֹ לָאָרֶץ; וּמִשֶּׁיִּשָּׁמֵט רֹב הֶעָקֵב, הֻתְּרָה הַיְּבָמָה לְזָר.

ז וְאַחַר כָּךְ עוֹמֶדֶת וְיוֹרֶקֶת בָּאָרֶץ כְּנֶגֶד פָּנָיו, רֹק הַנִּרְאֶה לַדַּיָּנִין--שֶׁמִּצְוַת חֲלִיצָה שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵיהֶן עוֹמְדִין בְּשָׁעַת קְרִיאָה, וּבְשָׁעַת רְקִיקָה; וּצְרִיכִין הַדַּיָּנִין לִרְאוֹת הָרֹק יוֹצֶא מִפִּיהָ. וְאַחַר כָּךְ מַקְרִין לָהּ "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ . . . וְנִקְרָא שְׁמוֹ, בְּיִשְׂרָאֵל . . ." (דברים כה,ט-י).

ח הַכֹּל בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּכָה" בַּלָּשׁוֹן הַזֶּה; וְכָל הַיּוֹשְׁבִין שָׁם עוֹנִין אַחֲרֶיהָ "חֲלוּץ הַנָּעַל" "חֲלוּץ הַנָּעַל" (דברים כה,י), שְׁלוֹשָׁה פְּעָמִים. וְצָרִיךְ שֶׁתִּתְכַּוַּן הַיְּבָמָה שֶׁתַּחְלֹץ לוֹ, וְיִתְכַּוַּן הוּא שֶׁיַּחְלֹץ לָהּ; וְיַעֲשׂוּ מַעֲשִׂים אֵלּוּ, לִשְׁמָן. וְהַסּוֹמֶה אֵינוּ חוֹלֵץ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָרְקָה בְּפָנָיו" (דברים כה,ט); וְאֵין זֶה רוֹאֶה הָרֹק.

ט נִמְצָא סֵדֶר חֲלִיצָה כָּךְ הוּא: קוֹרְאָה הִיא תְּחִלָּה "מֵאֵן יְבָמִי . . ." (דברים כה,ז); וְאַחַר כָּךְ קוֹרֶא הוּא "לֹא חָפַצְתִּי . . ." (דברים כה,ח); וְאַחַר כָּךְ תַּחְלֹץ, וְאַחַר כָּךְ תָּרֹק; וְאַחַר כָּךְ תִּקְרָא "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ . . . וְנִקְרָא שְׁמוֹ . . ." (דברים כה,ט-י).

י וְאֵין הַסֵּדֶר מְעַכֵּב, אֵלָא אִם לֹא קָרְאָה בַּתְּחִלָּה, לֹא הִיא וְלֹא הוּא, אוֹ שֶׁרָקְקָה וְאַחַר כָּךְ חָלְצָה, אוֹ שֶׁקָּרְאָה וְאַחַר כָּךְ רָקְקָה--חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.

יא וְלָמָּה לֹא תַחְזֹר וְתָרֹק עַל הַסֵּדֶר, שֶׁמֶּא יֹאמְרוּ, רְקִיקָה לְבַדָּהּ אֵינָהּ כְּלוּם, וְאֵינָהּ פּוֹסֶלֶת מִן הָאַחִין.

יב חָלְצָה בִּלְבָד, וְלֹא קָרְאָה וְלֹא רָקְקָה--חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁחָלְצָה וְקָרְאָה וְלֹא רָקְקָה, אוֹ שֶׁחָלְצָה וְרָקְקָה וְלֹא קָרְאָה--שֶׁחֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.

יג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיוּ יְכוּלִין לְדַבַּר, שֶׁהֲרֵי הֶן רְאוּיִין לִקְרוֹת. אֲבָל אִלֶּמֶת אוֹ אִלֵּם, אֵינָן חוֹלְצִין; וְאִם חָלְצוּ, חֲלִיצָתָן פְּסוּלָה: וְאֵינָן כְּחֵרֵשׁ אוֹ חֵרֶשֶׁת שֶׁחָלְצוּ, שֶׁלֹּא עָשׂוּ כְּלוּם--לְפִי שֶׁהַחֵרֵשׁ וְהַחֵרֶשֶׁת, אֵינָן בְּנֵי דַּעַת.

יד רָקְקָה בִּלְבָד, אוֹ שֶׁרָקְקָה וְקָרְאָה וְלֹא חָלְצָה--הֲרֵי זוֹ כַּחֲלִיצָה פְּסוּלָה. קָרְאָה הִיא וְהוּא, וְלֹא חָלְצָה וְלֹא רָקְקָה--לֹא עָשָׂה כְּלוּם: שֶׁנֶּאֱמָר "כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ" (דברים כה,ט)--הַמַּעֲשֶׂה שְׁהוּא הַחֲלִיצָה וְהָרְקִיקָה, הוּא שֶׁמּוֹעִיל; אֲבָל הַקְּרִיאָה אֵינָהּ מְעַכֶּבֶת, וְאֵינָהּ מוֹעֶלֶת.

טו חָלְצָה וְרָקְקָה וְקָרָאת, וְהֶן יוֹשְׁבִין אוֹ מֻטִּין עַל צִדֵּיהֶן, אוֹ שֶׁהָיָה שְׂרוֹךְ הַנַּעַל קָשׁוּר עַל שׁוֹקוֹ מִן הָאַרְכֻּבָּה[2] וּלְמַטָּה, אוֹ שֶׁחָלְצָה בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה עַמֵּי הָאָרֶץ שְׁאֵינָן יוֹדְעִין לְהַקְרוֹת, וְכֵן הַסּוֹמָה שֶׁחָלְצָה--חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.

טז חָלְצָה בַּלַּיְלָה[3], אוֹ שֶׁחָלְצָה בִּפְנֵי שְׁנַיִם[4], אוֹ בִּפְנֵי שְׁלוֹשָׁה וְנִמְצָא אֶחָד מֵהֶן קָרוֹב[5] אוֹ פָּסוּל[6], אוֹ שֶׁהָיָה הַמַּנְעָל קָשׁוּר לְמַעְלָה מִן הָאַרְכֻּבָּה[7], אוֹ שֶׁהִתִּיר הוּא[8] וְשָׁמְטָה הִיא[9], אוֹ שֶׁהִתִּירָה הִיא וְשָׁמַט הוּא[10], אוֹ שֶׁנִּתְכַּוְּנָה הִיא וְלֹא נִתְכַּוַּן הוּא, אוֹ שֶׁנִּתְכַּוַּן הוּא וְלֹא נִתְכַּוְּנָה הִיא[11], וְכֵן קְטַנָּה[12] שֶׁחָלְצָה לַגָּדוֹל[13] - חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה[14]וְכֵן אִם חָלְצָה בִּפְנֵי יָחִיד[15], וְאַפִלּוּ בֵּינוֹ לְבֵינָהּ[16], וּבַלַּיְלָה[17] - הֲרֵי זוֹ חֲלִיצָה פְּסוּלָה.

אֲבָל חֵרֵשׁ שׁוֹטֶה וְקָטָן שֶׁחָלְצוּ[18], וְכֵן הַחוֹלֵץ לְמִי שְׁהִיא פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם[19] אֵינָהּ חֲלִיצָה.

יז יָבָם שֶׁרַגְלוֹ הַיְּמָנִית חֲתוּכָה[20], אֵינוּ חוֹלֵץ בִּשְׂמֹאל[21]; וְאִם חָלְצָה מֵעַל שְׂמֹאלוֹ, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה[22]. הָיְתָה רַגְלוֹ עֲקוּמָה לְאָחוֹר[23], אוֹ הֲפוּכָה עַל צִדָּהּ, אוֹ שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ עַל רָאשֵׁי אֶצְבְּעוֹת רַגְלָיו - הֲרֵי זֶה אֵינוּ חוֹלֵץ[24], שֶׁהַחוֹלֵץ צָרִיךְ לִנְעֹץ עֲקֵבוֹ בָּאָרֶץ וְזֶה אֵינוּ יָכוֹל; וְאִם חָלְצָה לְמִי שֶׁרַגְלוֹ כָּךְ, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה[25].

יח וִיבָמָה שֶׁיָּדֶיהָ חֲתוּכוֹת - חוֹלֶצֶת לְכַתְּחִלָּה וְאַפִלּוּ בְּשִׁנֶּיהָ, שֶׁלֹּא נֶאֱמָר: "וְחָלְצָה בְּיָדָהּ".

חָלְצָה בְּמַנְעָל שֶׁל בֶגֶד[26], אֵינָהּ חֲלִיצָה[27]; אֲבָל אִם חָלְצָה בְּמַנְעָל שְׁאֵין לוֹ עָקֵב[28], אוֹ שֶׁהָיָה תָּפוּר בְּפִשְׁתָּן[29], אוֹ שֶׁהָיָה מַנְעָל שֶׁל שֵׂעָר[30] אוֹ שֶׁל סִיב[31] אוֹ שֶׁל שַׁעַם[32] אוֹ שֶׁל עֵץ, אוֹ שֶׁהָיָה מַנְעָל גָּדוֹל שְׁאֵינוּ יָכוֹל לְהַלַּךְ בּוֹ, אוֹ קָטָן שְׁאֵינוּ חוֹפֶה רֹב רַגְלוֹ, אוֹ מַנְעָל פָּרוּם[33] שְׁאֵינוּ חוֹפֶה רֹב הָרֶגֶל, אוֹ נִפְחָת שְׁאֵין מְקַבֵּל רֹב הָרֶגֶל - חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה.

יט חָלְצָה בְּסַנְדָּל שֶׁל עֵץ וּמְחֻפֶּה עוֹר[34], אוֹ שֶׁהָיְתָה קַרְקָעִיתוֹ עוֹר וּלְחָיָיו[35] שֶׁל שֵׂעָר[36], אוֹ שֶׁחָלְצָה סַנְדָּל שֶׁל שְּׂמֹאל מֵעַל רַגְלוֹ הַיְּמָנִית[37], אוֹ שֶׁלֹּא הָיָה הַמַּנְעָל שֶׁלּוֹ[38], אוֹ שֶׁהָיָה הַמַּנְעָל גָּדוֹל שֶׁיָּכוֹל לְהַלַּךְ בּוֹ, אוֹ קָטָן שֶׁחוֹפֶה רֹב רַגְלוֹ, אוֹ נִפְרָם שֶׁחוֹפֶה רֹב הָרֶגֶל, אוֹ נִפְחָת שֶׁמְּקַבֵּל רֹב הָרֶגֶל -חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה.

כ סַנְדָּל הַמֻּסְגָּר[39] וְהַמֻּחְלָט[40], וְשֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁמַּנִּיחִין אוֹתוֹ בְּרַגְלֵי הַצּוּרָה[41] - לֹא תַחְלֹץ בּוֹ[42]; וְאִם חָלְצָה - חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה[43], וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה[44]. אֲבָל סַנְדָּל שֶׁל תִקְרֹבֶת עֲבוֹדָה זָרָה[45], וְשֶׁל עִיר הַנִּדַּחַת[46], אוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה לְמֵת שֶׁיִּקָּבֵר בּוֹ[47] - אִם חָלְצָה בּוֹ, חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה: שֶׁהֲרֵי אֵינוּ עוֹמֵד לְהַלַּךְ בּוֹ[48].

כא קָרְעָה הַמַּנְעָל מֵעַל רַגְלוֹ[49], אוֹ שֶׁשְּׂרָפַתְהוּ[50], אוֹ שֶׁהָיָה לָבוּשׁ שְׁנֵי מַנְעָלִין וְחָלְצָה הָעֶלְיוֹן[51] -אַף עַל פִּי שֶׁקָּרְעָה הַתַּחְתּוֹן עַד שֶׁנִּתְגַּלְּתָה רַגְלוֹ - הֲרֵי זוֹ חֲלִיצָה פְּסוּלָה[52].

כב יְבָמָה שֶׁאָכְלָה שׁוּם[53] וְגַרְגִּיר[54] וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁמְּזִיבִין אֶת הָרֹק[55], וְהָיָה הָרֹק זָב מִפִּיהָ - אֵינוּ כְּלוּם, עַד שֶׁיִּהְיֶה הָרֹק מֵעַצְמוֹ.

כג רָקְקָה דָּם, אוֹ שֶׁהָיָה שׁוֹתֵת מִפִּיהָ--אֵינוּ כְּלוּם[56]; אֲבָל אִם מָצְצָה וְרָקְקָה - כָּשֵׁר, שְׁאֵי אִפְשָׁר לְדָם שֶׁנִּמְצַץ בְּלֹא צִחְצוּחֵי רֹק[57]. רָקְקָה וּקְלָטַתּוּ הָרוּחַ קֹדֶם שֶׁיַּגִּיעַ לִכְנֶגֶד פָּנָיו, כְּגוֹן שֶׁהָיְתָה אֲרוּכָה וְהוּא קָצֵר - אֵינוּ כְּלוּם[58]; וְאִם אַחַר שֶׁהִגִּיעַ לְנֶגֶד פָּנָיו - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לָאָרֶץ[59] כָּשֵׁר. וְכֵן אִם לֹא רָאוּ הַדַּיָּנִין הָרֹק כְּשֶׁיָּצָא מִפִּיהָ, כָּשֵׁר[60].

כד חֲלִיצָה מֻטְעֵית[61] פְּסוּלָה[62]. כֵּיצַד- כְּגוֹן שֶׁאָמְרוּ לוֹ, חֲלֹץ לָהּ וּבְכָּךְ אַתָּה כּוֹנְסָהּ[63], אוֹ שֶׁאָמְרוּ לוֹ, חֲלֹץ לָהּ שֶׁזּוֹ מִצְוָה הִיא וְאֵינָהּ מַפְסֶדֶת עָלֶיךָ כְּלוּם[64], וְאִם רָצִיתָ אַחַר כָּךְ לְיַבַּם תְּיַבַּם, וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ. אֲבָל אִם הִטְעוּהוּ וְאָמְרוּ לוֹ, חֲלֹץ לָהּ עַל מְנָת שֶׁתִּתֵּן לָךְ מָאתַיִם זוּז, אוֹ עַל תְּנָאי כָּךְ וְכָּךְ - אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נָתְנָה וְלֹא נִתְקַיַּם הַתְּנָאי - חֲלִיצָתָהּ כְּשֵׁרָה: שֶׁהֲרֵי נִתְכַּוַּן לַחְלֹץ לָהּ[65].

כה הַמּוֹסֵר מוֹדָעָה עַל הַחֲלִיצָה[66] - חֲלִיצָתוֹ פְּסוּלָה[67]; לְפִיכָּךְ רָאוּי לַדַּיָּנִין לוֹמַר לוֹ[68] לְבַטַּל הַמּוֹדָעָה[69], כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בְּגֶט[70]. לְחָצוּהוּ יִשְׂרָאֵל, וְהִכּוּהוּ עַד שֶׁחָלַץ - אִם כַּדִּין עָשׂוּ[71] - חֲלִיצָתוֹ כְּשֵׁרָה; וְאִם שֶׁלֹּא כַּדִּין, כְּגוֹן שֶׁטָּעוּ[72] אוֹ שֶׁהָיוּ הִדְיוֹטוֹת[73] - חֲלִיצָתוֹ פְּסוּלָה. וְאִם הַגּוֹיִים אֲנָסוּהוּ מֵעַצְמָן[74] - אִם הָיָה הַדִּין נוֹתֵן שֶׁיַּחְלֹץ - חֲלִיצָתוֹ פְּסוּלָה[75]; וְאִם שֶׁלֹּא כַּדִּין - אֵינָהּ חֲלִיצָה[76].

כו כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ אֵינָהּ חֲלִיצָה, אוֹ לֹא עָשָׂה כְּלוּם, אוֹ אֵינָהּ כְּלוּם--הֲרֵי הִיא כְּאִלּוּ לֹא נֶחְלְצָה לוֹ, וְלֹא נֶאְסְרוּ עָלָיו קְרוֹבוֹתֶיהָ, וְלֹא נִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וּמֻתֶּרֶת לְהִתְיַבַּם. וְכָל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ חֲלִיצָתָהּ פְּסוּלָה--נֶאְסְרוּ עָלָיו קְרוֹבוֹתֶיהָ, וְנִפְסְלָה מִן הַכְּהֻנָּה, וְנֶאְסְרָה עַל הָאַחִין, וְאֵינָהּ מִתְיַבֶּמֶת; וְאֵינָהּ מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא לְזָר, עַד שֶׁתַּחְלֹץ חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה.

כז עָבְרָה וְנִשֵּׂאת--הֲרֵי זֶה חוֹלֵץ לָהּ חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה, וְהִיא תַּחַת בַּעְלָהּ; וְאֵין מוֹצִיאִין אוֹתָהּ מִיָּדוֹ.

כח יְבָמָה שֶׁגָּדְלָה בֵּין הָאַחִין, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לְהִתְיַבַּם; וְאֵין חוֹשְׁשִׁין לָהּ שֶׁמֶּא חָלְצָה לְאֶחָד מֵהֶן בֵּינוֹ לְבֵינָהּ, וְנִפְסְלָה עֲלֵיהֶן. אֲבָל אִם רְאִינוּהָ שֶׁחָלְצָה נַעֲלוֹ שֶׁלְּאֶחָד מֵהֶן--נִפְסְלָה, שֶׁמֶּא נִתְכַּוְּנָה לַחֲלִיצָה; וּצְרִיכָה חֲלִיצָה כְּשֵׁרָה, לְהַתִּירָהּ לְזָר.

כט גֶּט חֲלִיצָה שֶׁאָנוּ כּוֹתְבִין--אֵינוּ אֵלָא מַעֲשֵׂה בֵּית דִּין, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה בְּיָדָהּ רְאָיָה שֶׁנֶּחְלְצָה. וְאֵין הַדַּיָּנִין חוֹלְצִין, אֵלָא אִם כֵּן מַכִּירִין. לְפִיכָּךְ מִי שֶׁרָאוּ זֹאת שֶׁנֶּחְלְצָה--כּוֹתְבִין לָהּ גֶּט חֲלִיצָה, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן מַכִּירִין שֶׁזּוֹ הִיא אֵשֶׁת פְּלוֹנִי וְשֶׁזֶּה שֶׁחָלַץ לָהּ אָחִיו: שֶׁהֲרֵי הַדַּיָּנִין שֶׁחָלְצָה בִּפְנֵיהֶם הִכִּירוּ זֶה, וְאַחַר כָּךְ חָלְצָה. וְזֶה הוּא נֹסַח גֶּט חֲלִיצָה שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ הָעָם:

start here

ל בְּיוֹם פְּלוֹנִי[77] כָּךְ וְכָּךְ לְיֶרַח פְּלוֹנִי[78] שְׁנַת כָּךְ וְכָּךְ[79] לְמִנְיַן פְּלוֹנִי[80] לְמִנְיַנָא דִּי רְגֵילְנָא לְמִמְנֵי בֵּיהּ בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי[81], אֲנַחְנָא דַּיָּנֵי דְּמִקְצָתַנָא חֲתִימִין לְתַתָּא[82], בְּמוֹתַב תְּלָתָא כַּחֲדָא הֲוֵינָא יָתְבִין בְּבֵי דִּינָא[83], וּסְלֵיקַת לִקְדָמַנָא פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי אַרְמְלַת פְּלוֹנִי[84], וְאַקְרֵיבַת לִקְדָמַנָא גֻּבְרָא חַד דִּי שְׁמֵיהּ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי[85], וְכֵן אֲמַרַת לַנָא פְּלוֹנִית דָּא[86]. פְּלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי דְּנָא אֲחוּהּ דִּפְלוֹנִי מֵאֲבוּהּ הוּא דַּהֲוֵינָא נְסֵיבְנָא לֵיהּ[87], וּשְׁכֵיב וְחַיֵּי לְרַבָּנַן וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שְׁבַק[88], וּבַר וּבְרָת יָרֵית וּמַחְסֵין וּמוֹקֵים שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל לָא שְׁבַק[89]. וְהָדֵין פְּלוֹנִי אֲחוּהִי חֲזֵי לְיַבַּוְמֵי יָתִי[90]. כְּעַן רַבָּנַן אֵימַרוּ לֵיהּ[91] אִי צָבֵי לְיַבַּוְמֵי יָתִי יְיַבֵּם[92], וְאִי לָא יַטְלַע לִי קֳדָמֵיכוֹן רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא וְאַשְׁרִי סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלֵיהּ וְאִרּוֹק בְּאַנְפּוֹהִי[93]. וְאִשְׁתְּמוֹדַעְנוֹהִי לִפְלוֹנִי דְּנָא דַּאֲחוּהִי דִּפְלוֹנִי מִיתָנָא מֵאֲבוּהִי הוּא[94], וַאֲמַרְנָא לֵיהּ אִי צָבֵית לְיַבַּוְמֵי יָתַהּ יַבֵּים, וְאִי לָא אַטְלַע לַהּ קֳדָמַנָא רַגְלָךְ דְּיַמִּינָא וְתִשְׁרֵי סֵינָךְ מֵעַל רַגְלָךְ וְתִרּוֹק בְּאַנְפָּךְ[95]. וְעָנֵי וְאָמַר לֵית אֲנָא צָבֵי לְיַבַּוְמֵי יָתַהּ[96]. מִיָּד אַקְרֵינוּהָא לִפְלוֹנִית דָּא מֵאֵן יְבָמִי לְהָקִים לְאָחִיו שֵׁם בְּיִשְׂרָאֵל לֹא אָבָה יַבְּמִי[97]. וְאַף לְהַאיֵי פְּלוֹנִי אַקְרֵינָא לֵיהּ לֹא חָפַצְתִּי לְקַחְתָּהּ[98], וְאַטְלַע לַהּ רַגְלֵיהּ דְּיַמִּינָא וּשְׁרָת סֵינֵיהּ מֵעַל רַגְלֵיהּ וְרַקַת בְּאַנְפּוֹהִי רוֹקָא דְּאִתַּחְזִי לַנָא מִפֻּמַּהּ עַל אַרְעָא[99]. וְתוּב אַקְרֵינוּהָא כָּכָה יֵעָשֶׂה לָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה אֶת בֵּית אָחִיו וְנִקְרָא שְׁמוֹ בְּיִשְׂרָאֵל בֵּית חֲלוּץ הַנָּעַל[100]. וַאֲנַחְנָא דַּיָּנֵי וְכָל דַּהֲווֹ יָתְבִין קֳדָמַנָא עֲנֵינָא בָּתְרַהּ חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל חֲלוּץ הַנָּעַל תְּלָתָא זִמְנֵי.[101] וּמִדְּאִיתְעֲבֵיד עוּבָדָא דָּא קֳדָמַנָא[102] שְׁרֵינוּהָא לִפְלוֹנִית דָּא לִמְהָךְ לְהִתְנַסְבָּא לְכָל מַאן דְּתִצְבֵּי[103], וֶאֱנָשׁ לָא יְמַחֵא בִּידַהּ מִן יוֹמָא דְּנָן וּלְעָלַם[104]. וּבְעָת מִנַּנָא פְּלוֹנִית דָּא גִּטָּא דַּחֲלִיצוּתָא דָּא,[105] וּכְתַבְנָא וַחֲתַמְנָא וִיהֵבְנָא לַהּ לְזָכוּ כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל[106].

לא וּמְעִידִין עָלָיו שְׁלוֹשָׁה, אוֹ שְׁנַיִם מִן הַשְּׁלוֹשָׁה, אוֹ שְׁנַיִם שֶׁרָאוּ הַחֲלִיצָה אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן הַדַּיָּנִין שֶׁחָלְצָה בִּפְנֵיהֶן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ[107]. וְאַפִלּוּ אִשָּׁה, אוֹ עֶבֶד, אוֹ קָטָן שְׁהוּא מַכִּיר וְנָבוֹן - נֶאֱמָנִין לוֹמַר, זֶה הוּא פְּלוֹנִי וְזוֹ הִיא יְבִמְתּוֹ, וְחוֹלְצִין עַל פִּיהֶן: וְכֵן בִּשְׁאָר עֵדִיּוֹת שֶׁל תּוֹרָה, בֵּין לְעֵדוּת מָמוֹן בֵּין לְעֵדוּת אִסּוּר - שֶׁזֶּה דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִגָּלוֹת הוּא; וְאִפְשָׁר לֵידַע אֲמִתַּת הַדָּבָר שֶׁלֹּא מִפִּיהֶן, כְּעִנְיַן שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּסוֹף הִלְכּוֹת גֵּרוּשִׁין. וְאִם רָצָה הַיָּבָם לְיַבַּם, מְקַדֵּשׁ וּמְיַבֵּם; וְכוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה, כְּמוֹ שֶׁהוֹדָעְנוּ. וְזֶה הוּא נֹסַח כְּתֻבַּת יְבָמִין שֶׁנָּהֲגוּ בּוֹ הָעָם:

לב בְּיוֹם פְּלוֹנִי . . . אֵיךְ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי אֲתָא לִקְדָמַנָא וְכֵן אֲמַר לַנָא. אָחִי דְּמִן אַבָּא שְׁכֵיב, וְחַיֵּי לְרַבָּנַן וּלְכָל יִשְׂרָאֵל שְׁבַק, וּבַר וּבְרָת וּמוֹרֵית וּמַחְסֵין וּמוֹקֵים שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל לָא שְׁבַק, וּשְׁבַק הַהִיא אִתְּתָא דִּי שְׁמַהּ פְּלוֹנִית בַּת פְּלוֹנִי, וְחַאזֵי לִי מִן אוֹרָיְתָא לְיַבַּוְמֵי יָתַהּ כִּדְכַּתִיב בִּסְפַר אוֹרָיְתָא דְּמֹשֶׁה יְבָמָהּ יָבֹא עָלֶיהָ. וּצְבִיאַת פְּלוֹנִית דָּא וְאִתְיַבַּמַת לִפְלוֹנִי בַּר פְּלוֹנִי יְבָמַהּ לְאוֹקַוְמֵי שְׁמָא בְּיִשְׂרָאֵל כִּדְכַּתִיב וְהָיָה הַבְּכוֹר אֲשֶׁר תֵּלֵד יָקוּם עַל שֵׁם אָחִיו הַמֵּת וְלֹא יִמָּחֶה שְׁמוֹ מִיִּשְׂרָאֵל. וּכְתַב לַהּ פְּלוֹנִי יְבָמַהּ לִפְלוֹנִית יְבִמְתֵּיהּ כְּסַף זוּזֵי מָאתַן דְּחַאזוּ לַהּ דַּהֲווֹ כְּתִיבִין בִּכְתֻבְּתַהּ דִּכְתַב לַהּ בַּעְלַהּ קַדְמָאָה, וְאוֹסֵיף לַהּ מִדִּילֵיהּ כָּךְ וְכָּךְ. וְדָא נְדוּנְיָא דְּהַנְעֵילַת לֵיהּ . . . כִּשְׁאָר טֻפְסֵי כְּתֻבּוֹת. טֹפֶס הַכְּתֻבָּה:

לג בְּיוֹם פְּלוֹנִי . . . אֵיךְ פְּלוֹנִי בֶּן פְּלוֹנִי אֲמַר לַהּ לִפְלוֹנִית בְּתוּלְתָא כַּלְּתָא הֱוִי לִי לְאִנְתּוּ כְּדָת מֹשֶׁה וְיִשְׂרָאֵל, וַאֲנָא בְּמֵימְרָא דִּשְׁמַיָּא אֶפְלַח וַאֲיַקַּר וַאֲסוֹבַר וֶאֱזוּן וַאֲפַרְנֵס וַאֲכַסֵּי יָתִיכִי כְּהִלְכָּת גֻּבְרִין יְהוּדָאִין דְּפָלְחִין וּמְיַקְּרִין וּמְסוֹבְרִין וְזָנִין וּמְפַרְנְסִין וּמְכַסִּין יַת נְשֵׁיהוֹן בִּקְשׁוֹט, וִיהֵבְנָא לִיכִי מֻהְרֵי בְּתוּלִיכִי כְּסַף זוּזֵי מָאתַן דְּאִנּוּן מִזּוּזֵי כַּסְפָּא טָבָא עֶשְׂרִין וְחַמְשָׁה זוּזֵי דְּחַאזוּ לִיכִי וּמְזוֹנִיכִי וּכְסוּתִיכִי וְסִפּוּקִיכִי וּמֵיעַל עֲלַיְכִי כְּאוֹרַח כָּל אַרְעָא. וּצְבִיאַת כַּלְּתָא פְּלוֹנִית דָּא וַהֲוָת לֵיהּ לְאִנְתּוּ. וְרָצָה וְהוֹסִיף לָהּ תּוֹסֶפֶת עַל עִיקַר כְּתֻבָּה עַד מִשְׁלַם כָּךְ וְכָּךְ, וְדָא נְדוּנְיָא דְּהַנְעֵילַת לֵיהּ כָּךְ וְכָּךְ, הַכֹּל נִתְקַבַּל חָתָן זֶה וּבָא לְיָדוֹ וְנַעֲשָׂה בִּרְשׁוּתוֹ וְזָקַף הַכֹּל עַל עַצְמוֹ בְּמַלְוָה וּרְשׁוּ. וְכָּךְ אֲמַר לַנָא חַתְנָא דְּנָן אַחְרָיוּת כְּתֻבָּה דָּא כֻּלַּהּ עִיקָר וּנְדוּנְיָא וְתוֹסֶפֶת עִם שְׁאָר תְּנָאיֵי כְּתֻבָּה קַבֵּלִית עֲלַאי וְעַל יָרְתַאי בָּתְרַאי וְעַל כָּל שְׁפַר אֲרַג נִכְסִין וְקִנְיָנִין דְּאִית לִי תְּחוֹת כָּל שְׁמַיָּא, דִּקְנֵיתִי וְדַעֲתִיד אֲנָא לְמִקְנֵי, מִקַּרְקְעֵי וּמִטַּלְטְלֵי, וּמִטַּלְטְלֵי אַגַּב מִקַּרְקְעֵי, כֻּלְּהוֹן יְהוֹן אַחְרָאִין וְעַרְבָאִין לִכְתֻבָּה דָּא כֻּלַּהּ עִיקָר וּנְדוּנְיָא וְתוֹסֶפֶת לְאִתְפְּרָעָא מִנְּהוֹן בְּחַיַּי וּבָתַר מוֹתִי וְאַפִלּוּ מִגְּלִימָא דְּאַכִּתְפַאי, וְקָנִינוּ מִפְּלוֹנִי דְּנָן עַל כָּל מַאי דְּכַתִיב וּמְפָרַשׁ לְעֵיל קִנְיָן שָׁלֵם דְּלָא כְּאַסְמַכְתָּא וּדְלָא כְּטֻפְסֵי דִּשְׁטַרֵי, אֵלָא כְּחֹמֶר חֹזֶק כָּל שִׁטְרֵי כְּתֻבּוֹת הַנּוֹהֲגוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וְכַהֹגֶן וּכְתִקּוּן רִבּוֹתֵינוּ ז"ל. וְחָתַמְנוּ עַל שְׁטָר כְּתֻבָּה זֶה בִּזְמָן הַנִּזְכָּר לְמַעְלָה וְהַכֹּל בְּרִיר וּשְׁרִיר וְקַיָּם.

לד וְאִם הָיְתָה כְּתֻבַּת אַלְמָנָה, כּוֹתֵב פְּלוֹנִית אַרְמַלְתָּא; וְאִם הָיְתָה כְּתֻבַּת גְּרוּשָׁה, כּוֹתֵב פְּלוֹנִית הַגְּרוּשָׁה -  דֵי שֶׁלֹּא יִכָּשֵׁל בָּהּ כּוֹהֵן. וְכוֹתֵב וִיהֵבְנָא לִיכִי מֻהְרַיְכִי כְּסַף זוּזֵי מְאָה דְּאִנּוּן מִזּוּזֵי כַּסְפָּא טָבָא תְּרֵיסַר זוּזֵי וּפְלַג זוּזָא דְּחַאזוּ לִיכִי . . .

לה כְּשֶׁכּוֹתְבִין גֶּט יְבָמִין, אוֹ כְּתֻבַּת יְבָמִין--מְשַׁרְטֵט מְקוֹם הַפְּסוּקִים, שֶׁאָסוּר לִכְתֹּב שָׁלוֹשׁ תֵּבוֹת בְּלֹא שִׁרְטוּט. וִיבָמָה שֶׁחָלְצָה, מֻתֶּרֶת לְהִנָּשֵׂא בְּיוֹם חֲלִיצָתָהּ, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ חוֹלֶצֶת, עַד שֶׁתַּשְׁלִים תִּשְׁעִים יוֹם.

  1. 1 lower leg below the knee
  2. 2 from the knee and below
  3. 3 וצריכה להיות ביום כנ"ל הלכה ה, מטעם שהוא דין - חליצתה פסולה
  4. 4 וצריך בי"ד של שלשה כנ"ל הלכה ה, וחליצתה פסולה גם בדיעבד
  5. 5 להיבם או היבמה או הבי"ד אחד להשני, וממילא שאין כאן בי"ד של שלשה וחליצתה פסולה
  6. 6 משום עבירה או שאר פסולים
  7. 7 above the knee וכשהוא למטה מן הארובה אבל לא ברגל, כשר בדיעבד כנ"ל בהלכה טו
  8. 8 את שרוכי המנעל שקשורים ברגלו - החליצה פסולה
  9. 9 אע"פ שהיא שומטת רגלו - חליצתה פסולה כיון שהיא לא התירה את השרוכים
  10. 10 כי היא צריכה לעשות בין להתיר השרוכים וגם לשמט את המנעל כנ"ל בהלכה ו,  ומבלי זה החליצה פסולה גם בדיעבד
  11. 11 לעיל הלכה ח, ומבלי שיתכוונו שניהם החליצה פסולה אף בדיעבד
  12. 12 פחותה מי"ב שנה
  13. 13 מבן י"ג שנה
  14. 14 יש הפרש בין חליצה פסולה ל"אינה חליצה. כמו שמבאר הרמב"ם לקמן בהלכה כו, שאם אינה חליצה כאילו לא עשה כלום אבל חליצה פסולה אוסרת אותו על קרובותיה כו''
  15. 15 הוי חליצה פסולה, וחליצה פסולה אין האחים יכולים לייבמה עוד משא"כ כשאינה חליצה כלל, אז יכולים ליבמה
  16. 16 שאין אפילו יחיד שם, הוי חליצה פסולה
  17. 17 שחליצה דין כיון שמבקבלת כתובה, והתחלת דין צריך להיות ביום, והוי חליצה פסולה
  18. 18 אינה חליצה כלל, ומותרים האחים ליבמה
  19. 19 אם אשתו מעוברת ממנו ושמא יהי' ולד קיימא, ולחאר שמת חלצו אביו לא הוי חליצה כלל, כדלעיל פ"א הל' כ
  20. 20 וחליצה צריך להיות מרגל ימין שלומדים מג"ש ממצורע, א"כ א"א לחלוץ לה
  21. 21 ולחלוץ לה ברגל שמאלו אינו מועיל
  22. 22 לאסרה על אחיו
  23. 23 היינו שעקבו מלמעל, ואצבעות רגלו מלמטה
  24. 24 אדם עם מום כזה אי אפשר לחלוץ
  25. 25 ואסורה לקרוביו
  26. 26 היינו שהמנעל עשוי מבגד, וזה אינו נקרא מנעל כיון שאינו מגין על הרגל
  27. 27 כלל, ומותרים לאחיו
  28. 28 אין לו חלק האחורי שעל העקב רק החלק שעל אצבעות הרגל. עי' לעיל בהלכה ו - בכל אלו דלקמן אף שחליצה פסולה מ"מ אוסרתה על אחיו
  29. 29 ולא ברצועות עור שמגינים על הרגל יותר מרצועות של פשתן
  30. 30 נוצה של עזים
  31. 31 חוטים דקים שעושים מצמחים
  32. 32 הקליפה הרכה של אילן שעם
  33. 33 קרוע
  34. 34 בזה כשר בדיעבד כיון שהחיפוי הוא של עור חליצתה כשרה, וה"ה אם חפה שאר הפסולים בעור חליצתה כשרה
  35. 35 Cheeks upper part of shoe
  36. 36 כיון שגם שער הוא מעור הבהמה לכן בדיעבד כשר אבל לא שאר דברים
  37. 37 שהסנדל אינו מתאים לרגל זו, אבל מ"מ מתאים בכדי שחליצתה כשרה
  38. 38 כי כל זמן שאין המנעל שלו אין הוא מתאים בדיוק, אבל מתאים מספיק בכדי להיות חליצתו כשרה
  39. 39 שפרחה בו צרעת וסגרו הכהן שבעת ימים לראות אם יפשה או יעמוד בעיניו לא תחלוץ בו ואם חלצה כשרה
  40. 40 לאחר שבעת ימי הסגר ראה הכהן שפשה הנגע והוחלט שהוא טמא, , שמאוסים הם כיון שיש עליהם שם טומא, ולכן לכתחלה לא תחלוץ בהם
  41. 41 כשמעבירים את הע"ז ממקום למקום מלבישים אותה נעליים, ומאוסים לה' מטעם ע"ז ולכן לכתחלה לא תחלוץ בהם
  42. 42 לפי ששם ע"ז וטומאה עליהם
  43. 43 ואף שמשמשי ע"ז אסורים בהנאה, אבל כיון שמצוות לאו ליהנות ניתנו חליצתה כשרה בדיעבד
  44. 44 אבל אינו עומד לשריפה, כי משמשי ע"ז יש להם ביטול, ואינם עומדים לשריפה, ונחשב עדיין לסנדל אבל של תקרבת עבדה זרה עומדת לשריפה וכמא דשרף דמי ואין כאן נעל כלל
  45. 45 שעומדת לשריפה
  46. 46 שעומדת לשריפה
  47. 47 ואסורה בהנאה ואין עשוי לאדם לנעול אותם
  48. 48 קאי על שנעשה למת, ולעיל הוא מטעם כלעומד להשרף כשרוף דמי
  49. 49 ונפל מעצמו, הרי זו חליצה פסולה, כיון שגילוי הרגל יש כאן אבל חליצת הנעל אין כאן. וכן בכל הבא לקמן החליצה פסולה
  50. 50 כשהוא על רגליו
  51. 51 כיון שהוא עדיין בתוך מנעל החליצה פסולה
  52. 52 כי אין כאן חליצה גמורה רק גילוי הרגל
  53. 53 צנון
  54. 54 חרדל
  55. 55 שעושים הרבה רוק, ואין זה רוק שלה, והתורה הצריכה שתרוך מעצמה, בלי סיוע שאר דברים שעושים הרוק שיזוב, במקים כאלו צריכה לירוק עוד הפעם, אבל בדיעבד כשרה בלי רקיקה כלל כנ"ל הלכה יב
  56. 56 וצריכה לרוק עוד הפעם
  57. 57 ואין צריכה להיות רק רק ואפילו מעורב בדם כשר,אם יש בו רק ג"כ
  58. 58 וצריכה לרוק עוד הפעם. שנאמר וירקה בפניו
  59. 59 כבר נתקיים וירקה בפניו אף שאח"כ העבירה הרוח
  60. 60 ואינה צריכה לרוק עוד הפעם ומ"ש בהלכה ז הוא רק לשכתחלה צריכים הדיינים לראות הרקיקה
  61. 61 שע"י שהטעו אותו הסכים לחלוץ כדלקמן
  62. 62 כיון שאין כאן כוונה לחליצה להתירה הוי חליצה פסולה, כנ"ל שבלי כוונה החליצה פסולה
  63. 63 היא תהיה אשתך
  64. 64 לא תפסיד כלום מזה כי עדיין אתה יכול להכניסה אח"כ, וזה אינו כי לאחר חליצה אסורה לו
  65. 65 ואין תנאי מועיל באדם שצריך לעשות המעשה בעצמו כבחליצה שא"א לעשותו ע"י שליח ולכן חליצתו כשרה
  66. 66 היינו שמודיע שזה שהוא חולץ הוא אנוס בדבר ובאמת אין ברצונו לחלוץ
  67. 67 אבל אינה בטילה לגמרי דלו יהי' שחסר כוונה אבל כשחסר כוונה בחליצה אינו מבטל הגט רק פוסלתו
  68. 68 לפני החליצה
  69. 69 היינו שיאמרו לו שכל המודועות שעל החליצה בטלים והוא אומר הן
  70. 70 שגם שם אנו חוששים למודעה ומבטלין המודעות לפני נתינת הגט
  71. 71 לעיל פרק ב הי"ד ולקמן פרק פ"ו ה"ד שחייבים לחלוץ כגון מוכה שחין
  72. 72 הבי"ד וחשבו שחייב לחלוץ אבל הי' טעות בידם כי באמת אינו חייב לחלוץ
  73. 73 ולא ידעו ההלכות וטעו
  74. 74 שלא ע"י בי"ד ישראל אז באמת שלא הוי חליצה אבל משום גזרה לפעמים החליצה פסולה כדלקמן, אבל ע"י בי"ד ישראל אז הוי חליצה
  75. 75 אבל אינה בטילה משום גזירה במקם שלחצוהו ישראל כדין
  76. 76 ומותרת לאחיו כי לא יחליפו כי לא יבואו להחליף חליצת גויים שלא כדין בחליצת ישראל כדין
  77. 77 היום בשבוע, ראשות שני וכו'
  78. 78 ביום לחודש פלוני
  79. 79 שנת פלוני
  80. 80 שיש מונים לבריאת העולם ושי מונים למלכים וכו'
  81. 81 במנין שאנו רגילין למנות בו במקום פלוני
  82. 82 אנחנו הדיינים שמקצת מאתנו חתומים למטה. וכיו שהבי"ד הוא מחמשה אבל החתימות צריך רק משלשה לכן כותב שמקצתם חותמים
  83. 83 במושב שלשה כאחד היינו יושבין בבי"ד, כיון שזהו המנין הנחוץ לבי"ד אף שלכתחלה בחליצה יושבין חמשה
  84. 84 ובאת לפנינו פלונית בת פלוני שהיא הלמנותו של פלוני
  85. 85 ובא לפנינו איש אחד ששמו הוא פלוני בן פלוני
  86. 86 וכך אמרת לן פלונית זו
  87. 87 שפלוני בן פלוני שלפנינו הוא אחיו של פלוני מאב אחד שהייתי נשוא לו
  88. 88 ומת והשאיר חיים לרבנן ולכל ישראל. (כך הוא הדרך כשאומרים שמת שהשאיר חיים להנשארים)
  89. 89 ובן ובת יורש שיקיים את שמו בישראל לא הניח
  90. 90 ואיש הזה אחיו ראוי לייבם אות
  91. 91 עכשיו הרבנים אמרו לו
  92. 92 אם רוצה לייבם אותי - שייבם
  93. 93 ואם לא יתן לי לפניכם רגל הימינית ואחלוץ את נעלו מעל רגלו, וארוק בפניו
  94. 94 ונודע לנו שפלוני שלפנינו הוא אחיו של פלוני המת מאב אחד
  95. 95 ואמרנו לו אם אתה רוצה לייבם אותה - יבם ואם לא תושיט לפנינו את רגלך הימין ותפתח השרוכים מעל רגליך, ותירוק בפניך
  96. 96 והשיב ואמר אינני רוצה לייבם אותה
  97. 97 מיד הקרינו להאשה הזאת את נוסח הפסוק מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי
  98. 98 וגם להאיש שלפנינו הקרינו לו את הפסוק": לא חפצתי לקתה
  99. 99 והקריב את רגלו הימנית ופתחה היא את השרוכים מעל רגלו, וירקה בפניו רוק שנראה לנא שבא מפיה לארץ
  100. 100 ושוב הקרינו לה את הפסוק ככה יעשה לאיש אשר לא יבנה את בית אחיו ונקרא שמו בישראל בית חלוץ הנעל
  101. 101 ואחנו הדיינים וכולם שהיו יושבים לפנינו ענינו ג' פעמים אחריה, חלוץ הנעל חלוץ הנעל, חלוץ הנעל ג' פעמים
  102. 102 וכאשר מעשה זה נעשה לפנינו
  103. 103 התרנו לאשה זו שתוכל להנשא לכל איש שתרצה
  104. 104 ושום אדם לא ימחה בה מן יום של עכשיו עד עולם
  105. 105 ובקשה ממנה האשה את גט חליצה הזו
  106. 106 וכתבנו וחתמנו ונתנו לה לזכות כדת משה וישראל
  107. 107 וכשכותבין עדום צריך להתאים הנוסח לעדות, כי נוסח שלעיל הוא כשהדיינין כותבין