Enjoying this page?

013 - הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק יג

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק יג[1]

א אִם תִּרְצֶה לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ[2] הָאֲמִתִּי[3] בְּכָל יוֹם שֶׁתִּרְצֶה[4], תּוֹצִיא[5] תְּחִלָּה מְקוֹמָהּ[6] הָאֶמְצָעִי[7] לְאוֹתוֹ הַיּוֹם[8] עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ[9]; וְתוֹצִיא[10] מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ[11], [12]וְתִגְרַע מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי[13]. וְהַנִּשְׁאָר, הוּא הַנִּקְרָא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ.

ב וְתִרְאֶה כַּמָּה מַעֲלוֹת הוּא מַסְלוּל הַשֶּׁמֶשׁ--אִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל פָּחוּת מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת, תִּגְרַע מְנַת הַמַּסְלוּל מִמְּקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי; וְאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל יוֹתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת עַד שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, תּוֹסִיף מְנַת הַמַּסְלוּל עַל מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי. וּמַה שֶׁיִּהְיֶה אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ, הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי.

ג וְדַע שְׁאִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים בְּשׁוֹוֶה, אוֹ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים בְּשׁוֹוֶה--אֵין לוֹ מָנָה, אֵלָא יִהְיֶה הַמָּקוֹם הָאֶמְצָעִי הוּא הַמָּקוֹם הָאֲמִתִּי.

ד וְכַמָּה הִיא מְנַת הַמַּסְלוּל: אִם יִהְיֶה הַמַּסְלוּל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ עֶשְׂרִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה עֶשְׂרִים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ אַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה שְׁלוֹשִׁים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה אַרְבָּעִים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וַחֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה חֲמִשִּׁים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְתִשְׁעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה שִׁבְעִים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה שְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְשִׁבְעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה תִּשְׁעִים מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְתִשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה מַעֲלוֹת, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְעֶשֶׂר, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְעֶשְׂרִים, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וַחֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁלוֹשָׁה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְאַרְבָּעִים, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְתִשְׁעָה עָשָׂר חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וַחֲמִשִּׁים, תִּהְיֶה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְשִׁשִּׁים, תִּהְיֶה מְנָתוֹ שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וְשִׁבְעִים, תִּהְיֶה מְנָתוֹ אֶחָד וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה מֵאָה וּשְׁמוֹנִים בְּשׁוֹוֶה, אֵין לוֹ מָנָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אֵלָא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֶמְצָעִי, הוּא מְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי.

ה הָיָה הַמַּסְלוּל יוֹתֵר עַל מֵאָה וּשְׁמוֹנִים מַעֲלוֹת--תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת, וְתֵדַע מְנָתוֹ. כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל מָאתַיִם מַעֲלוֹת, תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, יִשָּׁאֵר מֵאָה וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת; וּכְבָר הוֹדַעְנוּ שֶׁמְּנָת מֵאָה וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת, שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים--וְכֵן מְנָת הַמָּאתַיִם, שְׁנַיִם וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.

ו וְכֵן אִם הָיָה הַמַּסְלוּל שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת מַעֲלוֹת--תִּגְרַע אוֹתוֹ מִשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים, יִשָּׁאֵר שִׁשִּׁים; וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁמְּנַת שִׁשִּׁים מַעֲלוֹת, מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים--וְכֵן הִיא מְנַת הַשְּׁלוֹשׁ מֵאוֹת מַעֲלוֹת. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, בְּכָל מִנְיָן וּמִנְיָן.

ז הֲרֵי שֶׁהָיָה הַמַּסְלוּל חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים מַעֲלוֹת--וּכְבָר יָדַעְנוּ שֶׁמְּנַת הַשִּׁשִּׁים, הִיא מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים, וּמְנַת הַשִּׁבְעִים, הִיא מַעֲלָה אַחַת וְאֶחָד וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; נִמְצָא בֵּין שְׁתֵּי הַמָּנוֹת עֲשָׂרָה חֲלָקִים, וּלְפִי חֶשְׁבּוֹן הַמַּעֲלוֹת יִהְיֶה לְכָל מַעֲלָה חֵלֶק אֶחָד--וְיִהְיֶה מְנַת הַמַּסְלוּל שְׁהוּא חָמֵשׁ וְשִׁשִּׁים, מַעֲלָה אַחַת וְשִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים.

ח וְכֵן אִלּוּ הָיָה הַמַּסְלוּל שֶׁבַע וְשִׁשִּׁים, הָיְתָה מְנָתוֹ מַעֲלָה אַחַת וּשְׁמוֹנָה וְאַרְבָּעִים חֵלֶק. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ תַּעֲשֶׂה בְּכָל מַסְלוּל שֶׁיִּהְיֶה בְּמִנְיָנוֹ אֲחָדִים עִם הָעֲשָׂרוֹת, בֵּין בְּחֶשְׁבּוֹן הַשֶּׁמֶשׁ בֵּין בִּשְׁאָר חֶשְׁבּוֹנוֹת הַיָּרֵחַ.

ט כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁרָצִינוּ לֵידַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל הַשַּׁבָּת אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לְחֹדֶשׁ תַּמּוּז מִשָּׁנָה זוֹ--תּוֹצִיא אֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ תְּחִלָּה לָעֵת הַזֹּאת, וְסִימָנוֹ ק"ה ל"ז כ"ה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְתוֹצִיא מְקוֹם גֹּבַהּ הַשֶּׁמֶשׁ לָעֵת הַזֹּאת, יֵצֵא לָךְ סִימָנוֹ כ"ו מ"ה כ"ג. וְתִגְרַע מְקוֹם הַגֹּבַהּ מִן הָאֶמְצָע, יֵצֵא לָךְ הַמַּסְלוּל שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וּשְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וּשְׁתֵּי שְׁנִיּוֹת--סִימָנָם י"ח נ"ב ב'. וְאַל תַּקְפִּיד בְּכָל מַסְלוּל עַל הַחֲלָקִים, אֵלָא אִם יִהְיוּ פָּחוּת מִשְּׁלוֹשִׁים אַל תִּפְנֶה אֲלֵיהֶם; וְאִם הָיוּ שְׁלוֹשִׁים אוֹ יוֹתֵר, תַּחְשֹׁב אוֹתָם מַעֲלָה אַחַת, וְתוֹסִיף אוֹתָהּ עַל מִנְיַן מַעֲלוֹת הַמַּסְלוּל. לְפִיכָּךְ יִהְיֶה מַסְלוּל זֶה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְתִהְיֶה מְנָתוֹ עַל הַדֶּרֶךְ שֶׁבֵּאַרְנוּ שְׁמוֹנָה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים.

י וּלְפִי שֶׁהַמַּסְלוּל הַזֶּה הָיָה פָּחוּת מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים, תִּגְרַע הַמָּנָה שְׁהִיא שְׁמוֹנָה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים מֵאֶמְצַע הַשֶּׁמֶשׁ, יִשָּׁאֵר מֵאָה וְאַרְבַּע מַעֲלוֹת וְתִשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים וְחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שְׁנִיּוֹת--סִימָנָם ק"ד נ"ט כ"ה. וְנִמְצָא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי בִּתְחִלַּת לֵיל זֶה, בְּמַזַּל סַרְטָן בְּחָמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת בּוֹ, פָּחוּת שְׁנִיּוֹת. וְאַל תִּפְנֶה אֶל הַשְּׁנִיּוֹת כְּלָל, לֹא בִּמְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ, וְלֹא בִּמְקוֹם הַיָּרֵחַ, וְלֹא בִּשְׁאָר חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה--אֵלָא חֲקֹר עַל הַחֲלָקִים בִּלְבָד; וְאִם יִהְיוּ הַשְּׁנִיּוֹת קָרוֹב לִשְׁלוֹשִׁים, עֲשֵׂה אוֹתָם חֵלֶק וְהוֹסִיפוֹ עַל הַחֲלָקִים.

יא וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ בְּכָל עֵת שֶׁתִּרְצֶה, תֵּדַע יוֹם הַתְּקוּפָה הָאֲמִתִּי כָּל תְּקוּפָה שֶׁתִּרְצֶה, בֵּין תְּקוּפוֹת הַבָּאוֹת אַחַר עִיקָר זֶה שֶׁמִּמֶּנּוּ הִתְחַלְנוּ, בֵּין תְּקוּפוֹת שֶׁעָבְרוּ מִשָּׁנִים קַדְמוֹנִיּוֹת.

  1. 1

    בפרק זה בא הרמב"ם לבאר איך להגיע למקום השמש האמיתי. ואחרי שבפרק זה נגיע למקום השמש האמיתי אז נוכל לתווך עם מקום הלבנה האמיתי בכדי לידע אם העדים יכולים לראות את הלבנה בליל שלשים..מקום השמש האמיתי הוא המקום בתוך העיגול של המזלות שבו נמצא השמש באותו זמן כפי שאנו העומדים על הארץ רואים אותו. וכיון שהשמש זז בכל יום עד שעושה סיבוב מלא, נמצא שבכל יום הוא במקום אחר בתוך עיגול המזלות. אמנם מנקודת מבטינו הסיבוב של השמש אינו אחיד ובאותו קצב בכל יום ובכן אין לדעת בדיוק באיזה מקום, (מעלה) בתוך העיגול נמצא השמש ביום שבו אנו רוצים לדעת מקום השמש. זה שהשמש אינו זז בקצב אחיד הוא רק מנקודת מבטינו שאנו במרכז עיגול הגלגלים אבל אין אנו באמצע סיבוב גלגל השמש, ולכן מנקודת מבטינו על גלגל המזלות אין השינוי מיום ליום אחיד, אלא פעמים נראה שהשמש הולכת (בהמעלות בהמזלות) יותר לאט, ולפעמים יותר מהר, ואין אנו יכולים לדעת המקום בכל יום, איפה השמש יהי' בגלגל המזלות. ואיך נדע זה? אלא שזה בא ממהלך השמש האמצעית כי באמת השמש מסתובבת באותו קצב אחיד בכל יום וממבט נקודת מרכז השמש ביחס לגלגל המזלות משתנה מיקומו באופן אחיד מיום ליום. וזה נקרא מהלך השמש האמצעי. בפרק י"ב נתן הרמב"ם החשבון איך אפשר לדעת בדיוק איפה מיקומי של השמש בגלגל המזלות בכל יום מנקודת מבט השמש, מהלך האמצעי, כיון שזהו בקצב אחד אפשר לחשב בדיוק כמה מעלות מתנועע השמש בכל יום. ובפרק זה רוצה הרמב"ם להגיע למיקומו של השמש שביחס למבטינו, שזהו הרי העיקר שהרי אנו רוצים לודא מיקום השמש עם מיקום הלבנה כפי שנראה לעינינו. וזה הרי אינו זז בקצב אחיד ואיך חושבים מיקום השמש במהלך האמיתי (כפי שאנו רואים את השמש בתוך גלגל המזלות, והוא המקום שבו נצטרך שיהי' המיקום של הלבנה ממהלך השמש האמצעי.לזה נתן הרמב"ם החשבון בפרק יב מגובה השמש, היינו המקום בגלגל המזלות שכשהשמש עובר שם בסיבובו הוא במרחק הכי רחוק מן הארץ, היינו גובה השמש. אילו הי' גלגל השמש מסתובב מסביבתינו ואנחנו במרכז הסיבוב אז מרחק השמש מן הארץ הי' באופן אחיד כמשמסתובב על האמצע, אבל כיון שסיבוב השמש אנחנו איננו במרכז א"כ יש זמן שהשמש הוא הכי רחוק מאתנו ויש זמן שהוא הכי קרוב אילינו. והנה אין לקבוע גובה השמש במזלות ולומר שביום זה בשנה אז השמש הוא הכי גבוה במרחק מאתנו. כי כפי שהסביר הרמב"ם שהגובה אינו אחד אלא משתנה לאט לאט. והרמב"ם נתן לך איך להגיע למיקומו של גובה השמש בכל יום שתרצה, היינו באיזה יום בשנה השמש הוא הכי רחוק מאתנו. עכשיו יסביר הרמב"ם שבכדי לדעת מיקומו של השמש האמיתי באיזה יום שיהי'. צריך 1) קודם לדעת מהו גובה השמש באותו יום, (בגלגל המזלות) 2) ומהו מיקומו של השמש במהלך האמצעי באותו יום (בגלגל המזלות). וצריך לראות כמה מהסיבוב של השמש נעשה מהמקום בגלגל השמש של גובה השמש להמקום שבגלגל השמש בגלגל המזלות באותו יום, היינו כמה מעלות סבב השמש מהגובה לאותו היום כפי שהוא במהלך האמצעי. 

  2. 2 בגלגל המזלות
  3. 3 היינו מה שאנו רואים ומה שנצרך לנו, והיינו שהוא האמיתי לנו
  4. 4 ואין לדעת זה ע"פ חשבון לחלק הילוכו של השמש לפי חדשי השנה, כי אין השמש הולך באותו קצב לפי ראות אינינו כיון שאין אנו במרכז סיבוב השמש אלא מן הצד ובהסתכלות לגלגל המזלות אין השמש נע באותו קצב אלא משתנה לפי ערך שהוא מן הצד מן הארץ ואינו מסתובב בעיגול ישר מעל הארץ
  5. 5 תמצא
  6. 6 בגלגל המזלות
  7. 7 של השמש, היינו כפי שהשמש באמת מתנועעת בקצב אחיד ומנקודת מבט השמש אפשר לדעת בדיוק בכל יום בשנה באיזה מעלה הוא בגלגל השמש
  8. 8 שאתה רוצה לברר מהו מיקומו של השמש באותו יום בשנה. אבל באמת לנו אין נראה מקום ההוא במזלות מנקודת מבטינו
  9. 9 פרק יב, איך מחשבים מיקומו של השמש בגלגל השמש כל יום שתרצה
  10. 10 תמצא
  11. 11 של אותו היום שאתה רוצה לדעת את מיקומו של השמש האמיתי
  12. 12 הרמב"ם רוצה להגיע לחשבון כמה מעלות סבב השמש מגובה השמש עד למקום שהשמש (במהלכה האמצעי) היא עכשיו.
  13. 13 אם מקום גובה השמש הי' 0 אז מקום השמש האמצעי, היינו כמה מעלות הקיפה השמש מגובה השמש עד למקום שהוא נמצא הי' המעלות איפה שהוא מיקום השמש האמצעי עכשיו, אבל כיון שהגובה הוא בנקודה בגלגל המזלות בכדי לדעת כמה מעלות הקיפה השמש מהזמן שהיתה בגובה השמש, מורידים ממקום החשבון של השמש האמצעי את מקום גובה השמש, והנשאר הוא הדרך שסבבה השמש