Enjoying this page?

003 - הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ג

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ג

א עֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ - אִם הָיָה בֵּינֵיהֶם וּבֵין מְקוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ בֵּית דִּין מַהְלַךְ לַיְלָה וְיוֹם אוֹ פָּחוּת^[1], הוֹלְכִין וּמְעִידִין; וְאִם הָיָה בֵּינֵיהֶן יָתֵר עַל כֵּן, לֹא יֵלְכוּ, שְׁאֵין עֵדוּתָן אַחַר יוֹם שְׁלוֹשִׁים מוֹעֶלֶת, שֶׁכְּבָר נִתְעַבַּר הַחֹדֶשׁ.

ב עֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ - הֲרֵי אֵלּוּ הוֹלְכִין לְבֵית דִּין לְהָעִיד, וְאַפִלּוּ הָיָה שַׁבָּת^[2]: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כג,ד); וְכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמָר מוֹעֵד, דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת. לְפִיכָּךְ אֵין מְחַלְּלִין אֵלָא עַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן^[3] וְעַל רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרִי^[4] בִּלְבָד, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת^[5]; וּבִזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם, מְחַלְּלִין עַל כֻּלָּן, מִפְּנֵי קָרְבַּן מוּסָף שֶׁבְּכָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, שְׁהוּא^[6] דּוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

ג כְּשֵׁם שֶׁמְּחַלְּלִין הָעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ אֶת הַשַּׁבָּת - כָּךְ מְחַלְּלִין עִמָּהֶן הָעֵדִים שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן בְּבֵית דִּין, אִם לֹא הָיוּ בֵּית דִּין מַכִּירִין אֶת הָרוֹאִין; וְאַפִלּוּ הָיָה זֶה שֶׁמּוֹדִיעַ אוֹתָן לְבֵית דִּין עֵד אֶחָד^[7] - הֲרֵי זֶה הוֹלֵךְ עִמָּהֶן וּמְחַלֵּל מִסָּפֵק, שֶׁמֶּא יִמָּצֵא אֶחָר וְיִצְטָרַף עִמּוֹ.

ד הָיָה הָעֵד שֶׁרָאָה אֶת הַחֹדֶשׁ בְּלֵיל הַשַּׁבָּת חוֹלֶה - מַרְכִּיבִין אוֹתוֹ עַל הַחֲמוֹר^[8], וְאַפִלּוּ בְּמִטָּה^[9]. וְאִם יֵשׁ לָהֶן אוֹרֵב בַּדֶּרֶךְ - לוֹקְחִין הָעֵדִים בְּיָדָן כְּלֵי זַיִן; וְאִם הָיְתָה דֶּרֶךְ רְחוֹקָה, לוֹקְחִים בְּיָדָם מְזוֹנוֹת. וְאַפִלּוּ רָאוּהוּ גָּדוֹל וְנִרְאָה לַכֹּל - לֹא יֹאמְרוּ כְּשֵׁם שֶׁרְאִינוּהוּ אֲנַחְנוּ כָּךְ רָאוּהוּ אֲחֵרִים, וְאֵין אָנוּ צְרִיכִין לְחַלַּל אֶת הַשַּׁבָּת; אֵלָא כָּל שֶׁיִּרְאֶה הַחֹדֶשׁ, וְיִהְיֶה רָאוּי לְהָעִיד וְיִהְיֶה בֵּינוֹ וּבֵין הַמָּקוֹם שֶׁקָּבוּעַ בּוֹ בֵּית דִּין לַיְלָה וְיוֹם אוֹ פָּחוּת - מִצְוָה עָלָיו לְחַלַּל אֶת הַשַּׁבָּת, וְלֵילֵךְ וּלְהָעִיד.

ה בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ, כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים; פַּעַם אַחַת נִשְׁתְּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא עַד בֵּין הָעַרְבַּיִם, וְנִתְקַלְקְלוּ בַּמִּקְדָּשׁ וְלֹא יָדְעוּ מַה יַעֲשׂוּ - אִם יַעֲשׂוּ עוֹלָה שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם^[10], שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ הָעֵדִים^[11], וְאֵי אִפְשָׁר שֶׁיַּקְרִיבוּ מוּסַף הַיּוֹם, אַחַר תָּמִיד שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם. עָמְדוּ בֵּית דִּין, וְהִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְקַבְּלִים עֵדוּת הַחֹדֶשׁ אֵלָא עַד הַמִּנְחָה, כְּדֵי שֶׁיְּהֶא שָׁהוּת בַּיּוֹם לְהַקְרִיב מוּסָפִין וְתָמִיד שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם, וְנִסְכֵּיהֶם.

ו וְאִם הִגִּיעַ מִנְחָה, וְלֹא בָאוּ עֵדִים - עוֹשִׂין תָּמִיד שֶׁל בֵין הָעַרְבַּיִם; וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה -נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ, וּלְמָחָר קֹדֶשׁ, וּמַקְרִיבִין מוּסָף לְמָחָר, לְפִי שֶׁלֹּא הָיוּ מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ אַחַר מִנְחָה. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ^[12], הִתְקִין רַבַּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי וּבֵית דִּינוֹ שֶׁיִּהְיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְאַפִלּוּ בָּאוּ עֵדִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים בְּסוֹף הַיּוֹם סָמוּךְ לִשְׁקִיעַת הַחַמָּה, מְקַבְּלִין עֵדוּתָן וּמְקַדְּשִׁין יוֹם שְׁלוֹשִׁים בִּלְבָד^[13].

ז כְּשֶׁמְּעַבְּרִין בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּאוּ עֵדִים כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים, הָיוּ עוֹלִין לְמָקוֹם מוּכָן, וְעוֹשִׂין בּוֹ סְעוֹדָה בְּיוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים שְׁהוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ^[14]. וְאֵין עוֹלִין לְשָׁם בַּלַּיְלָה אֵלָא בַּנֶּשֶׁף קֹדֶם עֲלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ, וְאֵין עוֹלִין לִסְעוֹדָה זוֹ פָּחוּת מֵעֲשָׂרָה; וְאֵין עוֹלִין לָהּ אֵלָא בְּפַת דָּגָן וְקָטְנִית^[15], וְאוֹכְלִין בְּעֵת הַסְּעוֹדָה. וְזוֹ הִיא סְעוֹדַת מִצְוָה שֶׁל עִבּוּר הַחֹדֶשׁ הָאֲמוּרָה בְּכָל מָקוֹם.

ח בָּרִאשׁוֹנָה כְּשֶׁהָיוּ בֵּית דִּין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ, הָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת בְּרָאשֵׁי הֶהָרִים^[16] כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הָרְחוֹקִים; מִשֶּׁקִלְקְלוּ הַכּוּתִים שֶׁהָיוּ מַשִּׂיאִין מַשּׂוּאוֹת^[17] כְּדֵי לְהַטְעוֹת הָעָם, הִתְקִינוּ שֶׁיְּהוּ שְׁלוּחִים יוֹצְאִין וּמוֹדִיעִין לָרַבִּים. וּשְׁלוּחִים אֵלּוּ אֵינָן מְחַלְּלִין אֶת יוֹם טוֹב, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר שַׁבָּת--שְׁאֵין מְחַלְּלִין אֶת הַשַּׁבָּת לְקַיְּמוֹ, אֵלָא לְקַדְּשׁוֹ בִּלְבָד.

ט עַל שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים הָיוּ שְׁלוּחִים יוֹצְאִין: עַל נִיסָן, מִפְּנֵי הַפֶּסַח^[18]. וְעַל אָב, מִפְּנֵי הַתַּעְנִית^[19]. וְעַל אֱלוּל, מִפְּנֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה כְּדֵי שֶׁיֵּשְׁבוּ מְצַפִּין בְּיוֹם שְׁלוֹשִׁים לֶאֱלוּל - אִם נוֹדַע לָהֶם שֶׁקִּדְּשׁוּ בֵּית דִּין יוֹם שְׁלוֹשִׁים, נוֹהְגִים אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ בִּלְבָד; וְאִם לֹא נוֹדַע לָהֶם, נוֹהֲגִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים קֹדֶשׁ וְיוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים קֹדֶשׁ, עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לָהֶם שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי^[20]. וְעַל תִּשְׁרִי, מִפְּנֵי תַּקָּנַת הַמּוֹעֲדוֹת^[21]. וְעַל כִּסְלֵו, מִפְּנֵי חֲנֻכָּה^[22]. וְעַל אֲדָר, מִפְּנֵי הַפּוּרִים^[23]. וּבִזְמָן שֶׁבֵּית הַמִּקְדָּשׁ קַיָּם^[24]- יוֹצְאִין עַל אִיָּר, מִפְּנֵי פֶּסַח קָטָ^[25]ן.

י שְׁלוּחֵי נִיסָן וּשְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי--אֵין יוֹצְאִין אֵלָא בְּיוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אַחַר שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, עַד שֶׁיִּשְׁמְעוּ מִפִּי בֵּית דִּין, מְקֻדָּשׁ; וְאִם קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, וְשָׁמְעוּ מִפִּי בֵּית דִּין, מְקֻדָּשׁ - יוֹצְאִין מִבָּעֶרֶב. וּשְׁלוּחֵי שְׁאָר הַשִּׁשָּׁה חֳדָשִׁים - יֵשׁ לָהֶם לָצֵאת מִבָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּרְאָה הַיָּרֵחַ, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא קִדְּשׁוּ בֵּית דִּין אֶת הַחֹדֶשׁ: הוֹאִיל וְנִרְאָה הַחֹדֶשׁ, יֵצְאוּ, שֶׁהֲרֵי לְמָחָר, בַּוַּדַּאי מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ בֵּית דִּין.

יא כָּל מָקוֹם שֶׁהָיוּ הַשְּׁלוּחִין מַגִּיעִין, הָיוּ עוֹשִׂין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת יוֹם טוֹב אֶחָד, כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה; וּמְקוֹמוֹת הָרְחוֹקִים שְׁאֵין הַשְּׁלוּחִים מַגִּיעִין אֲלֵיהֶם, הָיוּ עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים מִפְּנֵי הַסָּפֵק, לְפִי שְׁאֵינָם יוֹדְעִים יוֹם שֶׁקָּבְעוּ בּוֹ בֵּית דִּין רֹאשׁ חֹדֶשׁ, אֵי זֶה יוֹם הוּא.

יב יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁהָיוּ מַגִּיעִין אֲלֵיהֶן שְׁלוּחֵי נִיסָן, וְלֹא הָיוּ מַגִּיעִין אֲלֵיהֶן שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי; וּמִן הַדִּין הָיָה שֶׁיַּעֲשׂוּ פֶּסַח יוֹם טוֹב אֶחָד, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעוּ לָהֶן שְׁלוּחִין וְיָדְעוּ בְּאֵיזֶה יוֹם נִקְבַּע רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וְיַעֲשׂוּ יוֹם טוֹב שֶׁלְּחַג הַסֻּכּוֹת שְׁנֵי יָמִים, שֶׁהֲרֵי לֹא הִגִּיעוּ אֲלֵיהֶן הַשְּׁלוּחִין. וּכְדֵי שֶׁלֹּא לַחְלֹק בַּמּוֹעֲדוֹת, הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁכָּל מָקוֹם שְׁאֵין שְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי מַגִּיעִין לוֹ, עוֹשִׂין שְׁנֵי יָמִים, אַפִלּוּ יוֹם טוֹב שֶׁלָּעֲצֶרֶת.

יג וְכַמָּה בֵּין שְׁלוּחֵי נִיסָן לִשְׁלוּחֵי תִּשְׁרִי, שְׁנֵי יָמִים - שֶׁשְּׁלוּחֵי תִּשְׁרִי אֵינָן מְהַלְּכִין בְּאֶחָד בְּתִשְׁרִי, מִפְּנֵי שְׁהוּא יוֹם טוֹב, וְלֹא בָּעֲשִׂירִי בּוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא יוֹם הַכִּפּוּרִים.

יד אֵין הַשְּׁלוּחִין צְרִיכִין לִהְיוֹתָן שְׁנַיִם, אֵלָא אַפִלּוּ אֶחָד נֶאֱמָן; וְלֹא שָׁלִיחַ בִּלְבָד, אֵלָא אַפִלּוּ תַּגָּר מִשְּׁאָר הָעָם שֶׁבָּא לְדַרְכּוֹ וְאָמַר אֲנִי שָׁמַעְתִּי מִפִּי בֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בְּיוֹם פְּלוֹנִי - נֶאֱמָן, וּמְתַקְּנִין אֶת הַמּוֹעֲדוֹת עַל פִּיו: שֶׁדָּבָר זֶה דָּבָר הֶעָשׂוּי לְהִגָּלוֹת הוּא, וְעֵד אֶחָד כָּשֵׁר נֶאֱמָן עָלָיו.

טו בֵּית דִּין שֶׁיָּשְׁבוּ כָּל יוֹם שְׁלוֹשִׁים וְלֹא בָאוּ עֵדִים, וְהִשְׁכִּימוּ בַּנֶּשֶׁף וְעִבְּרוּ אֶת הַחֹדֶשׁ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּפֵרֶק זֶה, וְאַחַר אַרְבָּעָה אוֹ חֲמִשָּׁה יָמִים בָּאוּ עֵדִים רְחוֹקִים וְהֵעִידוּ שֶׁרָאוּ אֶת הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ שְׁהוּא לֵיל שְׁלוֹשִׁים, וְאַפִלּוּ בָּאוּ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ - מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן אִיּוּם גָּדוֹל וּמַטְרִיפִים אוֹתָם בִּשְׁאֵלוֹת, וּמַטְרִיחִין עֲלֵיהֶן בִּבְדִיקוֹת וּמְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּתָן, וּמִשְׁתַּדְּלִין בֵּית דִּין שֶׁלֹּא יְקַדְּשׁוּ חֹדֶשׁ זֶה, הוֹאִיל וְיָצָא שְׁמוֹ מְעֻבָּר.

טז וְאִם עָמְדוּ הָעֵדִים בְּעֵדוּתָן וְנִמְצֵאת מְכֻוֶּנֶת, וַהֲרֵי הָעֵדִים אֲנָשִׁים יְדוּעִים וּנְבוֹנִים, וְנֶחְקְרָה הָעֵדוּת כָּרָאוּי - מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְחוֹזְרִין וּמוֹנִין לְאוֹתוֹ הַחֹדֶשׁ מִיּוֹם שְׁלוֹשִׁים, הוֹאִיל וְנִרְאָה הַיָּרֵחַ בְּלֵילוֹ.

יז וְאִם הֻצְרְכוּ בִּית דִּין לְהַנִּיחַ חֹדֶשׁ זֶה מְעֻבָּר, כְּשֶׁהָיָה קֹדֶם שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלּוּ הָעֵדִים - מַנִּיחִין; וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ, מְעַבְּרִין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ.^[26] וְיֵשׁ מִן הַחֲכָמִים הַגְּדוֹלִים מִי שֶׁחוֹלֵק בְּדָבָר זֶה^[27] וְאוֹמֵר, לְעוֹלָם אֵין מְעַבְּרִין אֶת הַחֹדֶשׁ לְצֹרֶךְ - הוֹאִיל וּבָאוּ עֵדִים, מְקַדְּשִׁין וְאֵין מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן^[28].

יח ^[29]יֵרָאֶה לִי, שְׁאֵין מַחְלֹקֶת הַחֲכָמִים בְּדָבָר זֶה אֵלָא בִּשְׁאָר הֶחֳדָשִׁים^[30], חוּץ מִנִּיסָן וְתִשְׁרִי^[31], אוֹ בְּעֵדֵי נִיסָן וְתִשְׁרִי שֶׁבָּאוּ אַחַר שֶׁעָבְרוּ הָרְגָלִים^[32], שֶׁכְּבָר נַעֲשָׂה מַה שֶׁנַּעֲשָׂה, וְעָבַר זְמָן הַקָּרְבָּנוֹת וּזְמָן הַמּוֹעֲדוֹת^[33]; אֲבָל אִם בָּאוּ הָעֵדִים בְּנִיסָן וְתִשְׁרִי קֹדֶם חֲצִי הַחֹדֶשׁ, מְקַבְּלִין עֵדוּתָן. וְאֵין מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן כְּלָל. שְׁאֵין מְאַיְּמִין עַל עֵדִים שֶׁהֵעִידוּ עַל הַחֹדֶשׁ שֶׁרָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ כְּדֵי לְעַבְּרוֹ^[34]. אֲבָל^[35] מְאַיְּמִין עַל עֵדִים שֶׁנִּתְקַלְקְלָה עֵדוּתָן^[36], וַהֲרֵי הַדָּבָר נוֹטֶה שֶׁלֹּא תִתְקַיַּם הָעֵדוּת^[37] וְיִתְעַבַּר הַחֹדֶשׁ - מְאַיְּמִין עֲלֵיהֶן^[38] כְּדֵי שֶׁתִּתְקַיַּם הָעֵדוּת, וְיִתְקַדַּשׁ בִּזְמַנּוֹ; וְכֵן אִם בָּאוּ עֵדִים לְהָזִים אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ^[39], קֹדֶם שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין^[40]--הֲרֵי אֵלּוּ מְאַיְּמִין עַל הַמְּזִימִין עַד שֶׁלֹּא תִתְקַיַּם הַהֲזָמָה, וְיִתְקַדַּשׁ הַחֹדֶשׁ בִּזְמַנּוֹ.

¹שיכולים להגיע ולהעיד לפני ליל שלושים ואחד
²מותר לחלל שבת וללכת לבי"ד לקדש את החודש
³בשביל פסח שהוא בט"ו לחודש ניסן וצריכים לדעת מתי הוא יום א בחודש
⁴בשביל, ר"ה, יוכ"פ, סוכות, ושמע"צ כי הם תלויים ביום בחודש תשרי וצריכים לדעת מתי הו יום א בתשרי
⁵כנ"ל. אבל בשאר החדשים כיון שאין נוגע לקביעות המועדים, אין לחלל שבת בכדי לקדש את החודש. וחג השבועות אינו תלוי בקביעות חודש סיון אלא תלוי בחמשים יום ממחרת הפסח ונמשך אחרי מתי שקדשו חודש ניסן
⁶הקרבן מוסף של ראש חודש כשחל ראש חודש בשבת דוחה את השבת וממילא שגם העדים שבאים להעיד מחללים את השבת בכדי להעיד על המולד
⁷ולא יוכל עד אחד להעיד על עדי הלבנה לזכותם
⁸רכיבה על החמור אסור מדרבנן
⁹המוציא חולה במטה בשבת שלא לצורך קדוש הלבנה הוא איסור מן התורה וחייב מיתה,
¹⁰של יום רגיל עולת בין הערבים
¹¹ויקדשו את החודש
¹²ושוב אין מקריבין קרבנות, ואין שם החשש לקלקול קרבנות
¹³ואין צריכין לקדש שניהם כבזמן שביהמ"ק הי' קיים, כי החודש נקבע ביום השלושים
¹⁴לפרסם שיום השלושים ואחד נקבע לראש חודש
¹⁵ואינו מספיק פרות וכיו"ב
¹⁶ביום בשלושים בערב היו מדליקין הדלקות לפרסם שיום השלושים הוא ראש חודש. וכשלא ראו המשואות ידעו שראש חודש הוא ביום לא
¹⁷אף שלא קדשו בי"ד החודש, והם הדליקו ביום שלשים בערב
¹⁸בחמשה עשר בתשרי
¹⁹תשעה באב
²⁰ויוכלו לקבוע יום הכפורים וסוכות
²¹היינו הטעם ששולחים שלוחי תשרי בשביל כל המועדות שבתשרי, ראש השנה, יוכ"פ וסוכות
²²כה כסלו
²³יד אדר
²⁴ומי שלא הביא קרבן בפסח ראשון מביאו בפסח שני
²⁵פסח שני
²⁶כן פירש רב ברייתא של רבה בר שמואל
²⁷ופוסקים כאחרים
²⁸אף שעברו כבר
²⁹זהו דעת אביי
³⁰ואינו נוגע למועד, מתי יחול המועד, כי אין מועדים בשאר החדשים, א"כ אין אנו מדקדקין כ"כ ובזה יש מחלוקת אם כשיש צורך להשאירו מעובר ולא לעשות חודש פשוט.
³¹בניסן ותשרי כיון שישנם המועדים, אז השתדלו לקדשו ולא לעברו כי כן דרך ברוב החדשים לקדשם בזמנם. ועכ"פ צריך שיוכלו לקדשו לפני שיגיע יום ראשון של החג כדלקמן. (ור"ה ויוכ"פ לכאורה או שעשו שני ימים מספיקא דיומי כיון שחשבו אולי עוד יגיעו העדים, או אולי באמת לא חגגו את ר"ה ויוכ"פ ביום הראוי. וצריך לעיין בזה)
³²גם בניסן ותשרי אם באו העדים לאחרי טו בחודש שממילא אפילו אם לא נעברנו לא יועיל לנו לגבי הקרבנות של פסח וסוכות, א"כ שם אפשר שיאיימו עליהם
³³אפילו שהוא רק תחלת המועדות, וישנם עוד ימי חול המועד ויו"ט אחרון מ"מ כיון שלא נתקן את יום הראשון של יו"ט אפשר שיחלוקו אם לאיים
³⁴היינו בנוסף למה שאמר לעיל שלצורךרק בשאר החדשים אין מעברין, הנה בכלל סובים שבכלל כל ענין האיום אין עושים לעדים שבאו לעבר שנה
³⁵ורק
³⁶,שהם העידו שראו הלבנה בליל שלושים, בכדי שיתקדש בזמנו, ובאו עדים להכחישם
³⁷כיון שמוכחשים אין מקבלים עדותן
³⁸על העדים שבאו להכחיש את העדים שאמרו ראינו בזמנו
³⁹ואז לא יתקדש בזמנו, כי העדים שהעדיו שראוהו מוזמים
⁴⁰שאז הזמתן מועלת ונמצא שלא יתקדש החודש בזמנו, אבל אם באו העדים לאחר שקדשוהו בי"ד ע"פ עדים הראשונים ממילא ישאר בזמנו כי לא נקבל את המזימים לאחרי שקדשו בי"ד כנ"ל פ"ב הלכה י "בין מוטעין"