Enjoying this page?

002 - הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ב

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ב

א אֵין כָּשֵׁר לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ, אֵלָא שְׁנֵי אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הָרְאוּיִים לְהָעִיד בְּכָל דָּבָר וְדָבָר; אֲבָל נָשִׁים וַעֲבָדִים[1][2] - הֲרֵי הֶן כִּשְׁאָר פְּסוּלֵי עֵדוּת, וְאֵין מְעִידִין. אָב וּבְנוֹ שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ - יֵלְכוּ לְבֵית דִּין לְהָעִיד - לֹא מִפְּנֵי שֶׁעֵדוּת הַחֹדֶשׁ כְּשֵׁרָה בִּקְרוֹבִים, אֵלָא שְׁאִם יִמָּצֵא אֶחָד מֵהֶן פָּסוּל מִפְּנֵי שְׁהוּא גַּזְלָן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִשְּׁאָר הַפַּסְלָנוּת, יִצְטָרַף הַשֵּׁנִי עִם אַחֵר, וְיָעִיד. וְכָל הַפָּסוּל לְעֵדוּת מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים - אַף עַל פִּי שְׁהוּא כָּשֵׁר מִן הַתּוֹרָה, פָּסוּל לְעֵדוּת הַחֹדֶשׁ.

ב דִּין תּוֹרָה, שְׁאֵין מְדַקְדְּקִין בְּעֵדוּת הַחֹדֶשׁ: אַפִלּוּ קִדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ עַל פִּי עֵדִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִין בְּעֵדוּת זוֹ[3] - הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ. לְפִיכָּךְ הָיוּ בָּרִאשׁוֹנָה, מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ מִכָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל[4], שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת, עַד שֶׁיִּוָּדַע לָךְ שֶׁזֶּה פָּסוּל. מִשֶּׁקִּלְקְלוּ הַמִּינִים, וְהָיוּ שׂוֹכְרִין אֲנָשִׁים לְהָעִיד שֶׁרָאוּ, וְהֶם לֹא רָאוּ - הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְקַבְּלוּ בֵּית דִּין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ, אֵלָא מֵעֵדִים שֶׁמַּכִּירִין בֵּית דִּין אוֹתָן שְׁהֶם כְּשֵׁרִים, וְשֶׁיִּהְיוּ דּוֹרְשִׁין וְחוֹקְרִים בְּעֵדוּתָן.

ג לְפִיכָּךְ אִם לֹא יִהְיוּ בֵּית דִּין יוֹדְעִים אֶת הָעֵדִים שֶׁרָאוּ אֶת הַיָּרֵחַ - מְשַׁלְּחִין אַנְשֵׁי הָעִיר שֶׁנִּרְאָה בָּהּ עִם הָעֵדִים שֶׁרָאוּ, עֵדִים אֲחֵרִים[5] שֶׁמְּזַכִּין אוֹתָן לְבֵית דִּין וּמוֹדִיעִין אוֹתָן שֶׁאֵלּוּ כְּשֵׁרִים הֶם, וְאַחַר כָּךְ מְקַבְּלִין מֵהֶם.

ד בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בַּדְּרָכִים שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין מְחַשְּׁבִין בָּהֶם, וְיוֹדְעִין הַלְּבָנָה כְּשֶׁתֵּרָאֶה בְּחֹדֶשׁ זֶה, אִם תִּהְיֶה בִּצְפוֹן הַשֶּׁמֶשׁ אוֹ בִּדְרוֹמָהּ[6],[7] וְאִם תִּהְיֶה רְחָבָה אוֹ קְצָרָה[8], וּלְהֵיכָן[9] יִהְיוּ רָאשֵׁי קְרָנֶיהָ נוֹטִין. וּכְשֶׁיָּבוֹאוּ הָעֵדִים לְהָעִיד, בּוֹדְקִין אוֹתָם כֵּיצַד רְאִיתֶם אוֹתָהּ - בַּצָּפוֹן אוֹ בַּדָּרוֹם, לְהֵיכָן הָיוּ קְרָנֶיהָ נוֹטוֹת, כַּמָּה הָיְתָה גְּבוֹהָה בִּרְאִיַּת עֵינֵיכֶם[10], וְכַמָּה הָיְתָה רְחָבָה. אִם נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין לְמַה שֶׁנּוֹדַע בַּחֶשְׁבּוֹן - מְקַבְּלִין אוֹתָם; וְאִם לֹא נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין - אֵין מְקַבְּלִין אוֹתָם.

ה אָמְרוּ הָעֵדִים רְאִינוּהוּ בְּמַיִם[11] אוֹ בְּעָבִים[12] אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית[13], אוֹ שֶׁרָאוּ מִקְצָתוֹ בָּרָקִיעַ וּמִקְצָתוֹ בְּעָבִים אוֹ בְּמַיִם אוֹ בַּעֲשָׁשִׁית - אֵין זוֹ רְאִיָּה, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זֹאת. אָמַר אֶחָד רְאִיתִיו גָּבוֹהַּ בְּעֵינַי כְּמוֹ שְׁתֵּי קוֹמוֹת, וְאָמַר הַשֵּׁנִי כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת הָיָה גָּבוֹהַּ - מִצְטָרְפִין[14]; אָמַר הָאֶחָד כְּמוֹ שָׁלוֹשׁ קוֹמוֹת, וְהַשֵּׁנִי אוֹמֵר כְּמוֹ חָמֵשׁ קוֹמוֹת - אֵין מִצְטָרְפִין[15]: וּמִצְטָרֵף הָאֶחָד מֵהֶן עִם שֵׁנִי שֶׁיָּעִיד כְּמוֹתוֹ[16], אוֹ יִהְיֶה בֵּינֵיהֶן קוֹמָה אַחַת[17].

ו אָמְרוּ רְאִינוּהוּ, בְּלֹא כַּוָּנָה, וְכֵיוָן שֶׁהִתְבּוֹנַנּוּ בּוֹ וְנִתְכַּוַּנְנוּ לִרְאוֹתוֹ לְהָעִיד, שׁוּב לֹא רְאִינוּהוּ - אֵין זוֹ עֵדוּת, וְאֵין מְקַדְּשִׁין עָלֶיהָ, שֶׁמֶּא עָבִים נִתְקַשְּׁרוּ וְנִרְאוּ כַּלְּבָנָה, וְכָלוּ וְהָלְכוּ לָהֶם[18]. אָמְרוּ עֵדִים רְאִינוּהוּ בְּיוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים שַׁחְרִית בַּמִּזְרָח קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ[19], וּרְאִינוּהוּ עַרְבִּית בַּמַּעְרָב בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים[20] - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִים, וּמְקַדְּשִׁין עַל רְאִיָּה זוֹ, שֶׁהֲרֵי רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ; אֲבָל הָרְאִיָּה שֶׁאָמְרוּ שֶׁרָאוּהוּ בַּשַּׁחְרִית, אֵין נִזְקָקִין לָהּ[21] שְׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין לִרְאִיַּת שַׁחְרִית, וּבַיָּדוּעַ שֶׁהֶעָבִים הֶם שֶׁנִּתְקַשְּׁרוּ, וְנִרְאָה לָהֶם כַּלְּבָנָה[22]. וְכֵן אִם רָאוּהוּ בִּזְמַנּוֹ, וּבְלֵיל עִבּוּרוֹ לֹא נִרְאָה[23] - הֲרֵי אֵלּוּ נֶאֱמָנִין[24], שְׁאֵין אָנוּ אַחְרָאִין אֵלָא לִרְאִיַּת לֵיל שְׁלוֹשִׁים בִּלְבָד.

ז כֵּיצַד מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ: כָּל מִי שֶׁרָאוּי לְהָעִיד שֶׁרָאָה אֶת הַיָּרֵחַ, בָּא לְבֵית דִּין; וּבֵית דִּין מַכְנִיסִים אוֹתָן כֻּלָּן לְמָקוֹם אֶחָד, וְעוֹשִׂין לָהֶן סְעוֹדוֹת גְּדוֹלוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ הָעָם רְגִילִין לָבוֹא. וְזוֹג שֶׁבָּא רִאשׁוֹן, בּוֹדְקִין אוֹתוֹ רִאשׁוֹן בִּבְדִיקוֹת שֶׁאָמַרְנוּ[25]. מַכְנִיסִין אֶת הַגָּדוֹל[26], וְשׁוֹאֲלִין אוֹתוֹ; נִמְצְאוּ דְּבָרָיו מְכֻוָּנִים לַחֶשְׁבּוֹן[27], מַכְנִיסִים אֶת חֲבֵרוֹ; נִמְצְאוּ דִּבְרֵיהֶם מְכֻוָּנִין, עֵדוּתָן קַיֶּמֶת, וּשְׁאָר כָּל הַזּוֹגוֹת, שׁוֹאֲלִין אוֹתָם רָאשֵׁי דְּבָרִים[28] - לֹא שֶׁצְּרִיכִים לָהֶם אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ בְּפַחֵי נֶפֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיִּהיוּ רְגִילִין לָבוֹא[29].

ח וְאַחַר כָּךְ, אַחַר שֶׁתִּתְקַיַּם הָעֵדוּת, רֹאשׁ בֵּית דִּין אוֹמֵר מְקֻדָּשׁ; וְכָל הָעָם עוֹנִים אַחֲרָיו, מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֶת הַחֹדֶשׁ אֵלָא בִּשְׁלוֹשָׁה, וְאֵין מְחַשְּׁבִין אֵלָא בִּשְׁלוֹשָׁה[30], וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא חֹדֶשׁ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ[31]. וְאֵין מְקַדְּשִׁין אֵלָא בַּיּוֹם[32]; וְאִם קִדְּשׁוּהוּ בַּלַּיְלָה, אֵינוּ מְקֻדָּשׁ. אַפִלּוּ רָאוּהוּ בֵּית דִּין וְכָל יִשְׂרָאֵל, וְלֹא אָמְרוּ בֵּית דִּין מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים[33], אוֹ שֶׁנֶּחְקְרוּ הָעֵדִים, וְלֹא הִסְפִּיקוּ בֵּית דִּין לוֹמַר מְקֻדָּשׁ עַד שֶׁחָשֵׁכָה לֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים - אֵין מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר[34], וְלֹא יִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֵלָא יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, אַף עַל פִּי שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים: שְׁאֵין הָרְאִיָּה קוֹבַעַת; אֵלָא בֵּית דִּין שֶׁאָמְרוּ מְקֻדָּשׁ, הֶם שֶׁקּוֹבְעִין.

ט רָאוּהוּ בֵּית דִּין עַצְמָן, בְּסוֹף יוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים[35] - אִם עֲדַיִן לֹא יָצָא כּוֹכָב בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים[36] - בֵּית דִּין אוֹמְרִים מְקֻדָּשׁ מְקֻדָּשׁ, שֶׁעֲדַיִן יוֹם הוּא. וְאִם רָאוּהוּ בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים, אַחַר שֶׁיָּצְאוּ שְׁנֵי כּוֹכָבִים[37] - לְמָחָר מוֹשִׁיבִין שְׁנֵי דַּיָּנִין אֵצֶל אֶחָד מֵהֶם, וְיָעִידוּ הֶם הַשְּׁנַיִם בִּפְנֵי הַשְּׁלוֹשָׁה; וִיקַדְּשׁוּהוּ הַשְּׁלוֹשָׁה.

י בֵּית דִּין שֶׁקִּדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ--בֵּין שׁוֹגְגִין[38], בֵּין מֻטְעִין[39], בֵּין אֲנוּסִין[40] - הֲרֵי זֶה מְקֻדָּשׁ, וְחַיָּבִין הַכֹּל לְתַקַּן הַמּוֹעֲדוֹת עַל יוֹם שֶׁקִּדְּשׁוּ בּוֹ: אַף עַל פִּי שֶׁזֶּה יָדַע שֶׁטָּעוּ, חַיָּב לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם, שְׁאֵין הַדָּבָר מָסוּר אֵלָא לָהֶם, וּמִי שֶׁצִּוָּה לִשְׁמֹר הַמּוֹעֲדוֹת הוּא צִוָּה לִסְמֹךְ עֲלֵיהֶם--שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם . . ." (ויקרא כג,ב; ויקרא כג,ד; ויקרא כג,לז).

  1. 1 עבדים = נכרים עבדים שטבלו לשם גירות ומחוייבים במצוות כאשה.
  2. 2 שבעדות מסוימות מקבלים עדותם אבל לעדות קדוש החודש הם פסולים.
  3. 3 שבאו עדים ואמרו עמנו הייתם
  4. 4 אפילו שאין אנו מכירים אותם שהם כשרים
  5. 5 לכאורה שמוכרים לבי"ד, כי בלא"ה איך עדיפי מהעדים שעל הלבנה. ואולי רק בעדי לבנה עצמה חששים לכן אבל לא בעדות עליהם. וצריך לברר
  6. 6 הלבנה מתרחקת מן השמש לפעמים לצפון השמש ופעמים לדרום הלבנה
  7. 7 מתבאר לקמן פרק יט
  8. 8 רוחב קן האור של חרמש הלבנה, משתנה בהתאם לקרבתה לשמש או לריחוקה ממנה
  9. 9 לאיזה צד לצפון או לדרום
  10. 10 מן האופק. אבל זה לא נזכר לעיל שהבי"ד יודעים גובהה. וכאן מקדימה לרחבה ולכאורה הרוחב תלוי בגובה מן האופק
  11. 11 a reflction of the moon was seen in the water
  12. 12 they saw the moon throught the clouds
  13. 13 through a clear glass
  14. 14 כי בקומה אחת תולים שטעה אחד מהם
  15. 15 כי בשני קומות אין תולין בטעות, אלא מכחישים זה את זה ואין מקבלין עדותם
  16. 16 אין השנים פסולים אלא אם יבוא עוד אחד ויעיד כאחד מהם מצטרף ומקדשים החודש על ידיהם אף שנכחשו לפני זה
  17. 17 הפשר של קומה אחת תולין בטעות כנ"ל
  18. 18 ולכן לא ראו לאחרי כן
  19. 19 מיקומה של הלבנה לפני המולד הוא בצד מזרח, אבל אי אפשר שתראה אז לפני המולד, ונמצא לכאורה שהעידו שקר
  20. 20 וזהו מיקומה של הלבנה בעת חידושה תמיד ממערב השמש
  21. 21 ואין לנו לומר בשביל זה שאין אלו נאמנים כי שקרו לפני זה במארם שראו את הלבנה במזרח ביום 29
  22. 22 היינו שאנו תולין שטעו, ולא שהעידו שקר במזיד בזה שאמרו שראוהו ביום 29 במזרח
  23. 23 כלל
  24. 24 אף שכיון שנראה בליל שלשים עאכו"כ שצריכה להיראות בליל שלשים ואחד, אין אנו אומרים שמשקרים במה שאמרו שראוהו בליל שלשים.
  25. 25 בהלכה ד
  26. 26 מבין העדים
  27. 27 כדלעיל ריש הלכה ד' שבי"ד מחשבין
  28. 28 ואין שואלים להם פרטים
  29. 29 שאם לא ישאלו אותם לא יבואו פעם אחרת, ואנו רוצים שכמה שיותר יגיעו בכדי שנוכל לקדש את החודש
  30. 30 היינו כשעושים החשבון מתי יראה הלבנה צריך להיות שם שלשה
  31. 31 בליל שלשים, אבל אם לא נראה בליל שלשים אין מקדשים את יום השלשים ואחד אלא הוא קדוש ממילא
  32. 32 אף שהעדים ראוהו בלילה והעידו בלילה מ"מ אין מקדשין אותו אלא ביום
  33. 33 אין מקדשין אותו
  34. 34 של שלשים יום
  35. 35 היינו לפני שהגיע ממש הלילה של יום הל', ובסוף היום כבר אפשר לראות הלבנה, וראיית בי"ד אינה גרוע מהעדאת עדים, ולכן מקדשים את יום השלשים לפני הלילה (כי אין מקדשין בלילה). אבל אם ראוהו בי"ד בעצמם בליל שלשים - אין מקדשים אותה ביום שלשים אלא מקבלים עדות למחר.
  36. 36 היינו שעדיין אנו ביום ה29 אבל לאחר הכוכב הוא כבר לילה ואין מקדשין אותה בלילה. ויש בזה דיון אם לאחר כוכב אחד הוא כבר לילה, עי' רמב"ם לעם
  37. 37 א"כ כבר לילה וא"א לקדש, ואין מקבלים עודת וגם ראיתם כקבלת עדים ואינה ראיה
  38. 38 שטעו בעצמן
  39. 39 שאחרים הטעום אותם, שאמרו שראו הלבנה
  40. 40 ע"פ פקודת המלך