הלכות קידוש החודש מצוַת עשה אחת, והיא לחשב ולידע ולקבוע באיזה יום הוא תחילת כל חודש וחודש מחדשי השנה.

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק א

א חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה, הֶם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה^[1] - שֶׁנֶּאֱמָר: "עֹלַת חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ" (במדבר כח,יד)^[2], וְנֶאֱמָר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים" (שמות יב,ב): כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה דְּמוּת לְבָנָה, וְאָמַר לוֹ, כְּזֶה רְאֵה וְקַדַּשׁ^[3]. וְהַשָּׁנִים שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין^[4] - הֶם שְׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁנֶּאֱמָר "שָׁמוֹר, אֶת-חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז,א)^[5].

ב וְכַמָּה יְתֵרָה שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה, קָרוֹב^[6] מֵאַחַד עָשָׂר יוֹם. לְפִיכָּךְ כְּשֶׁיִּתְקַבַּץ מִן הַתּוֹסֶפֶת הַזֹּאת כְּמוֹ שְׁלוֹשִׁים יוֹם^[7], אוֹ פָּחוּת מְעַט אוֹ יוֹתֵר מְעַט -מוֹסִיפִין חֹדֶשׁ אֶחָד; וְעוֹשִׂין אוֹתָהּ הַשָּׁנָה שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ, וְהִיא הַנִּקְרֵאת שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת^[8]: שְׁאֵי אִפְשָׁר לִהְיוֹת הַשָּׁנָה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ וְכָּךְ וְכָּךְ יָמִים, שֶׁנֶּאֱמָר "לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" (שמות יב,ב; במדבר כח,יד)--חֳדָשִׁים אַתָּה מוֹנֶה לַשָּׁנָה, וְאֵין אַתָּה מוֹנֶה יָמִים^[9].

ג הַלְּבָנָה נִסְתֶּרֶת בְּכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית כְּמוֹ^[10] שְׁנֵי יָמִים אוֹ פָּחוּת אוֹ יָתֵר, כְּמוֹ יוֹם אֶחָד קֹדֶם שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ בְּסוֹף הַחֹדֶשׁ, וּכְמוֹ יוֹם אֶחָד אַחַר שֶׁתִּדְבַּק בַּשֶּׁמֶשׁ^[11]; וְתֵרָאֶה בַּמַּעְרָב בָּעֶרֶב. וּבְלֵיל שֶׁתֵּרָאֶה בָּעֶרֶב אַחַר שֶׁנִּסְתְּרָה, הוּא תְּחִלַּת הַחֹדֶשׁ; וּמוֹנִין מֵאוֹתוֹ הַיּוֹם תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם. וְאִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ לֵיל שְׁלוֹשִׁים, יִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ^[12]; וְאִם לֹא יֵרָאֶה, יִהְיֶה רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ יוֹם אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, וְיִהְיֶה יוֹם שְׁלוֹשִׁים מֵחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר. וְאֵין נִזְקָקִין לַיָּרֵחַ בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים^[13], בֵּין שֶׁנִּרְאָה בֵּין שֶׁלֹּא נִרְאָה, שְׁאֵין לָךְ חֹדֶשׁ לְבָנָה, יוֹתֵר עַל שְׁלוֹשִׁים יוֹם^[14].

ד חֹדֶשׁ שֶׁיִּהְיֶה תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם, וְיֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים--נִקְרָא חֹדֶשׁ חָסֵר^[15]; וְאִם לֹא יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ שֶׁעָבַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם - נִקְרָא חֹדֶשׁ מְעֻבָּר, וְנִקְרָא חֹדֶשׁ מָלֵא. וְיָרֵחַ שֶׁיֵּרָאֶה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים, הוּא הַנִּקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בִּזְמַנּוֹ; וְאִם נִרְאָה בְּלֵיל אֶחָד וּשְׁלוֹשִׁים, וְלֹא נִרְאָה בְּלֵיל שְׁלוֹשִׁים--הוּא נִקְרָא יָרֵחַ שֶׁנִּרְאָה בְּלֵיל עִבּוּרוֹ.

ה אֵין רְאִיַּת הַיָּרֵחַ מְסוּרָה לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שַׁבַּת בְּרֵאשִׁית^[16] שֶׁכָּל אֶחָד מוֹנֶה שִׁשָּׁה וְשׁוֹבֵת בַּשְּׁבִיעִי^[17]. אֵלָא לְבֵית דִּין הַדָּבָר מָסוּר, עַד שֶׁיְּקַדְּשׁוּהוּ בֵּית דִּין וְיִקְבְּעוּ אוֹתוֹ הַיּוֹם רֹאשׁ חֹדֶשׁ - הוּא שֶׁיִּהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ: שֶׁנֶּאֱמָר: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם" (שמות יב,ב), עֵדוּת זוֹ תִּהְיֶה מְסוּרָה "לָכֶם"^[18].

ו בֵּית דִּין מְחַשְּׁבִין בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּחַשְּׁבִים הָאִצְטַגְנִינִים^[19], שֶׁיּוֹדְעִין מְקוֹמוֹת הַכּוֹכָבִים וּמַהְלָכָם, וְחוֹקְרִים וּמְדַקְדְּקִים עַד שֶׁיֵּדְעוּ אִם אִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בִּזְמַנּוֹ שְׁהוּא לֵיל שְׁלוֹשִׁים^[20], אוֹ אֵי אִפְשָׁר. אִם יֵדְעוּ שֶׁאִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה, יוֹשְׁבִין וּמְצַפִּין לְעֵדִים, כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, שְׁהוּא יוֹם שְׁלוֹשִׁים. אִם בָּאוּ עֵדִים, וּדְרָשׁוּם וַחֲקָרוּם כַּהֲלָכָה, וְנֶאֶמְנוּ דִּבְרֵיהֶם--מְקַדְּשִׁין אוֹתוֹ^[21]; וְאִם לֹא נִרְאָה, וְלֹא בָאוּ עֵדִים--מַשְׁלִימִין שְׁלוֹשִׂים, וְיִהְיֶה הַחֹדֶשׁ מְעֻבָּר. וְאִם יֵדְעוּ בַּחֶשְׁבּוֹן שְׁאֵין אִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה--אֵין יוֹשְׁבִים יוֹם שְׁלוֹשִׁים, וְאֵין מְצַפִּין לְעֵדִים; וְאִם בָּאוּ עֵדִים - יִוָּדַע בַּוַּדַּאי שְׁהֶן עֵדֵי שֶׁקֶר, אוֹ שֶׁנִּרְאָת לָהֶם דְּמוּת לְבָנָה מִן הֶעָבִים, וְאֵינָהּ הַלְּבָנָה הַוַּדָּאִית.

ז מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה עַל בֵּית דִּין, שֶׁיְּחַשְּׁבוּ וְיֵדְעוּ אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ, אוֹ לֹא יֵרָאֶה; וְשֶׁיִּדְרְשׁוּ אֶת הָעֵדִים, עַד^[22] שֶׁיְּקַדְּשׁוּ אֶת הַחֹדֶשׁ; וִישַׁלְּחוּ וְיוֹדִיעוּ אֶת שְׁאָר הָעָם, בְּאֵי זֶה יוֹם הוּא רֹאשׁ חֹדֶשׁ, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ בְּאֵי זֶה יוֹם הֶן הַמּוֹעֲדוֹת, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ^[23]" (ויקרא כג,ב; ויקרא כג,לז), וְנֶאֱמָר: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת-הַחֻקָּה הַזֹּאת^[24], לְמוֹעֲדָהּ" (שמות יג,י).

ח אֵין מְחַשְּׁבִין וְקוֹבְעִין חֳדָשִׁים וּמְעַבְּרִין שָׁנִים אֵלָא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמָר: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה, וּדְבַר-ה' מִירוּשָׁלִָם" (ישעיהו ב,ג; מיכה ד,ב). וְאִם הָיָה אָדָם גָּדוֹל בְּחָכְמָה, וְנִסְמַךְ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְיָצָא לְחוּצָה לָאָרֶץ, וְלֹא הִנִּיחַ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כְּמוֹתוֹ - הֲרֵי זֶה מְחַשֵּׁב וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים וּמְעַבֵּר שָׁנִים בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם נוֹדַע לוֹ שֶׁנַּעֲשָׂה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אָדָם גָּדוֹל כְּמוֹתוֹ, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר גָּדוֹל מִמֶּנּוּ - הֲרֵי זֶה אָסוּר לִקְבֹּעַ וּלְעַבַּר, בְּחוּצָה לָאָרֶץ; וְאִם עָבַר וְקָבַע וְעִבַּר, לֹא עָשָׂה כְּלוּם