004 —ביום השמיני עצרת תהיה לכם

ביום השמיני עצרת תהיה לכם.

On the eighth day, there shall be an atzeres (assembly) for you.⁴

ובכל המועדים כתיב: ועשית פסח לה' אלקיך ועשית חג שבועות לה' אלקיך.

And regarding all the festivals it is written: "And you shall make Pesach for Hashem your G‑d," and "You shall make the festival of Shavuos for Hashem your G‑d."⁵⁶

ובסוכות כתיב בפ' אמור: וחגותם אותו חג לה'. - פי' שמביאין שמחה בהקב"ה. כמאמר: וישמחו בך ישראל מקדשי שמך - שישראל מקדשי שמך מביאין השמחה בך.

And regarding Sukkos it is written in Parshas Emor: "And you shall celebrate it as a festival for Hashem"—meaning, that one brings joy to the Holy One, blessed be He. As in the saying: "And Israel, the sanctifiers of Your Name, will rejoice in You"—that Israel, the sanctifiers of Your Name, bring joy to You.⁷

ואין שמחה אלא ביין, כמ"ש גבי יין: המשמח אלקים ואנשים כו'.

And there is no joy except with wine, as it is written regarding wine: "which brings joy to G‑d and men," etc.

ולהבין זה איך הוא השמחה למעלה בו ית' שאין לו דמות הגוף וכו'? (ועמ"ש ע"פ: שוש אשיש בהוי'. וגבי פורים בפי': רננו צדיקים בהוי')

And to understand this—how is there joy Above, in Him, may He be blessed, Who has no bodily form, etc.? (See also what is written on the verse: "I will greatly rejoice in Hashem," and regarding Purim on the verse: "Sing, O righteous, in Hashem.")

הנה כתיב: בן חכם ישמח אב.

Behold, it is written: "A wise son brings joy to his father."⁸

פי' עד"מ אב שרוצה להבין חכמת בנו אזי מסתיר א"ע ממנו בכדי לידע ולהכיר חכמת הבן, שיבין שההסתר וההעלם הזה אינו אלא בכדי שיבקשנו הבן וימצאנו,

This means, by way of analogy, that a father who wishes to understand his son's wisdom will hide himself from him in order to know and recognize the son's wisdom, so that the son will understand that this concealment and hiding is only so that he will seek out his father and find him.

ואז תגדל השמחה באביו בשביל חכמת בנו והכרתו בזה כי יחפשנו בחפש מחופש לרדוף אחריו.

Then the father's joy is greatly increased because of his son's wisdom and his recognition of this, for the son seeks him out with a thorough search, pursuing after him.

כך הנה כתיב: בכסה ליום חגינו - שמסתיר ומכסה א"ע בר"ה בשביל שתגדל השמחה במועד חג הסוכות.

So too, it is written: "At the covered time for our festival"—that He hides and covers Himself on Rosh Hashanah so that the joy will be greater on the festival of Sukkos.

וביאור הענין הזה.

And the explanation of this matter is as follows.

כי הנה ר"ה הוא יום הדין ומשפט לאלהי יעקב - שמראה א"ע כאלו מסתלק השראתו ואינו רוצה כ"א להיות דין ומשפט על אלהותו ית', איך לשכון ביעקב.

For behold, Rosh Hashanah is a day of judgment and justice for the G‑d of Yaakov—He presents Himself as if He is withdrawing His Presence and desires only to be a judge and to judge concerning His Divinity: how to dwell within Yaakov.

ומדקדקין על כל מעשי האדם להביא במשפט כל המשכות אלהותו שהמשיך כל אחד ואחד על נפשו לפי בחי' מדרגתו בשנה העבר'. וכל מה שימשיך עליו עוד על להבא בשנה זו, ואם הוא ראוי לכך.

And every deed of a person is scrutinized, to bring to judgment all the Divine influence that each one drew upon his soul according to his level in the past year, and all that he will draw upon himself for the coming year, and whether he is worthy of it.

והרי הוא כאלו מסתיר א"ע ממנו כו'.

Thus, it is as if He hides Himself from him, etc.

אבל: ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא כתיב בפ' וילך - שבחי' ההסתר וההעלם בזה אינו בבחי' הסתר והעלם אמיתי על צד עצם ההעלם לומר שהוא תכלית כוונת המכוון ח"ו להיות כמו רוגז אמיתי ח"ו. אלא שכדי שיבקש פניו ולהתגלות גילוי אלקות ית' בחג הסוכות עשה כן,

But: "And I will surely hide My face on that day," as it is written in Parshas Vayeilech—this level of hiding and concealment is not a true and absolute concealment, as if the ultimate intention is, G‑d forbid, to be in true anger, G‑d forbid. Rather, it is so that we will seek His Face and the revelation of His Divinity on the festival of Sukkos; He did so,

שיהא שמחתנו, שתתגדל השמחה בהתגלות מההעלם אל הגילוי.

so that our joy will be greater, that the joy will increase when there is a revelation from concealment to revelation.

וזהו: ואנכי הסתר אסתיר פני ביום ההוא - דהיינו בחי': ועבד הלוי הוא - שהוא בחינת יין: המשמח אלקים ואנשים, כמ"ש במ"א.

And this is: "And I will surely hide My face on that day"—that is, the level of "and the Levite shall serve"—which is the aspect of wine: "which brings joy to G‑d and men," as explained elsewhere.

ולכן אנו מבקשים פניו בכל התפלות ותחנונים שמראש השנה ועד יו"כ, במלכיות זכרונות ושופרות וצועקים מלך מלך, להמשיך מלכותו עלינו מראש השנה ועד יוכ"פ, דהיינו התגלות רצונו כמ"ש: יאר ה' פניו אליך.

Therefore, we seek His Face in all the prayers and supplications from Rosh Hashanah until Yom Kippur, in Malchiyos, Zichronos, and Shofaros, and we cry out, "King, King," to draw His Kingship upon us from Rosh Hashanah until Yom Kippur—that is, the revelation of His Will, as it is written: "May Hashem cause His Face to shine upon you."

שהוא עד"מ, כמו כאשר יחטא איש לאיש הרי הוא ברוגז עמו, וכאשר הוא מבקש פניו, מוחל לו ומעביר ממנו פניו של זעם ומראה לו פנים של אהבה ורצון להגלות לו אהבתו.

This is, by way of analogy, like when a person sins against another and there is anger between them, but when he seeks his friend's face, he forgives him and removes from him the face of anger, and shows him a face of love and desire to reveal his love to him.

כך השי"ת מוחל עוונות עמו ומעביר מהם הפנים של הרוגז וההסתר בהגלות נגלות עליהם אור פניו, כמ"ש: יאר ה' פניו אליך.

So too, the Holy One, blessed be He, forgives the sins of His people and removes from them the face of anger and concealment, and reveals to them the light of His Face, as it is written: "May Hashem cause His Face to shine upon you."

עד שבחג הסוכות נגלה כבוד ה' מההעלם אל הגילוי.

Until, on the festival of Sukkos, the glory of Hashem is revealed from concealment to revelation.

ולכן הוא: זמן שמחתנו.

Therefore, it is called: the time of our rejoicing.

וז"ש: ישא ה' פניו אליך - ישא מלשון הסתלקות ונשיאות פניו למעלה, כלומר שמסלק עצמו כביכול ממנו ומתראה בפניו של רוגז ודין.

And this is what is written: "May Hashem lift His Face toward you"—'lift' here means withdrawal and elevation of His Face upward, that is, He withdraws Himself, so to speak, from us and appears with a face of anger and judgment.

וכל כך למה - בשביל: אליך - דהיינו שיומשך גילוי אלקותו ית' מההעלם אל הגילוי, ואז תהיה השמחה ביתר שאת.

And why is all this? For your sake—that is, so that the revelation of His Divinity will be drawn from concealment to revelation, and then the joy will be even greater.

[ועיין מ"ש בד"ה: ושאבתם מים, מענין: בן חכם ישמח אב כו'. ובזהר ח"א כ"ב א', ודף ס' ע"ב, ח"ג ע"ד ב'. ודף רע"ט סע"ב]:

[See also what is written in the discourse: "And you shall draw water," regarding: "A wise son brings joy to his father," etc., and in Zohar I, 22a, and 60b, III, 74b, and 279b.]

ב והנה סיבה הגורמת ההעלם וההסתר, הוא מ"ש: עונותיכם מבדילים ביניכם כו'. וצריך להבין דהא כתיב: גם חשך לא יחשיך ממך, ולילה כיום יאיר, כחשיכה כאורה, ואיך העון שהוא חושך יהי' הבדל נגד אור ה'?

2) Now, the cause that brings about concealment and hiding is what is written: "Your sins separate between you," etc. But we need to understand, for it is written: "Even darkness does not obscure for You, and night shines like day; darkness is as light"—so how can sin, which is darkness, be a separation against the light of Hashem?

אך יש ב' בחי'. היינו בחי' חיצוניות ובחינת פנימיות.

However, there are two aspects: an external aspect and an internal aspect.

חיצוניות - הוא שמהווה כל הנבראים מאין ליש ומחיה את כולם, שהוא מבחי' חיצוניות מלכותו ית', כמ"ש במ"א. ובבחי' זו אין הבדל והסתר מסתיר ומעלים אורו ית', כדכתיב: מלא כל הארץ כבודו, וכתיב: ומלכותו בכל משלה.

The external aspect is that which brings all created beings into existence from nothingness to something and gives life to them all, which is from the external aspect of His Kingship, as explained elsewhere. And in this aspect, there is no difference, and no concealment hides or obscures His light, as it is written: "The whole earth is filled with His glory," and "His Kingship rules over all."

אך בחי' פנימית - הוא ענין המשכות אלקותו וקדושתו עלינו מבחי' פנימיות רצונו ית'. ובבחי' זו: עוונותיכם מבדילים ביניכם - דוקא שלא יתגל' ויאיר ביניכ' בתוך פנימי' נקודת הלב.

But the internal aspect is the drawing down of His Divinity and holiness upon us from the innermost aspect of His Will. And in this aspect: "Your sins separate between you"—specifically, so that it will not be revealed and shine among you within the innermost point of the heart.

(ע' באגרת התשובה פד"ה. ועמ"ש בפ' תצוה ע"פ: ועשית ציץ - בפי' וענין מחיצה של ברזל המפסקת בין ישראל כו'. ועמ"ש סד"ה: למנצח על השמינית)

(See Iggeres Hateshuvah, beginning of the discourse; and what is written in Parshas Tetzaveh on the verse: "And you shall make a tzitz"—regarding the explanation and concept of the iron barrier that separates between Israel, etc. And see the discourse: "For the conductor on the Sheminis.")

כי הנה כתיב: פנים בפנים וכו'. שגם באדם יש בחינות פנימיות וחיצוניות.

For behold, it is written: "Face to face," etc.—that also in a person there are internal and external aspects.

חיצוניות הוא מ"ש: כי פנו אלי עורף כו', וכמ"ש במ"א. ופנימיות נקרא מה שהוא עיקר רצונו ומגמתו וחפצו.

The external aspect is as it is written: "They turned to Me the back," etc., as explained elsewhere. The internal aspect is what is the main desire, intention, and will.

ויש ב' בחי' אלו הן בסור מרע הן בועשה טוב.

And these two aspects exist both in turning away from evil and in doing good.

כי בסור מרע כתיב: עונותיכם מבדילים כו'. ובועשה טוב: הנה אומרים כל ברך לך תכרע וכל קומה לפניך תשתחוה - שיש ב' בחי' בחי' כריעה ובחינת השתחואה.

For in turning away from evil it is written: "Your sins separate between you," etc. And in doing good: we say, "All knees will bend to You, and every stature will bow before You"—there are two aspects: the aspect of kneeling and the aspect of bowing.

כי הנה כולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים ומייחדים אותו בק"ש. אך לא כל אפין שוין.

For behold, all accept upon themselves the yoke of the Kingdom of Heaven and declare His unity in the Shema, but not all faces are equal.

שיש מי שאינו נתפס כ"כ בלבו מקרב איש ולב עמוק עד כלות הנפש, לבטל רצונו ממש עד שלא יהי' לו רצון אחר כלל זולת עבודתו ית',

There are those who are not so deeply affected in their hearts, from the depths of their being, to the point of utter self-nullification—to truly nullify their will so that they have no other desire at all except to serve Him,

ותורת ה' להיות חפצו - רק הוא על עמדו ומצבו יעמוד כמו קודם ק"ש, ואינו אלא בחינת הודאה שמודה ומסכים בלבו שאין עוד מלבדו ואפס זולתו וכולא קמיה כלא חשיב.

and that the Torah of Hashem should be their sole desire—rather, they remain in their previous state as before the Shema, and this is only an aspect of acknowledgment, that they agree in their heart that there is nothing besides Him, and all is as nothing before Him.

אך אל אתכפייא סט"א להיות כל רצון הגוף וכחותיו נכנעים לעשות רצון נפשו האלהית באמת לאמיתו.

But they have not yet subdued the sitra achra, so that all the desires of the body and its faculties are truly subjugated to do the will of the G‑dly soul.

ונקרא בחי' זו כריעה, (וז"ש בזהר (בראשית דמ"ב ע"ב) הכא הכרעה והיינו בהיכל ההוד שהוא בחינת הודאה) שכורע על ברכיו שהם לבר מגופא, שהגוף עומד על עמדו.

And this level is called kneeling (kri'ah), (and this is what it says in the Zohar (Bereishis 42b): here, 'kneeling'—which is in the chamber of Hod, the aspect of acknowledgment), for one kneels on his knees, which are outside the body, while the body itself remains standing.

משא"כ ביטול רצונו לגמרי וכלות הנפש אליו ית' לדבקה בו בפנימיות נקודת לבו זה הוא בחי' השתחוואה, שכופף קומתו וראשו, ששם מקור הדעת,

Whereas, the complete nullification of one's will and the utter yearning of the soul to cleave to Him, in the innermost point of the heart—this is the aspect of bowing (hishtachavayah), where one bends his stature and head, where the source of knowledge is,

שרעותא דליבא נמשך מחמת שמקשר דעתו בחוזק בגדולת ה', ואזי נכנס בעומקא דליבא ונגע עד הנפש בחי' פנימית נקודת לבבו ממש עד שאתכפייא סט"א ואין לו רצון אחר כלל.

for the arousal of the heart comes from binding one's knowledge strongly to the greatness of Hashem, and then it penetrates the depth of the heart and touches the very soul, the innermost point of his heart, until the sitra achra is subdued and he has no other desire at all.

וזהו: וכל קומה לפניך תשתחוה - שהקומה זקופה תלוי בנשיאת ראש שהוא ענין הדעת.

And this is: "And every stature will bow before You"—for an upright stature depends on the elevation of the head, which is the aspect of knowledge (daas).

(ועיין ממעלת השתחואה ברבות וירא פנ"ו. ועמ"ש סד"ה: והיה ביום ההוא יתקע בענין: והשתחוו לה', וסד"ה: והיה מדי חדש בענין להשתחוות לפני.

(See about the virtue of bowing in Bereishis Rabbah, Vayeira, chapter 56; and what is written in the discourse: "And it shall be on that day, a great shofar will be blown," regarding: "And they will bow to Hashem," and the discourse: "And it shall be from new moon to new moon," regarding bowing before Him.

וצ"ל מ"ש בזהר (בראשית דמ"ג

And it is necessary to explain what is written in the Zohar (Bereishis 43

ב') הכא השתחואה דהיינו בהיכל הנצח.

b): here, 'bowing'—that is, in the chamber of Netzach.

ואפ"ל כי נצח הוא ענף החכמה, שהוא בחי' ראיה, שמזה נמשך השתחואה וביטול - כי אינו דומה שמיעה לראיה.

And it can be said that Netzach is a branch of Chochmah, which is the aspect of vision, from which bowing and self-nullification are drawn—for hearing is not the same as seeing.

והיינו כי הוד ענף הבינה שהיא בחי' שמיעה כו'.

And Hod is a branch of Binah, which is the aspect of hearing, etc.

וז"ש בפע"ח בכוונת תפלת ערבית דשבת: כי בחול איהי בהוד ובערבית דשבת גם איהי בנצח - והיינו לפי כי בשבת כתיב: ויברך אלקים את יום השביעי, וכנודע דברכה היא למעלה מבחי' הודאה.

And this is what is written in Pri Etz Chaim, in the intention of the Friday night Maariv prayer: that during the weekdays, Shechinah is in Hod, but on Friday night, Shechinah is also in Netzach—which is because on Shabbos it is written: "And G‑d blessed the seventh day," and it is known that blessing is higher than acknowledgment. As explained on the verse: "Zion will be redeemed with justice," etc.

וכמ"ש ע"פ: ציון במשפט תפדה ע"ש.

And as explained in the discourse: "A Psalm, a Song for the Dedication of the House," that there are two levels in bowing: an external bowing, where one subdues the body so that it does not rebel against the King in actual deed,

ויותר נראה עפמ"ש בד"ה: מזמור שיר חנוכת הבית - שיש ב' בחינות בהשתחואה, דהיינו השתחוואה חיצוניות שמכניע את הגוף שלא ימרוד במלך בפועל ממש,

but the main will and inner soul are not nullified, etc. Whereas, the bowing in the aspect of inwardness is the level of "nullify your will before His will," so that one has no other desire or will at all.

אבל עיקר רצון ופנימית הנפש אינה מבוטלת כו'. משא"כ ההשתחואה בבחי' פנימיות הוא בחי' בטל רצונך מפני רצונו שאין לו רצון וחפץ אחר כלל):

3) And this is the idea of the entire order of service from Rosh Hashanah to Yom Kippur, through Malchiyos, Zichronos, Shofaros, prayers, and supplications—from Rosh Hashanah to Yom Kippur, to ascend from the level of kneeling to the level of bowing.

ג וזהו ענין כל סדר עבודה שמר"ה ועד יוהכ"פ, במלכיות זכרונות ושופרות ותפלות ותחנונים, שמר"ה עד יוהכ"פ - לעלות מבחינת כריעה לבחי' השתחואה.

Then, on Yom Kippur, the innermost aspect of His Will and love is revealed, and His Face shines upon us into the innermost point of the heart.

ואזי מתגלה ביום הכפורים פנימיות רצונו ואהבתו ית', ויאיר פניו אלינו אל תוך פנימיות נקודת הלב.

Then, on Yom Kippur, the innermost aspect of His will and love is revealed, and His countenance shines upon us into the innermost point of the heart.

כמ"ש: לך אמר לבי בקשו פני את פניך ה' אבקש - פניך דייקא.

As it is written: "To You my heart has said, 'Seek My countenance'; Your countenance, Hashem, I will seek"—specifically Your countenance.⁹

שהוא בחי' פנימיות אהבתו ית' ורצונו ית'.

And this comes through teshuvah (repentance).

והיינו על ידי התשובה.

For the essence of teshuvah is regret in the heart—that is, to uproot the desire so that one will not want at all to return to his folly.

כי עיקר התשובה היא חרטה בלב, דהיינו לעקור הרצון שלא ירצה עוד כלל לשוב לכסלה.

For the essence of teshuvah is remorse in the heart, meaning to uproot one's will so that he no longer desires at all to return to his former folly.

ועל ידי זה אתכפייא סט"א: ונגלה כבוד ה', יאר ה' פניו.

And through this, the sitra achra is subdued, and the glory of Hashem is revealed, and Hashem's countenance shines.¹⁰¹¹

כי רוצה ה' בעמו - כמשל האדם שמוחל לחבירו אחר שמתחרט, ומראה לו שאין לו רצון וחפץ עוד בדבר אשר זדה לו, ועי"ז ירצה פניו וישוב וירחמהו.

For Hashem desires His people—like the analogy of a person who forgives his friend after he regrets his actions, and shows him that he no longer has any desire or will regarding the matter in which he was wronged, and through this, he is appeased and returns to show him mercy.

וזהו: כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.

And this is: "All the native-born in Israel shall dwell in sukkos."¹²

פי': האזרח - מה שזורח ומאיר בישראל בתוך פנימיות נקודת הלב, (עמ"ש ע"פ: ראה אנכי בפי': לאיתן האזרחי,

and in Iggeres Hakodesh at the end, on the verse: "And charity like a mighty stream"—they shall dwell in sukkos, the time of our rejoicing, through the illumination and revelation that was revealed on Yom Kippur, as explained above.

ובאגה"ק בסופו ע"פ: וצדקה כנחל איתן) ישבו בסוכות זמן שמחתנו, על ידי הארה והתגלות שנתגלה ביום הכפורים כנ"ל.

And this is the concept of the order of taking the lulav and the esrog.

וזהו ענין סדר נטילת לולב והאתרוג.

For our Sages said (in Midrash Rabbah, Parshas Emor, section thirty): "The fruit of a beautiful tree"—this refers to the Holy One, blessed be He, etc. And they also said: "The fruit of a beautiful tree"—that it dwells in its tree, etc.

כי הנה ארז"ל: (במדרש רבה פ' אמור פרשה שלשים) פרי עץ הדר - זה הקב"ה כו'. וגם אמרו: פרי עץ הדר - הדר באילנו וכו'.

For our Sages said (in Midrash Rabbah, Parshas Emor, section thirty): "The fruit of a beautiful tree—this refers to Hashem," etc. And they also said: "The fruit of a beautiful tree—one that remains beautiful on its tree," etc.

כי האדם עץ השדה.

For man is like the tree of the field.¹³

פי': האדם - זה הקב"ה, כמ"ש: ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם - נמשל לעץ השדה.

Meaning: man—this refers to Hashem, as it is written: "And upon the likeness of the throne was a likeness like the appearance of a man"—He is compared to a tree of the field.¹⁴

והוא ענין: עץ החיים כמ"ש במ"א. (ועיין מזה בזהר אמור דצ"ו ע"ב, ודצ"ז ע"א).

And this is the concept of the Tree of Life, as explained elsewhere. (See also Zohar, Emor 96b and 97a.)¹⁵

והדר באילנו - הוא בחינת פנימיות האילן שהוא ענין פנימיות האהבה שיש להוי' עלינו.

And 'that which remains beautiful on its tree' refers to the inner dimension of the tree, which is the inner aspect of the love that Hashem has for us.

כמ"ש: לבבתני אחותי כלה כו' - שהאהבה הוא עד"מ בבחי' פנימית נקודת הלב: ישראל בתוונא דלבא יתבי, ונפלאה אהבתו להם.

As it is written: "You have captivated My heart, My sister, My bride," etc.—for this love is, by way of analogy, in the innermost point of the heart: "Israel dwell in the depth of the heart," and His love for them is wondrous.¹⁶

(וזה הוא מ"ש במ"ח, מסכת אורות ז"א פ"ג, משנה ז': ובפנימיותו כו'. ונת' מזה לעיל בשה"ש ע"פ: ששים המה כו' אחת היא יונתי תמתי, ע"ש ביאור דברי המ"ח הנ"ל. ותמתי תאומתי - ע"ז מרמז ג"כ התיומת דלולב)

(And this is what is stated in the Mishnah, Maseches Oros Zuta, chapter 3, Mishnah 7: "And in his inner dimension..." And this was explained above in Shir HaShirim on the verse: "Sixty are they... My dove, My perfect one is unique," see there for the explanation of the Mishnah. And 'My perfect one, My twin'—this also alludes to the twin of the lulav.)¹⁷¹⁸

והאתרוג מחברים אותו עם הלולב.

For it is superior in its species, that is, its root is rooted Above, producing fruit below in Israel, in the aspect of 'lo lev'—to have one heart for Him alone and to cleave to Him, that is, to the very essence and being of His Divinity, with attachment and longing from the depths of the heart to call out to Him: "My heart's Rock."

שהוא גבוה במינו, דהיינו השרש המושרש למעלה העושה פרי למטה בישראל, בחי': לו לב - להיות לב א' לו ית' לבד ולדבקה בו, דהיינו לבחינת עצמותו ומהותו ית', בדביקה וחשיקה מעומקא דלבא לקרא אליו לבי.

Which is exalted in its species, meaning the root that is rooted above and produces fruit below in Israel, in the aspect of 'to Him a heart'—to have one heart for Him alone and to cleave to Him, that is, to the very essence of His being, with attachment and longing from the depth of the heart to call out to Him, 'My heart.'

כמ"ש: צור לבבי - שהוא הוא כביכול פנימיות נקודת לבו ואין לו לב אחר אלא צור לבבי.

As it is written: "Rock of my heart"—He is, so to speak, the innermost point of his heart, and he has no other heart but the Rock of my heart.¹⁹

ומנענעים את הלולב לששה קצוות שהנענוע הוא ענין התעוררות (כמ"ש בספר עמק המלך שער שעשוע המלך.

And see what is written in Parshas Shelach on the verse: "I am..." from Parshas Tzitzis, in the explanation of our Sages' statement: "When Israel says 'Amen, yehei shmei rabba mevorach,' the Holy One, blessed be He, shakes His head," etc.—and this is to arouse, through movement, to the inwardness of daas, which is the root and sustenance of the emotions that are revealed in the heart, which are drawn from it.

ועמ"ש בפ' שלח ע"פ: אני כו' דפ' ציצית, בפי' ענין מארז"ל: בשעה שישראל אומרים אמן יהא שמיה רבה מברך הקב"ה מנענע ראשו כו') והוא לעורר בהליכה לבחי' פנימית הדעת שהוא שורש המדות וקיומן המתגלים בלב שהם נמשכים ממנה.

And by bringing it to the chest of a person, to the innermost point of his own heart, to be for him: 'the native-born in Israel'—that it should shine and radiate in the revelation of his heart.

ובהובאה לחזה של אדם לפנימיות נקודת הלב של האדם בעצמו להיות לה: האזרח בישראל - שיהא זורח ומאיר בהתגלות לבו.

And this is the concept of: 'the festivals for rejoicing'—that there should be joy before Him, may He be blessed, through the revelation of His love from concealment to revelation, as it is written: "And you shall celebrate it as a festival for Hashem," as explained above.

וזהו ענין: המועדים לשמחה - שיהא שמחה לפניו ית' בהתגלות אהבתו מהעלם אל הגילוי, וכמ"ש: וחגותם אותו חג לה', כנ"ל:

4) But on the eighth day, an atzeres (assembly) shall be for you—for the eighth day is Simchas Torah.

ד אך ביום השמיני עצרת תהיה לכם - כי יום השמיני הוא שמחת תורה.

And the Torah is called: a crown—as our Sages said: "The crown of Torah."

והתורה נקרא: כתר - כמאמר רז"ל: כתר תורה.

And so, the 613 mitzvos of the Torah and the seven rabbinic mitzvos total 620. And our Sages also said: "He who uses the crown passes away"—this refers to one who uses someone who studies halachos, which is called: the crown of the King.

וכן תרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן עולים תר"ך. וכן אמרו רז"ל: דאשתמש בתגא חלף - זה המשתמש במי ששונה הלכות, שנקראת: תגא דמלכא.

This is analogous to a king who loves someone very much, and because of his love, he takes his crown off his head and gives it to his beloved.

והיינו עד"מ כמו המלך שאוהב אחד מאד ובשביל אהבתו נוטל כתרו מעל ראשו ונותן לאוהבו.

So too, in Hashem's love and His joy when He rejoices, He, so to speak, takes His crown off His head and gives it to them.

כך הנה באהבת ה' ובשמחתו ששמח נוטל כתרו כביכול מעל ראשו ונתן להם.

(See also the discourse: "They will bring royal garments.") And this is: the crown of Torah—Torah emerges from Chochmah, but its root is far higher than the level of Supernal Chochmah.

(ועמ"ש סד"ה יביאו לבוש מלכות) והיינו: כתר תורה - דאורייתא מחכמה נפקת - אבל שרשה היא למעלה מעלה ממדריגת חכמה עילאה.

And this is: "And He will raise the horn," etc.—that He gives a great elevation, without limit, far higher than the level of the revelation of the light of His Face, etc.

וזהו: וירם קרן כו' - שנותן התרוממות גדולה עד אין קץ למעלה מעלה מבחי' גילוי אור פניו כו'.

(For the aspect of the shining of the Face is only a radiance that is drawn from this level of the crown of Torah.

(שבחי' הארת פנים הוא הארה בעלמא הנמשך מבחי' זו דכתר תורה.

See elsewhere in the explanation of the verse: "These are the journeys... and Moshe wrote."

עמ"ש במ"א בביאור ע"פ אלה מסעי כו' ויכתוב משה.

The aspect of the light of His Face is called tikkun (rectification) and truth, which is called the seal of the Holy One, blessed be He, and the seal is like action relative to the essence of His great Name.

שבחי' אור פניו נקרא תיקון ואמת שנקרא חותמו של הקב"ה והחותם הוא בחי' עשיי' לגבי עצמיות שמו הגדול.

And similarly, Shemini Atzeres is higher than the level of the seal of Hoshana Rabbah. And as explained elsewhere on the verse: "The righteousness of His villages," etc., and in Parshas Vayeishev, in the discourse on the 25th of Kislev, regarding: "the helmet of salvation"—to draw down the aspect of the splendor of the Face.

ועד"ז שמיני עצרת הוא למעלה מבחי' החותם דהו"ר. וכמ"ש במ"א ע"פ: צדקת פרזונו כו'. ועמ"ש בפ' וישב בד"ה בכ"ה בכסלו בחי': כובע ישועה - להמשיך בחי' הדרת פנים.

And this is: the helmet of salvation is the source of the splendor of the Face and is called: the crown of the glory of old age—crown is the aspect of keter and atarah (crown).) And this is because Israel is His close nation.

והיינו שבחי' כובע ישועה זהו מקור הדרת פנים ונק': עטרת תפארת שיבה כו' - עטרת הוא בחי' כתר ועטרה) והיינו לפי שישראל עם קרובו.

And this is: "An atzeres (assembly) shall be for you"—meaning: atzeres, as the Targum translates: a gathering—that it is gathered and assembled to be for you as a safeguard for the entire year: accepting His Kingship through the crown of Torah.

וזהו: עצרת תהיה לכם - פי': עצרת - כתרגומו: כנישו - שמתאסף ומתקבץ להיות לכם למשמרת לכל השנה קבלת מלכותו ית' בכתר תורה.

And this is as it is written: "You shall surely set a king over you"—which is through Torah and mitzvos, for the mitzvah of the king is so.

והיינו כמ"ש: שום תשים עליך מלך - שהוא על ידי התורה והמצות כי מצות המלך היא.

(See Zohar, Emor 96b, and see further below on the verse: "On the eighth day, send, etc.")

(וע' בזהר אמור דצ"ו סע"ב, וע' לקמן ע"פ: ביום השמיני שלח כו')

And the joy will be greater for G‑d than the soul's joy in its cleaving to the living G‑d, to the extent that the joy is called only by the name 'gila' (inner joy).

ותהיה השמחה גדולה לאלהים יותר משמחת הנפש בדבקותה באלהים חיים, עד שאין השמחה נקרא אלא בשם גילה.

(See Zohar, end of Parshas Pinchas, 259b)

(ע' בזהר ס"פ פנחס דרנ"ט ע"ב)

Meaning: simcha (joy) is an expression of revealed happiness.

פי': שמחה - היא מלשון התגלות החדוה.

And gila is the aspect of joy that is within one's innermost being.

וגילה - הוא ענין שמחה אשר בקרבו.

As it is written: "The children of Zion will rejoice in their King"—for out of awe of the King, the joy is gathered within and does not show outwardly.

וכמ"ש: בני ציון יגילו במלכם - כי מפני אימת המלך נאסף השמחה בקרבו ולא תתראה החוצה.

(See what is written on the verse: "I will greatly rejoice... my soul will exult," etc., and the discourse: "And it was when Pharaoh sent forth.")

(ועמ"ש ע"פ: שוש אשיש כו' תגל נפשי כו'. ועמ"ש סד"ה: ויהי בשלח פרעה):

And this is: "And all hearts will fear You, and all inward parts and kidneys will sing to Your Name"—because the hearts fear You and accept the yoke of Your Kingship upon themselves, there is joy and song only within the heart and kidneys.

וזהו: וכל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך - מחמת שהלבבות ייראוך ומקבלים עול מלכותך עליהם - אין שמחה וזמר רק בקרבו וכליות לבד.

(See more on this in Parshas Va'eschanan, on the verse: "And you shall know today.")

(ועמ"ש מזה בפ' ואתחנן ע"פ וידעת היום)

And this is: atzeres (assembly)—that the joy and gila are absorbed and concealed within the aspect of the awe of the yoke of the Kingdom of Heaven, which one accepts upon himself for the whole year, to fulfill the 620 mitzvos of the King with love and desire.

וזהו: עצרת - שנקלטת ומסתתרת השמחה וגילה בתוך בחי' אימת עול מלכות שמים, שמקבל עליו כל השנה לקיום תר"ך מצות המלך באהבה וברצון.

(And the drawing down of awe from the aspect of the crown of Torah can be further understood from what is written in Parshas Miketz, in the explanation of the verse: "For You are my lamp,"

(והמשכת היראה מבחי' כתר תורה יובן עוד ממ"ש בפ' מקץ בביאור: ע"פ כי אתה נרי.

and regarding Shavuos in the discourse: "And G‑d spoke, etc.," and in the discourse: "Blow the shofar at the new moon," on the verse: "For with You is forgiveness, so that You may be feared."

וגבי שבועות בד"ה: וידבר אלקים כו'. וממ"ש בד"ה: תקעו בחדש בפי': כי עמך הסליחה למען תורא.

And it must be said that above, on the verse: "I will greatly rejoice," it was explained that the aspect of gila, 'my soul will exult,' is the level of Rosh Hashanah.

והנה צ"ל דלעיל ע"פ; שוש אשיש נתבאר: דבחי' גילה תגל נפשי - זהו בחינת ראש השנה.

But one who examines the Zohar (end of Parshas Pinchas, 314b) will understand the matter.

אך המעיין בזהר (פ' פנחס דרי"ד ע"ב) יבין הענין.

For during the Ten Days of Repentance, it is the aspect of

כי לפי דבעשי"ת הוא בחינת?

"His left hand is under my head"—from this comes trembling and awe, as in: "Rejoice with trembling."

שמאלו תחת לראשי - מזה נמשך חרדה ויראה להיות: גילו ברעדה.

And on Sukkos, since it is the aspect of "His right hand embraces me," therefore it is the level of "I will greatly rejoice" and joy.

ובסוכות לפי שהוא בחינת: ימינו תחבקני - ע"כ הוא בחי': שוש אשיש ושמחה.

However, Shemini Atzeres, which is like the union of body and soul, is the aspect of tiferes (beauty), and includes chesed and gevurah, which are the two arms.

אמנם שמיני עצרת דהא כדין זיווגא דגופא הוא בחי' תפארת, וכולל חו"ג שהן תרין דרועין.

And as it is written in Zohar, Terumah (175

וכמ"ש בזהר תרומה (קע"ה

b): that it grasps this one and that one.

ב') דאחיד להאי ואחיד להאי.

And therefore, since it includes both aspects together, the joy is the aspect of gila, etc., as in: "And all hearts will fear You, and all inward parts and kidneys will sing to Your Name," as explained above.

וע"כ מצד היותו כולל ב' הבחי' יחד השמחה היא בחי' גילה כו'. כענין: וכל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו לשמך, וכנ"ל)

(See also Zohar I, 64b, regarding: "On the day of Shemini Atzeres," and 208b. And at the end of I, end of section 24 and 25; II, 135a; III, 96b, 104b, 259b, and IV, 314b.)

(ועיין בזהר ח"א ס"ד ב' מענין: ביום השע"צ, ודף ר"ח ב'. ובסוף ח"א סס"י כ"ד וכ"ה. ח"ב קל"ה א', ח"ג צ"ו ב', ק"ד ב', רנ"ט ב', וד' רי"ד ע"ב):

Summary of the discourse: "On the day of Shemini Atzeres," etc., and on all the festivals.

קיצור ע"פ: ביום השמע"צ כו' ובכל המועדים.

1) Explanation: "A wise son brings joy to his father"—when the son understands that the concealment his father makes from him is only so that he will seek him out.

(א) פירוש: בן חכם ישמח אב - כשהבן מבין שההסתר שאביו מסתיר א"ע ממנו הוא רק בכדי שיחפשנו.

And this is: "At the covered time"—Rosh Hashanah is the day of judgment, and this is the concept of the 'separation' on Rosh Hashanah, which is the withdrawal of the inner intellect from the emotions.

וזהו: בכסא - ר"ה יום הדין והוא ענין: הנסירה בר"ה, שהוא הסתלקות פנימיות המוחין מהמדות.

But the intention of the concealment is for: "the day of our festival"—which is the revelation on Sukkos.

אבל כוונת ההתכסות בשביל: ליום חגנו - הוא הגילוי בחג הסוכות.

But the purpose of the concealment is for 'the day of our festival'—that is, the revelation on the festival of Sukkos.

והיינו ע"י שמחפשים ומבקשים פניו בעשי"ת. וזהו: ישמח אב - שמביאים שמחה בהקב"ה, כמ"ש: חג לה'. ועל דרך זה נאמר: וחכיתי לה' המסתיר פניו מבית יעקב:

And this is accomplished by seeking and searching for His countenance during the Ten Days of Repentance. And this is: 'the father rejoices'—that we bring joy to Hashem, as it is written: 'a festival for Hashem.' And similarly, it is said: 'And I will wait for Hashem, Who hides His face from the house of Jacob.'²⁰

(ב) והגורם ההסתר הוא בחינת: עוונותיכם מבדילים - שלגבי בחי' הגילוי מפנימיות זהו מסך מבדיל.

And similar to what our Sages said regarding the light that was created on the first day, and when He looked at the deeds, etc., He stood and hid it from them.

וכעין משארז"ל בענין אור שנברא ביום ראשון וכיון שנסתכל במעשה כו' עמד וגנזו מהן.

And similarly, this can be understood regarding the revelation of inwardness, that it must be as in: "Face to face He spoke," that also in a person there is externality and inwardness.

ומעין זה יובן בגילוי פנימיות, שצ"ל ע"ד: פנים בפנים דבר, שגם באדם יש חיצוניות ופנימיות.

And this is even in doing good.

והיינו אפילו בועשה טוב.

And this is the difference between the aspect of: "All knees will bend to You," which is only acknowledgment, and kneeling on the knees, which are outside the body,

וזהו ההפרש בין בחי': וכל ברך לך תכרע שאינו אלא בחינת הודאה, וכורע על ברכיו שהן לבר מגופא.

and between: "And every stature will bow before You," where one bends his stature and head, where the source of knowledge is.

ובין: וכל קומה לפניך תשתחוה, שכופף קומתו וראשו ששם מקור הדעת.

And similarly, our Sages said: "The Shechinah only rests upon those of upright stature"—meaning that all ten faculties of the soul are revealed in the aspect of: "And every stature will bow before You."

ועד"ז ארז"ל: שאין השכינה שורה אלא על בעלי קומה - המכוון שיהיה בו בגילוי כל ע"ס שבנפש בבחינת: וכל קומה לפניך תשתחוה:

3) And this is the order of service from Rosh Hashanah until Yom Kippur: to ascend from the aspect of kneeling to the aspect of bowing.

(ג) וזהו סדר העבודה שמראש השנה עד יום הכפורים לעלות מבחינת כריעה לבחינת השתחואה.

And this is the concept of the bowings in the order of the Avodah in the Musaf of Yom Kippur.

וזהו ענין השתחוואות שבסדר עבודה במוסף דיום הכפורים.

And through this, it is drawn down: "May Hashem cause His Face to shine upon you."

ועי"ז נמשך: יאר ה' פניו אליך.

"Before Hashem you shall be purified"—the inwardness of the Name Havayah. And this is: "And you shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree"—this is the Holy One, blessed be He, etc., and also the beautiful tree is the aspect of "man is like the tree of the field."

לפני הוי"ה תטהרו - פנימיות שם הוי'. וזהו: ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר זה הקב"ה כו' וגם עץ הדר בחי' האדם עץ השדה.

'Before Hashem you shall be purified'—the inner dimension of the Name Havayah. And this is: 'And you shall take for yourselves on the first day the fruit of a beautiful tree—this refers to Hashem,' etc., and also 'the beautiful tree' is the aspect of 'man is like the tree of the field.'

ופרי עץ הוא מקור נשמות הצדיקים שהוא בחינת הדר באילנו והלולב - לו לב בחינת: צור לבבי וחלקי אלקים לעולם, וגם זאת קומתך דמתה לתמר בחינת וכל קומה לפניך תשתחוה.

And the fruit of the tree is the source of the souls of the righteous, which is the aspect of 'that which remains beautiful on its tree,' and the lulav—'to Him a heart,' the aspect of: 'Rock of my heart and my portion is Hashem forever.' And also, 'your stature is like a palm tree,' the aspect of 'and every upright stature shall bow before You.'²¹

ושמחתם לפני ה' - השמחה ע"י גילוי המוחין חב"ד כו' כי: בן חכם ישמח אב - שגם מוחין דאבא באים בגילוי כו'. וזהו: ושמחתם- כמו בהשכיל שכל חדש מתמלא תענוג ושמחה:

4) But: on the eighth day, atzeres, which is Simchas Torah, this means that the aspect of the crown of Torah shines—which is above the intellect, like the skull that covers the brain, for it is from a level higher than the graspable intellect. See what is explained on the verse: "I am Hashem your G‑d" in Parshas Tzitzis.

(ד) אך: ביום השמיני עצרת שהוא שמחת תורה, היינו שמאיר בחי': כתר תורה - שהוא למעלה מהמוחין כמו גלגלתא דחפיא על מוחא, ע"י שהוא מבחינה שלמעלה מהשכל המושג.

And this is: "And He will raise the horn."

עמ"ש בביאור ע"פ: אני ה' אלקיכם דפרשת ציצית.

Then, atzeres (assembly) shall be for you—the gathering and assembling of the intellect beneath the skull and the crown that hovers over them, in the aspect of: "Nullify your will completely."

וזהו: וירם קרן.

And see what is written in the discourse: "You shall keep My Sabbaths," regarding keter (crown)—the expression "Crown for me, little one."

ואזי עצרת תהיה לכם כניסת ואסיפת המוחין תחת גלגלתא וכתר החופף עליהם בבחי': בטל רצונך לגמרי.

And what is written in the discourse: "And He spoke, etc., in the wilderness of Sinai," regarding: "Take a census... by their skulls, from twenty years old," etc. And the meaning of: atzeres (assembly) is that the joy is absorbed and concealed within the aspect of the awe of the yoke of the Kingdom of Heaven, to the extent that the joy is called only by the name 'gila' (inner joy).

ועמ"ש בד"ה: את שבתותי תשמרו בענין כתר - לשון כתר לי זעיר.

As in: "And all hearts will fear You, and all inward parts and kidneys will sing."

ומ"ש סד"ה וידבר כו' במדבר סיני, בענין: שאו את ראש כו' לגלגלתם מבן עשרים שנה כו', ע"ש. ופי': עצרת שנקלטת ומסתתרת השמחה בתוך בחי' אימת עול מלכות שמים, עד שאין השמחה נקרא אלא בשם גילה.

And see more on this in the discourse: "And you shall know today and take to heart."

ע"ד: וכל הלבבות ייראוך וכל קרב וכליות יזמרו.

And it can be said that from Rosh Hashanah until Shemini Atzeres there are three crowns.

ועמ"ש מזה בד"ה: וידעת היום והשבות.

That is, on Rosh Hashanah they said the Malchiyos (verses of Kingship)—this is the drawing down of the crown of Kingship.

ואפ"ל מר"ה עד שמע"צ הוא ג' כתרים.

And on Yom Kippur: the crown of priesthood—for the Kohen Gadol enters the Holy of Holies and draws down the aspect of: "And every stature will bow before You."

היינו בר"ה אמרו לפני מלכיות, זהו המשכת: כתר מלכות.

And the elevation of the souls is as in: "When you kindle the lamps toward the face, etc.," and afterwards: the crown of Torah—on Shemini Atzeres, it is the drawing down from above to below.

וביוהכ"פ: כתר כהונה - שנכנס הכה"ג לפני ולפנים וממשיך להיות: וכל קומה לפניך תששחוה.

And great is study, for it leads to action—the aspect of the crown of a good name.

ועליות הנשמות ע"ד: בהעלותך את הנרות אל מול פני כו', ואח"כ: כתר תורה - בשמע"צ הוא ההמשכה מלמעלה למטה.

And it is worth noting regarding the matter of the three crowns, etc., and the crown of a good name, similar to what was explained in the discourse: "Who can count," etc., regarding the explanation of 'Rove'a Yisrael.'

וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה בחינת כתר שם טוב.

And great is the study that leads to action, which is the aspect of the crown of a good name.

ויש להעיר לענין שלשה כתרים הן כו' וכתר שם טוב מעין מה שנתבאר בד"ה מי מנה כו' גבי פי' רובע ישראל:

And it is worth noting regarding the matter of the three crowns, etc., and the crown of a good name, as explained in the discourse 'Mi Manah' regarding the meaning of 'Rove'a Yisrael:'