003 —להבין מ"ש ביום השמע"צ תהיה לכם

להבין מ"ש ביום השמיני עצרת תהיה לכם.

To understand what is written: "On the eighth day, Atzeres shall be for you."⁴

ובשביעי של פסח כתיב: עצרת להוי' אלהיך.

And on the seventh day of Pesach it is written: "Atzeres to Hashem your G‑d."⁵

הנה כתיב: ואהבת את ה' אלקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאדך.

Behold, it is written: "And you shall love Hashem your G‑d with all your heart, with all your soul, and with all your might."⁶

ופי': בכל לבבך - ארז"ל: בשני יצריך, ביצ"ט וביצה"רדהיינו שכל כח ועוצם הלהב רשפי אש בוערה מכל מיני יצה"ר שבעוה"ז, יתהפך הלהב כולו לאהבת ה'.

And its explanation: "with all your heart"—our Sages said: with both your inclinations, with the good inclination and the evil inclination; that is, that all the power and intensity of the flame, the fiery coals burning from all types of evil inclination in this world, should be entirely transformed into love of Hashem.⁷

וכמו שיהיה לעתיד, דכתיב: כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' לעבדו שכם אחד - דהיינו שאפי' כל העמים עו"ג שהן שרשי התאוות גשמי' - יהפוך להם שפה ברורה לקרוא כולם כו'. והוא ענין אתהפכא חשוכא לנהורא.

And just as it will be in the future, as it is written: "For then I will transform the nations to a pure language, that all of them will call in the name of Hashem to serve Him with one accord"—meaning that even all the nations of the world, who are the roots of physical desires, will be transformed to a pure language to all call, etc. And this is the concept of transforming darkness into light.⁸

ולעבדו שכם אחד.

And to serve Him with one accord.

פי': שכם - בחי' אחוריים, בתר כתפין.

The explanation: "shechem" (accord) refers to the aspect of the back, behind the shoulders.

והיינו כענין מ"ש: ואתה הסבות את לבם אחורנית - יתהפך להיות בבחינת אחד.

And this is similar to what is written: "And You turned their hearts backward"—that it will be transformed to the aspect of oneness.⁹

[וזהו ג"כ ענין: ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך - שבירור דיוסף להיות מבחי' שכם בחינת אחד - הוא בבחי' שלמעלה יותר מבירור דהשבטים, וכמ"ש סד"ה: והנה אנחנו מאלמים אלומים.

[And this is also the meaning of: "And I have given you one shechem (portion) over your brothers"—that the refinement of Yosef, to be from the level of shechem to the level of oneness, is on a higher level than the refinement of the tribes, as explained in the discourse: "And behold, we were binding sheaves."¹⁰

וע' לקמן בענין בכל מאדך]

And see further below regarding the concept of "with all your might." ]

וזהו פי': ואהבת - שהוא לשון ציווי וגם ל' עתיד לומר שלעתיד סופך לאהוב את ה' בכל לבבך: כי לא ידח ממנו נדח.

And this is the meaning of: "And you shall love"—which is both a command and a future tense, to say that in the future you will ultimately love Hashem with all your heart, for none will be cast away from Him.¹¹

ובכל נפשך - הוא בחי' אהבה גדולה מזו שאינה נתפסת בלב האדם, לפי שאין בגשמיות דוגמתה וכערכה כלל כ"א לה' לבדו, והיא אהבת הנפש האלקי' לבדה.

And "with all your soul"—this is a level of love greater than the previous, which cannot be grasped by the human heart, for in physicality there is nothing comparable or similar to it except for Hashem alone, and it is the love of the G‑dly soul alone.

וכמ"ש: נפשי אויתיך והאהבה הזאת היא מתלהבת ומתלהטת בנפשות הצדיקים, כי היכל ה' המה וכלי בית ה'.

As it is written: "My soul longs for You," and this love is enflamed and burning within the souls of the righteous, for they are the sanctuary of Hashem and the vessels of His house.¹²¹³

ובכל מאדך - היא בחי' אהבה העולה על כולנה, שהיא בחי' אהבה רבה במאד שאינה נתפסת אפילו בנשמו' הצדיקים, וגבהו דרכיה במאד מאד למעלה מעלה מבחי' הנבראים - שהוא לדבקה בו ית' ממש בא"ס ב"ה.

And "with all your might"—this is a level of love that surpasses them all, a great and exceedingly intense love that cannot be grasped even by the souls of the righteous, and its ways are exceedingly lofty, far above the level of created beings—for it is to cleave to Him, blessed be He, truly in the Infinite One, blessed be He.

והנה כתיב: גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקרוכך האהבה הנמשכת מזה היא בבחי' מאד בלי שיעור וגבול, ואין הנפש יכולה להשיגה להיות שהנפש היא בחי' נברא בבחי' כלי וגבול.

And behold, it is written: "Great is Hashem and exceedingly praised, and His greatness is unsearchable"—so too, the love that is drawn from this is in the aspect of "exceedingly"—without measure or limit, and the soul cannot grasp it, since the soul is a created being, a vessel and limited.¹⁴

אך הזוכה לאהבה רבה הזאת הם בעלי תשובה, ע"ד מאמרז"ל: במקום שבע"ת עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד.

However, those who merit this great love are the baalei teshuvah, as our Sages said: "In the place where baalei teshuvah stand, even the completely righteous cannot stand."¹⁵

והענין, כמ"ש: כיתרון האור מן החושך.

And the idea is, as it is written: "As the advantage of light from darkness."¹⁶

- פי' שיש יתרון ומעלה לאור כשבא מן החושך דוקא.

That is, there is an advantage and superiority to light specifically when it comes from darkness.

דהיינו כשישים האדם אל לבו כל מעשיו ודבוריו ומחשבותיו אשר לא לה' המה בכל ימי חיי הבלו,

Meaning, when a person sets his heart to all his actions, words, and thoughts that were not for Hashem throughout all the days of his vain life,

שהם חשך ממש והסתר פניו ית' ואעפ"כ בכך היה חפץ ומתאוה וכו' - מכש"כ וק"ו שיש יתרון מעלה לאור ה'. אשר לזאת תתרבה ותתגדל האהבה במאד ביתר שאת ומעלה לאין קץ,

which are truly darkness and concealment of His blessed countenance, and nevertheless, in this he desired and yearned, etc.—how much more so and certainly is there an advantage and superiority to the light of Hashem. Therefore, the love increases and grows exceedingly, with greater strength and without end,

להוציא נפשו ממאסרה להשתפך אל חיק אביה, א"ס ב"ה ממש ולדבקה בו ממש.

to bring his soul out of its imprisonment to pour itself into the bosom of its Father, the Infinite One, blessed be He, truly, and to cleave to Him truly.

(ועמ"ש מזה בד"ה: שמאלו תחת לראשי בפ' כי תשא).

(See what is written about this in the discourse: "His left hand is under my head," in Parshas Ki Sisa.)

וזהו ענין: זדונות נעשו כזכיות ע"י תשובה, כי יעלה ויבא ויגיע לבחי' אהבה רבה הנ"ל. ולכן אפילו צדיקים גמורים אין יכולים לעמוד, להיותם בחי' גמורים מלשון: כלי שנגמר מלאכתו, ועדיין הם בבחי' כלי.

And this is the concept that intentional sins become like merits through teshuvah, for he rises and reaches the level of the aforementioned great love. Therefore, even completely righteous people cannot stand there, for they are called "complete" in the sense of a vessel whose work is finished, and they are still in the aspect of a vessel.¹⁷

ולזה הזהירו רז"ל: במאד הוי שפל רוח בפני כל אדם - כדי להיות נשבר ונדכה ונכנע ורוחו נמוכה בכדי שיאיר עליו אור האהבה כיתרון האור הנ"ל.

And for this reason our Sages warned: "In your very much, be of a lowly spirit before every person"—in order to be broken, crushed, and humble, and of a lowly spirit, so that the light of love will shine upon him as the advantage of the aforementioned light.¹⁸

וזהו שאמרז"ל: יפה שעה אחת בתשובה ומע"ט בעוה"ז מכל חיי העוה"ב - ואמרו: שיהיה כל ימיו בתשובה.

And this is what our Sages said: "One hour of teshuvah and good deeds in this world is better than all the life of the World to Come"—and they said: one should spend all his days in teshuvah.¹⁹²⁰

- כי עוה"ב אינו אלא זיו והארה ממנו ית', כמארז"ל: צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה

For the World to Come is nothing but a radiance and illumination from Him, as our Sages said: "The righteous sit and enjoy the radiance of the Shechinah."²¹

ואמרו: ביו"ד נברא העוה"ב כנ"ל. ופי': ביו"ד - בהארה הנמשכת ומתפשטת מבחי' היו"ד. כי היו"ד עצמו הוא בחי' אותיות שמו הגדול: והוא ושמו אחד.

And they said: "With the letter yud the World to Come was created," as mentioned above. And the explanation: with the yud—meaning the illumination that is drawn and spreads from the level of yud. For the yud itself is the aspect of the letters of His great Name: and He and His Name are one.²²

וכמ"ש: כי נשגב שמו לבדו, רק: הודו על ארץ ושמים - והודו הוא זיו והארה מן שמו אשר נשגב לבדו.

As it is written: "For His Name alone is exalted; His glory is upon earth and heaven"—and His glory is a radiance and illumination from His Name, which is exalted alone.²³

וישראל הם: עם קרובו - של מהותו ועצמותו כביכול ממש ע"י תשובה מאהבה רבה הנ"ל לדבקה בו ממש בא"ס ב"ה לבדו.

And Israel are: "His close people"—of His very essence and being, so to speak, truly, through teshuvah from the aforementioned great love, to cleave to Him truly, to the Infinite One, blessed be He, alone.

והנה ענין תשובה מאהבה זו הוא ענין בחי': יציאת מצרים.

And behold, the concept of teshuvah from this love is the aspect of the Exodus from Egypt.

ופי': יציאת מצרים - לצאת מן המצרים וגבולים המגבילים האהבה, דהיינו לצאת מבחי' צדיק לבחי' בע"ת הנ"ל.

And the explanation of the Exodus from Egypt is to go out from the constraints and limitations that restrict love, meaning to go from the level of a tzaddik to the level of a baal teshuvah as mentioned above.

אך גם בכל אחד ואחד כפי בחינתו יש בחי' יצ"מ, ואפילו בהמון עם כפשוטו לפנות מעסקיו ועניניו בעניני העולם.

However, in each and every person according to his level, there is an aspect of the Exodus from Egypt, and even among the common people in the literal sense, to turn away from their business and worldly matters.

ובפרט בעלי מו"מ צריכין לקבוע עתים לפנות דעתם מעסקיהם כפי הפנאי שלהם.

And especially those engaged in business must set times to turn their minds away from their affairs according to their available time.

וכן יש יצ"מ במדריגה ומעלה אחר מעלה עד רום המעלות עד אשר יגיע לבחי' אהבה רבה הנ"ל.

And likewise, there is an Exodus from Egypt in level after level, ascending ever higher, until one reaches the level of the aforementioned great love.

[ועמ"ש מזה בביאור ע"פ: אני כו' אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים כו']:

[See more about this in the explanation on the verse: "I am... Who took you out from the land of Egypt," etc.]:

ב וזהו ענין ז' ימי הפסח, ימי יצ"מ. שהוא זמן התעוררות בחי' אהבה רבה הנ"ל ממטה למעלה כו'.

2) And this is the concept of the seven days of Pesach, the days of the Exodus from Egypt. It is a time of awakening the aforementioned great love from below upwards, etc.

אך ביום השביעי שהוא בחי' אהבה רבה בהתגלות: עצרת לה' אלקיך.

However, on the seventh day, which is the aspect of great love in a revealed state: "Atzeres to Hashem your G‑d."

ופי', כענין: אם רץ לבך שוב לאחד.

The explanation is, as in the saying: "If your heart runs, return to one."²⁴

וכמ"ש: כלה שארי ולבבי צור לבבי.

And as it is written: "My flesh and my heart yearn; the Rock of my heart."²⁵

פי' שמתחלה: כלה שארי ולבבי - בכלות הנפש ממש.

The explanation is that at first: "My flesh and my heart yearn"—with the soul's longing to the point of expiration.

ואח"כ: צור לבבי - צור הוא מלשון חיזוק, וכמ"ש: הצור תמים פעלו.

And afterwards: "The Rock of my heart"—"rock" is an expression of strength, as it is written: "The Rock, His work is perfect."²⁶

דהיינו שיתחזק במעוזו, להיות שבע"כ אתה חי כו' - כדי להיות לו ית' דירה בתחתונים.

That is, he strengthens himself in his fortress, for it is against your will that you live, etc.—in order that Hashem should have a dwelling place in the lower worlds.²⁷

וצריך לעשות משכן ומכון לשבתו ע"י עסק התורה והמצות שיהיה הוי' בבחי' אלקיך דהיינו שיהיה שורה ומתלבש בתחתונים.

And one must make a sanctuary and a dwelling place for His presence through the study of Torah and the mitzvos, so that Hashem will be in the aspect of "your G‑d"—that is, that He will dwell and be invested in the lower worlds.

[ועמ"ש בד"ה: כי תצא גבי: ונתנו הוי' אלקיך בידך - הויה הוא תורה ואלקיך הוא מצות,

[See what is written in the discourse: "Ki Seitzei" regarding: "And Hashem your G‑d will deliver them into your hand"—Hashem refers to Torah and "your G‑d" refers to mitzvos,

ע"ש. ועמ"ש לעיל בד"ה: כי המצוה הזאת בפי' מ"ש במ"ת: אנכי הוי' אלקיך - דהיינו שלהיות נמשך בחי' הוי' מבחי' אנכי - באתעדל"ת תליא מילתא,

see there. And see above in the discourse: "For this mitzvah" in the explanation of what is written at Matan Torah: "I am Hashem your G‑d"—that to draw down the level of Hashem from the level of "I" depends on isarusa d'letata, through Torah and mitzvos, etc., as explained there.

ע"י התורה והמצות כו' ע"ש. ועמ"ש בד"ה: אתם נצבים בפי' כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא - פי' כטבע האש שמסתלק למעלה עד"מ ואינו יורד ומתפשט וכו'. ולכן נק': אל עליון כו' ע"ש. אך ע"י אתעדל"ת ברצוא ושוב - ממשיכים להיות: קראתיך הוי'.

Through Torah and mitzvos, etc., as explained there. And see in the discourse: "Atem Nitzavim" in the explanation of "For Hashem your G‑d is a consuming fire"—meaning, like the nature of fire, which rises upward and does not descend and spread, etc. Therefore, He is called "the Most High," etc., as explained there. However, through isarusa d'letata in the mode of ratzo v'shov (yearning and return), we draw down: "I have called you Hashem."

ועד"ז יובן גם כאן פי': עצרת להוי' אלקיך - שהוא ענין ההמשכה מא"ס ב"ה: אנכי מי שאנכי - שיהיה נמשך להיות הוי' אלקיך, דהיינו שיתלבש בתורה ומצות כו'. הקב"ה יושב ועוסק בתורה כו'. ועמ"ש מזה בד"ה שיר השירים]

And similarly, it can be understood here in the explanation of: "Atzeres to Hashem your G‑d"—that it is the drawing down from the Infinite One, blessed be He: "I am Who I am"—that it should be drawn down to be Hashem your G‑d, meaning that it should be invested in Torah and mitzvos, etc. The Holy One, blessed be He, sits and studies Torah, etc. And see what is written about this in the discourse on Shir HaShirim.]

וכמארז"ל: א"ת בניך אלא בוניך - כי ת"ח נק': בנאים - שעוסקים בבנינו של עולם.

And as our Sages said: "Do not read 'your children' (banayich), but 'your builders' (bonayich)"—for Torah scholars are called builders, for they are engaged in building the world.²⁸

כי אין להקב"ה בעולמו אלא ד' אמות של הלכה בלבד.

For the Holy One, blessed be He, has nothing in His world except for the four cubits of halacha alone.²⁹

וכתיב: אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי.

And it is written: "If not for My covenant day and night, I would not have set the laws of heaven and earth."³⁰

וכן בענין המצות ובפרט מצות הצדקה, דכתיב: עולם חסד יבנה וכתיב: חסד ה' מלאה הארץ.

And similarly regarding mitzvos, and especially the mitzvah of tzedakah, as it is written: "The world is built with kindness," and it is written: "The kindness of Hashem fills the earth."³¹³²

וזהו בחי' עצרת של ז' ימי הפסח לעצור ולכלוא את הרוח והנפש שלא יצאו מנרתקן ויתבטלו ממציאותן באהבה רבה זו, רק להיות כאש עצור בלבו בבחי' רצוא ושוב.

And this is the aspect of Atzeres of the seven days of Pesach—to restrain and confine the spirit and soul so that they do not leave their sheath and become nullified from their existence in this great love, but rather to be like a fire restrained in his heart in the mode of ratzo v'shov (yearning and return).

ועמ"ש מענין רצוא ושוב בד"ה: וכל העם רואים את הקולות, ובד"ה:_ בפ' נסכים כתיב:

And see what is written about ratzo v'shov in the discourse: "And all the people saw the voices," and in the discourse: In Parshas Nesachim it is written:

אך בחי' עצרת של חג הסוכות הוא ענין מ"ש: תען לשוני אמרתך כי כל מצותיך צדק.

However, the aspect of Atzeres of the festival of Sukkos is the concept of what is written: "Let my tongue answer Your word, for all Your commandments are righteousness."³³

והוא כי ע"י עשי"ת זוכה ישראל לבחי' תשובה מאהבה הנ"ל. וזדונות נעשו לו כזכיות.

And this is because through the Ten Days of Repentance, Israel merits the level of teshuvah from love as mentioned above, and intentional sins become for him like merits.

ולכן נמשך מלמעלה למטה ג"כ אהבה רבה מאד, אהבה בתענוגים בכל ימי הסוכות,

Therefore, from above to below, there is also drawn down a very great love, a love of delights throughout all the days of Sukkos,

בבחי': וימינו תחבקני - שהוא כמו למשל מי שמחבק את חבירו אינו מניחו לנטות ממנו, כך כביכול מתעלים באהבה זו לדבקה בו ממש, שלא להפרד ממנו ח"ו.

in the aspect of: "And His right hand embraces me"—which is like, for example, when one hugs his friend and does not allow him to turn away from him; so too, so to speak, one is uplifted in this love to cleave to Him truly, not to be separated from Him, G‑d forbid.³⁴

וזהו: כי גבר עלינו חסדו.

And this is: "For His kindness has prevailed over us."³⁵

- פי' שחסד ה' הוא גבור וחזק ממנו, ואינו מניח אותנו לנטות אל צד אחר ח"ו. והאהבה זו היא ג"כ בלי שיעור וגבול עד כלות הנפש ממש.

That is, the kindness of Hashem is stronger and mightier than us, and does not allow us to turn to any other side, G‑d forbid. And this love too is without measure or limit, to the point of the soul's expiration.

וכמ"ש: כלתה נפשי.

As it is written: "My soul has expired."

[וצ"ל דבחי' זו גבוה מאהבה רבה.

[And it must be said that this level is higher than great love.

ויובן זה עפמ"ש בביאור ע"פ: חכלילי עינים, בענין אהבה בתענוגים שהיא למעלה מבחי' אהבה רבה כו']

And this can be understood according to what is explained in the commentary on the verse: "Chachlili einayim" (reddened eyes), regarding the love of delights, which is higher than the level of great love, etc.']

והנה כתיב: צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו.

And behold, it is written: "Righteousness will go before Him and He will set His footsteps on the way."³⁶

פי': צדק - מדת כנס"י: לפניו יהלך - שע"י בחי': וימינו תחבקני הנ"ל - מתעלית בעילוי רב להיות לפני ה' ממש.

The explanation: "righteousness"—the attribute of Knesses Yisrael; "will go before Him"—that through the aspect of "And His right hand embraces me" mentioned above, she is elevated to a great ascent to be literally before Hashem.

[ועמ"ש סד"ה: ויושט המלך לאסתר בפי': ותעמוד לפניו, ובד"ה: יחיינו מיומים, בפי': ונחיה לפניו] ואז: וישם לדרך פעמיו - היינו המשכת אלקותו מלמעלה למטה עד בחי' סוף מעשה.

[See what is written in the discourse: "And the king extended to Esther" regarding: "And she stood before him," and in the discourse: "He will revive us after two days," regarding: "And we will live before Him."] Then: "He will set His footsteps on the way"—that is, the drawing down of His G‑dliness from above to below, down to the very end of action.

וכמ"ש: מה יפו פעמיך בנעלים שע"י התרוה דאקרי: דרך - יומשך הגילוי למטה.

And as it is written: "How beautiful are your footsteps in sandals"—that through Torah, which is called "way," the revelation is drawn down below.³⁷

[ועמ"ש בד"ה: אשירה להוי' בפי': ושמרו דרך הוי' וכו'. וע' בזהר שלח: (דקס"א

[See what is written in the discourse: "Ashira laHashem" regarding: "And they shall keep the way of Hashem," etc. And see in Zohar Shelach (161b)

ב') ת"ח כו' בדרך נועם כו'. ובפ' מקץ (דקצ"ז

b) "Come and see... on the way of pleasantness," etc. And in Parshas Miketz (197b)

ב') ע"פ: דרכיה דרכי נועם.

b) on the verse: "Her ways are ways of pleasantness."

ועמ"ש בד"ה: ושמתי כדכד - בענין וכל גבולך כו'. וע' בזהר באדר"ז (דר"צ ע"א) ע"פ: אלקים הבין דרכה.

And see what is written in the discourse: "And I will make your battlements of rubies"—regarding "And all your borders," etc. And see in Zohar Idra Zuta (290a) on the verse: "G‑d understood her way."

ומ"ש ע"ז האריז"ל בפי' הספ"ד פ"ד (דקי"ח סע"ב) שפי': דרכה היינו מזלא דא"א ול"ב שבילין כו'. וע' עוד בזהר פ' בשלח (דנ"ז סע"ב). ועמ"ש בד"ה: כי ההרים ימושו בפי': צדיק ה' בכל דרכיו, ומ"ש בסידור ע"פ זה.

And what the Arizal wrote about this in the explanation of Sifra D'Tzniusa, chapter 4 (118b), that the explanation of "her way" refers to the mazal of Arich Anpin and the thirty-two paths, etc. And see further in Zohar Parshas Beshalach (57b). And see what is written in the discourse: "For the mountains may depart" regarding: "Righteous is Hashem in all His ways," and what is written in the Siddur on this verse.³⁸

וע' באגה"ק סי' ד' מ"ש: וזהו צדק לפניו יהלך כו' - שממשיך את פנימית הלב לה' ואח"כ: ישם לדרך פעמיו, כמ"ש: והלכת בדרכיו כו' בכל מעשה המצות כולם,

And see in Iggeres HaKodesh, section 4, what is written: "And this is 'Righteousness will go before Him,' etc."—that one draws the innermost heart to Hashem, and afterwards: "He will set His footsteps on the way," as it is written: "And you shall walk in His ways," etc., in all the actions of the mitzvos.

ותלמוד תורה כנגד כולם - שכולם עולים לה' ע"י פנימית הלב ביתר שאת ומעלה מעלה מעלייתן לה' ע"י חיצוניות הלב עכ"ל.

And Torah study is equal to them all—for they all ascend to Hashem through the innermost heart, with greater strength and a higher ascent than their ascent to Hashem through the external heart, end quote.

והיינו ע"ד מה שאנו אומרים בתפלת שבת ויו"ט: קדשנו במצותיך - אע"פ שאנו מברכים: אשר קדשנו במצותיו, שכבר קדשנו?

And this is similar to what we say in the prayers of Shabbos and Yom Tov: "Sanctify us with Your commandments"—even though we bless: "Who has sanctified us with His commandments," implying that He has already sanctified us?

אלא לפי כי עליית מעשה המצות לה' יש בהם מעלות ומדרגות זו למעלה מזו.

Rather, it is because the ascent of the action of the mitzvos to Hashem has levels and degrees, one higher than the other.

ועמ"ש: בביאור ע"פ וארשתיך לי.

And see what is written: in the explanation on the verse: "And I will betroth you to Me."

ובד"ה: אוסרי לגפן בפי': כמצות רצונך.

And in the discourse: "Osri laGefen" in the explanation: "Like the commandments of Your will."

וסד"ה: ועשית בגדי קדש.

And in the discourse: "And you shall make holy garments."

ולזאת יובן איך שע"י פנימית הלב שבחי' צדק לפניו יהלך אזי גם בחי' וישם לדרך פעמיו מלמעלה למטה הוא מבחי' עליונה יותר כו'. ועמ"ש בפ' וישב ע"פ: ונתתי לך מהלכים כו'.

And with this it is understood how, through the innermost heart, which is the aspect of "Righteousness will go before Him," then also the aspect of "He will set His footsteps on the way" from above to below is from a higher level, etc. And see in Parshas Vayeshev on the verse: "And I will give you walkers," etc.

ועד"ז יובן מה שביקש משה ליכנס לארץ כדי שיתקיימו כל המצות על ידו דייקא, כדאיתא בגמרא ספ"ק דסוטה.

And similarly, it is understood what Moshe requested to enter the Land, so that all the mitzvos would be fulfilled specifically through him, as stated in the Gemara, end of Sotah.

והקשו בסוף ספר פרי הארץ על לשון: ויתקיימו כולן על ידי, דהוי לי' למימר ואקיים כל המצות כו'? ולפי מ"ש א"ש, דהמצות עצמן כשיהיו נעשים ע"י משה יהיו מבחי' עליונה יותר כו'.

And it is asked at the end of the book Pri HaAretz about the wording: "and they will all be fulfilled through me"—shouldn't it have said: "and I will fulfill all the mitzvos," etc.? But according to what was explained, it is understood, for the mitzvos themselves, when performed by Moshe, are from a higher level, etc.

וכמובן ממ"ש סד"ה: ועשית בגדי קדש הנ"ל בענין ג' מדרגות שיש במעשה המצות דרך כלל כו'. ועמ"ש: בביאור ע"פ ומראיך נאוה.

And as is understood from what is written in the discourse: "And you shall make holy garments" mentioned above, regarding the three general levels in the action of mitzvos, etc. And see: in the explanation on the verse: "And your appearance is lovely."

באגה"ק הנ"ל משמע פי': וישם לדרך פעמיו - על עליית התומ"צ ממטה למעלה.

In the aforementioned Iggeres HaKodesh, it implies that the explanation of: "He will set His footsteps on the way"—refers to the ascent of Torah and mitzvos from below upwards.

וזהו ע"ד פי' שני דהאריז"ל בפי' הספ"ד שם (דקי"ט רע"א) דפי': דרכה - היינו מקור שממנו נמשך בחי' מו"ס דעתיקא כו'.

And this is similar to the second explanation of the Arizal in the explanation of Sifra D'Tzniusa there (119a), that the explanation of "her way" refers to the source from which the level of Moach Stima d'Atika is drawn, etc.

אמנם לפמש"כ דפי': וישם לדרך - היינו מלמעלה למטה עד בחינת סוף המעשה.

However, according to what was explained, the explanation of: "He will set His footsteps on the way"—is from above to below, down to the very end of action.

זהו ע"פ פי' הראשון דהאריז"ל הנ"ל]

This is according to the first explanation of the Arizal mentioned above.]

וזהו: כי גבר עלינו חסדו ואמת ה' לעולם - שנמשך אמת ה' מלמעלה למטה להתלבש בעולם.

And this is: "For His kindness has prevailed over us, and the truth of Hashem is forever"—that the truth of Hashem is drawn from above to below to be invested in the world.

ואין אמת אלא תורה - כי מדת האהבה אע"פ שהיא לדבקה בו ממש אעפ"כ אינה רק אמת של האדם, ואין זה עדיין: אמת ה'. כי אמת ה' היינו שהוא אחד ואין עוד ואין מי שיאהב כלל,

And there is no truth except Torah—for the attribute of love, even though it is to cleave to Him truly, is still only the truth of man, and this is not yet the truth of Hashem. For the truth of Hashem is that He is one and there is nothing else, and there is no one who loves at all.³⁹

ולית מחשבה תפיסא ביה בעצמו ממש כביכול כ"א כאשר תפיסא בתורה שהיא רצונו ית' ואורייתא וקוב"ה כולא חד.

And no thought can grasp Him in His very essence, so to speak, except as He is grasped in Torah, which is His will, and the Torah and the Holy One, blessed be He, are entirely one.

[ועמ"ש סד"ה: וארא אל אברהם בפי': ושמי הוי' לא נודעתי להם.

[See what is written in the discourse: "And I appeared to Avraham" in the explanation: "And My Name Hashem I did not make known to them."

ומ"ש מזה שם בד"ה: וידבר אלקים כו' וארא כו']

And what is written there in the discourse: "And G‑d spoke, etc., and I appeared, etc.'" ]

ולכן כתיב: קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת - זו תורה דוקא.

Therefore it is written: "Hashem is close to all who call upon Him, to all who call upon Him in truth"—this refers specifically to Torah.

(וע' בסש"ב פל"ה בהג"ה. ועמ"ש ע"פ: ויכתוב משה)

(And see in Tanya, chapter 35, in the gloss. And see what is written on the verse: "And Moshe wrote.")

וזהו: תען לשוני אמרתך - פי' תען כענין שאמרו: עונה אחריו מה שהוא אומר, לפי שאינו אומר בעצמו רק עונה אחר אחרים.

And this is: "Let my tongue answer Your word"—the explanation of "answer" is as in the saying: "He answers after him what he says," for he does not say it himself, but only answers after others.

כך התפלל דוד המע"ה בעד כללות ישראל המשורשים בנפשו: תען לשוני אמרתך - כי התורה היא: אמרתך אשר אמרתך ויצא כבר מפיך.

So did David, king of Israel, pray on behalf of all of Israel who are rooted in his soul: "Let my tongue answer Your word"—for the Torah is: "Your word," which You have already spoken and it has already gone forth from Your mouth.

וגם עתה כן הוא כי בכל יום אנו מברכין נותן התורה שנותן לנו בכל יום.

And so it is even now, for every day we bless "the Giver of the Torah," who gives it to us every day.

כמ"ש: ואשים דברי בפיך כו' אלא שאני עונה אחריך מה שאתה מוציא מפי, שהוא התגלות דבר ה' באמרי פי, בחי': ואמת ה' לעולם, ואין אני עושה כלום אלא כמי שעונה למה שאחרים אומרים.

As it is written: "And I will put My words in your mouth," etc.—but I am only answering after You, what You bring forth from Your mouth, which is the revelation of the word of Hashem in the words of my mouth, in the aspect of: "And the truth of Hashem is forever," and I do nothing except as one who answers what others say.

(וזהו מעלה יתירה ועצומה שבעסק התורה ולא הכל זוכים לזה.

(And this is a great and lofty quality in the occupation with Torah, and not everyone merits this.

וכמ"ש בד"ה: המגביהי לשבת - שזהו ענין רב יהודה שיש ב' בחינות בעסק התורה בחי' עבד כו' ע"ש. אלא שבשמע"צ זוכים נש"י ומקבלים בחינה זו להיות: ואשים דברי ממש בפיך.

And as is written in the discourse: "Who raises Himself to dwell"—that this is the concept of Rav Yehuda, that there are two levels in the occupation with Torah, the aspect of a servant, etc., as explained there. However, on Shemini Atzeres, the Jewish people merit and receive this level, to be: "And I will put My words truly in your mouth."

ועיין בזהר בראשית (דף ד' ע"ב) מענין ואשים דברי בפיך בפי' הרמ"ז שם.

And see in Zohar Bereishis (4b) regarding: "And I will put My words in your mouth," in the commentary of the Ramaz there.

והיינו ע"י שמתחלה: ובצל ידיך כסיתיך - ז' ימי הסוכות, צלא דמהימנותא.

And this is through, first: "And in the shadow of Your hand I have covered you"—the seven days of Sukkos, the shade of faith. And see further on.)

וע' בסמוך)

And see further nearby)

ומהיכן אזכה לכך - מפני: כל, כל מצותיך צדק.

And how do I merit this? Because: "All, all Your commandments are righteousness."

כי כל המצות הם המשכות לבחי' צדק שתהא מתעלה בבחי': לפניך יהלך.

For all the mitzvos are drawdowns to the aspect of righteousness, that it should be elevated in the aspect of: "Before You it will go."

ובפרטות ע"י מצות סוכה ולולב כנ"ל. ומשם נמשך בחי': וישם לדרך פעמיו - שיתגלה סוף מעשה ודבר ה' בבחי:' ואמת ה' לעולם.

And especially through the mitzvos of sukkah and lulav as mentioned above. And from there is drawn the aspect of: "He will set His footsteps on the way"—that the end of action and the word of Hashem will be revealed in the aspect of: "And the truth of Hashem is forever."

וזהו בחי': וה' האמירך היום - שהוא מפעיל בך האמירה ומוציא מפיך:

And this is the aspect of: "And Hashem has declared you today"—that He causes the declaration within you and brings it forth from your mouth:

ג וזהו ביום השמיני שאחר ימי הסוכות' שנמשך להם בחי' אהבה רבה בתענוגים הנ"ל' בחי': כי גבר עלינו חסדו.

3) And this is on the eighth day, after the days of Sukkos, that the aforementioned love of delights is drawn to them, in the aspect of: "For His kindness has prevailed over us."

ואזי ביום השמיני שהוא בחי' יותר גבוה ועליונה: עצרת תהיה לכם - שימשיך לכם בחי': ואמת ה' לעולם' בחי': וה' האמירך וגו'. והוא ענין בחי': נשיקין - שהוא התקשרות חב"ד בחב"ד באחדות גמור.

And then, on the eighth day, which is a higher and loftier level: "Atzeres shall be for you"—that it will draw for you the aspect of: "And the truth of Hashem is forever," the aspect of: "And Hashem has declared you," etc. And it is the aspect of: "kissing"—which is the connection of Chabad with Chabad in complete unity.

וזהו כלל גדול ועצה היעוצה גם בכל עסק התורה לידע נאמנה כי המשנה או הגמרא או הפוסקים אשר הוא לומד הנה היא כבר אמורה והיא היא דבר ה' ואינו אלא כעונה כנ"ל. אלא שבשמיני עצרת נעשית המשכה הזאת לבחי' זו כנ"ל. רק שמתחלה יקויים מ"ש מקודם: את ה' האמרת היום - ג"כ לשון מפעיל שאנו גורמים וממשיכים אמירת התורה וירידתה לתחתונים ע"י דביקות נפשותינו באור א"ס ב"ה באהבה רבה הנ"ל כנ"ל בענין: עצרת לה' אלקיך.

And this is a great principle and well-advised counsel in all Torah study: to know with certainty that the Mishnah or the Gemara or the halachic authorities that one studies have already been stated, and they are the word of Hashem, and he is only like one who answers, as explained above. However, on Shemini Atzeres, this drawing down is accomplished to this level, as explained above. Only that first, what was mentioned earlier must be fulfilled: "You have declared Hashem today"—also an active expression, that we cause and draw down the saying of Torah and its descent to the lower worlds through the attachment of our souls to the Infinite Light, blessed be He, in the aforementioned great love, as explained above regarding: "Atzeres to Hashem your G‑d."

והענין הוא כמארז"ל: כל הקורא ושונה הקב"ה קורא ושונה כנגדו - פי' שע"י אתערותא דלתתא אתערותא דלעילא, ורוח אייתי רוח מלמטה למעלה ואמשיך רוח ודבר ה' מלמעלה למטה.

And the idea is as our Sages said: "Whoever reads and studies, the Holy One, blessed be He, reads and studies opposite him"—meaning that through isarusa d'letata there is isarusa d'le'eila, and spirit brings spirit from below upwards and draws down spirit and the word of Hashem from above downwards.

ונקרא: כנגדו - לפי שאין ערך דיבור האדם ומחשבתו בעסק התורה לגבי דבר ה' הממשיך בשעה זו, ולכן אינה מתלבשת בו ממש רק היא בבחי' כנגדו.

And it is called: "opposite him"—because there is no comparison between a person's speech and thought in Torah study and the word of Hashem that is drawn down at that moment, and therefore it does not become fully invested in him, but rather remains in the aspect of "opposite him."

פי' לפי שסובב עליו בבחי' מקיף.

The explanation is that it surrounds him in the aspect of makif (encompassing light).

[וכמ"ש כמה פירושים במ"א בענין איך הוא סובב על עלמין].

[And as is explained in various places regarding how it surrounds all worlds].

ובזה יובן ענין מארז"ל: אלפים שנה קדמה התורה לעולם - כי לפי פשוטו אינו מובן שקודם שנברא העולם לא הי' בחי' זמן כלל.

And with this, the saying of our Sages is understood: "The Torah preceded the world by two thousand years"—for in its simple sense, it is not understood, since before the world was created, there was no concept of time at all.

ואיך שייך לומר אלפים שנה?

So how is it possible to say 'two thousand years'?

אלא הענין דהנה אורייתא וקוב"ה כולא חד, שהיא רצונו ית', והוא ורצונו אחד, שהוא סובב כ"ע. וכדי להתלבש בעולם הוצרכה להתלבש בבחי' חו"ב שהן הן בחי' אלפים שנה אאלפך חכמה אאלפך בינה כו':

Rather, the idea is that Torah and the Holy One, blessed be He, are entirely one, for it is His will, and He and His will are one, which encompasses all worlds. And in order to be invested in the world, it needed to be invested in the aspect of chochmah and binah, which are the 'two thousand years'—'I will teach you wisdom, I will teach you understanding,' etc.

(וביאור הענין בענין שמע"צ שהוא בחי': עצרת תהיה לכם - ממש, מה שבשביעי של פסח נאמר: עצרת להוי' אלקיך.

(And the explanation of the matter regarding Shemini Atzeres, which is the aspect of: "Atzeres shall be for you"—literally, whereas on the seventh day of Pesach it is stated: "Atzeres to Hashem your G‑d."

הענין כמ"ש: והוא כחתן יוצא מחופתו - חתן לשון יחיד.

The idea is as it is written: "And he is like a groom coming out from his bridal canopy"—groom in the singular.

ולפעמים נאמר: מצהלות חתנים - לשון רבים.

And sometimes it is stated: "The rejoicing of grooms"—in the plural.

והענין כי הנה: ביום חתונתו זה מתן תורה.

And the idea is that: "On the day of his wedding"—this is the giving of the Torah.

כי חתן חות דרגא - ירידת והמשכת אור א"ס למטה.

For a groom descends a level—the descent and drawing down of the Infinite Light below.

ולכן ניתנה התורה בה' קולות קול הוא המשכה.

Therefore, the Torah was given with five voices, for a voice is a drawing down.

שלהיות המשכת התורה מלמעלה עד למטה יש בזה ה' בחי' המשכות זו אחר זו.

For the drawing down of the Torah from above to below involves five levels of drawing down, one after the other.

הא', המשכת אור א"ס בחכמה: אאלפך חכמה אאלפך בינה.

The first, the drawing down of the Infinite Light into chochmah: 'I will teach you wisdom, I will teach you understanding.'

הב', מהחכמה למדות.

The second, from chochmah to the middos (emotional attributes).

ואח"כ במחודומ"ע וכמ"ש במ"א.

And afterwards, into the lower levels, as explained elsewhere.

אך דרך כלל הם ב' בחי' חתן.

But in general, there are two aspects of groom.

הא', המשכת האור בחכמה דאצילות והוא התורה שלמעלה והחכמה מאירה בכל עולם האצילות.

The first, the drawing down of the light into the chochmah of Atzilus, which is the higher Torah, and the chochmah illuminates the entire world of Atzilus.

הב' עוד ירידה שניה מה שנמשך להתלבש בתורה דבריאה שהיא רק בחי' נובלות חכמה שלמעלה.

The second, a further descent, that which is drawn down to be invested in the Torah of Beriah, which is only the 'droppings' of the higher chochmah.

משא"כ עצמיות ח"ע נאמר ע"ז: ופני לא יראו, וכמ"ש באגה"ק ע"פ עוטה אור.

Whereas the essence of the supernal chochmah, it is said about it: 'And My face shall not be seen,' as explained in Iggeres HaKodesh on the verse: 'He wraps Himself in light.'

וכ"כ בלק"ת בתחלת פ' בראשית שהתורה שלפניו נקרא תורת הבריאה.

And so it is written in Likkutei Torah at the beginning of Parshas Bereishis, that the Torah before Him is called 'the Torah of creation.'

ועמ"ש מזה בפ' עקב גבי ברכת הארץ, שזהו ענין: על תורתך שלמדתנו.

And see what is written about this in Parshas Eikev regarding the blessing of the land, that this is the concept of: 'On Your Torah that You have taught us.'

דפי': תורתך - היינו התורה כמו שהיא באצילות, ושלמדתנו היינו כמו שנמשכה בבריאה.

That is, 'Your Torah'—the Torah as it is in Atzilus, and 'that You have taught us'—as it is drawn down into Beriah.

ועמ"ש מענין זה בפ' שלח בד"ה: אני דפ' ציצית בפי': בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה.

And see what is written about this in Parshas Shelach in the discourse: 'I am,' and in Parshas Tzitzis in the explanation: 'His desire is in the Torah of Hashem, and in his Torah he meditates.'

ועמ"ש מענין ב' בחי' חתן בד"ה שיר השירים וב"ה לבבתני בפי' פנחס.

And see what is written about the two aspects of groom in the discourse on Shir HaShirim and in the explanation of 'You have captivated my heart' in Parshas Pinchas.

אך יש עוד מעלה יתירה להיות בחינת: והוא כחתן - דהיינו גילוי פנימית התורה לעתיד אשר אותה ההמשכה שבפנימית ח"ע דאצילות מה שלמעלה מסדר ההשתלשלות תהיה מתגלה ג"כ למטה ממש בבי"ע. ונמצא יהי' רק בחי' חתן אחד שיהיה הגילוי למטה כמו למעלה ממש.

But there is an even greater advantage to the aspect of: 'And he is like a groom'—that is, the revelation of the inner Torah in the future, that the very drawing down from the inner supernal chochmah of Atzilus, which is above the order of Hishtalshelus, will also be revealed below in Beriah, Yetzirah, and Asiyah. And it will turn out that there will be only one aspect of groom, that the revelation below will be exactly as it is above.

ועמ"ש בד"ה כי תשמע בקול מה שמלובש בתוך הקול.

And see what is written in the discourse: 'If you will listen to the voice' regarding what is enclothed within the voice.

שהוא מה שלמעלה מבחינת הה' קולות עצמן כו'.

Which is that which is above the very five voices themselves, etc.

ועד"ז ממש יובן ההפרש בין בחינת עסק התורה סתם לבחינת: תען לשוני אמרתך.

And in a similar manner, the difference between ordinary Torah study and the aspect of: 'Let my tongue answer Your word' can be understood.

שבחינת תען כו' היינו שאמרתך ממש כמו שהתורה היא למעלה נמשך ומתלבש בפי הלומד.

For the aspect of 'answering' is that Your word itself, as the Torah is above, is drawn down and invested in the mouth of the learner.

וזהו ענין: ואשים דברי ממש בפיך אלא שאני עונה אחריך.

And this is the concept of: 'And I will put My words truly in your mouth, but I am only answering after You.'

משא"כ בסתם עסק התורה היינו רק בחי' הארה מהדבור עליון שנמשך למטה.

Whereas in ordinary Torah study, it is only a radiance from the supernal speech that is drawn down below.

וזהו ההפרש בין שש"פ שנאמר עצרת להוי' אלקיך שהוא ענין ההמשכה בתורה שלמעלה.

And this is the difference between the seventh day of Pesach, where it is stated: 'Atzeres to Hashem your G‑d,' which is the drawing down in the higher Torah.

שמבחינת כי הוי' אלקיך אש אוכלה הוא כטבע האש להסתלק כו' יומשך להיות המשכה בתומ"צ.

For from the aspect of: 'For Hashem your G‑d is a consuming fire,' like the nature of fire to ascend, etc., it is drawn down to be an extension in Torah and mitzvos.

אבל עכ"ז אין המשכה זו עצמה כמו שהיא למעלה נמשך ונתגלה למטה כי אם רק בחי' נובלות כו'. אבל בשמיני עצרת שנאמר עצרת תהיה לכם היינו שהמשכה זו עצמה שלמעלה נמשך ונתגלה למטה לכם ממש):

But nevertheless, this drawing down itself is not as it is above, drawn down and revealed below, but only as a 'dropping,' etc. But on Shemini Atzeres, where it is stated: 'Atzeres shall be for you,' it means that this very drawing down from above is drawn down and revealed below to you, literally.