אם את כל דגי הים כו'.
להבין הא לא שאלו דגים כלל אלא בשר?
הענין, כי משה אמר: "מאין לי בשר?" - פי' שהוא במדרגה מאד נעלה עד שא"א לירד למטה לקבל חיות מן הבשר - כי הבשר מגשם. ולכן ע"ה אסור לאכול בשר רק ת"ח יכול להעלות כו'. אבל לגבי מדרגת משה שהוא הגבה מאד נעלה, אפילו עלי' זו ירידה תחשב.
וזהו: "שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם כו'" - פי' כי מאחר שאנכי היינו בחי' משה בקרב העם, איך תאמר בשר אתן להם כו'.
וזהו: "הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם" - פי' ומצא להם, שהצאן ובקר ימצאם וישיגם ברדוף אחריהם להמשיכם למטה, ויפלו ממדרגת משה כו'.
ולזה אמר: אם את כל דגי הים כו' - כי הנה כל מה שיש ביבשה יש בים, והבשר שבים היינו דגים, אלא שהים הוא מעלמא דאתכסיא ויבשה מאתגליא.
והנה הירידה הגדולה לבחי' עלמא דאתגליא, לאכול בשר שביבשה להעלות כו' ולא יפול למטה בגשמיות - יש עצה ע"י ירידה תחלה לעלמא דאתכסיא דגים שבים, שבהם ועל ידם יוכל אח"כ לירד יותר כו'.
ולכן מנהג ישראל לאכול דגים קודם בשר. אך לגבי מדרגת משה אפי' אם את כל דגי הים יאסף להם ומצא להם ג"כ, שגם בחי' זו דדגים ימשיך ויוריד למטה ממדרגת משה.
(והענין י"ל. כמ"ש במ"א דמשה הוא מבחי': אדם בארח אצילות דלעילא דעליה אתמר ורדו בדגת הים כו'. דהיינו שהוא למעלה גם מבחי' נשמות עליונות הנק' נוני ימא ועוף השמים כו'. ולכן גם בענין המזון ירידה היא לו אכילת דגים ובשר הגשמיים כיון שהוא למעלה גם מבחי' נוני ימא שבעולמות העליונים כו'. ואע"ג שהלחם הוא למטה מהבשר - הרי שרשו גבוה יותר, כמ"ש במ"א בענין שתי הלחם ע"ג שני הכבשים. ותדע שבהמ"ז אינו אלא על לחם כו'. ועוד דהא המן ירד בזכות משה מזונא דחכמתא. ועמ"ש בד"ה ואהיה אצלו אמון כו')
אך הקב"ה הגיז שליו שהם עופות, והם למעלה מבחי' בשר בהמה, כי הוא מבחי' פני שור כו' בחיות שבמרכבה ועופות הם מבחי' כרובים כו'. וגם היו שמנים מאד כדאיתא בגמרא תליסר רפתא כו' כי בשרא סומקא בחי' גבורה ושמנונית בחי' חסד כו':