Enjoying this page?

ענין ממושבותיכם

וענין ממושבותיכם תביאו לחם תנופה שתים.

הנה בחי' ק"ש נק' ישיבה והיא העיקר בתפלה להיות מס"נ באחד, ושתים לפניה אינם אלא הכנה. והשמו"ע שאח"כ הוא המשכה כו' אבל העיקר הוא בחי' מס"נ וביטול היש בחינת ק"ש.

והענין, כי להיות עצמותו ית' מרומם ונעלה למעלה מעלה מכל העולמות, וכמאמר: בורא קדושים ישתבח שמך כו' - שהתהוותם מבחי' אור וזיו בלבד, וכמשל האור שאינו ממהות עצם המאור כו' ובכל יום צ"ל נמשך אור חדש מן המאציל ונמשך בכתר וחכמה, וכמ"ש בפע"ח [שער א' פ"ז] שאין המשכה שביום זה כהמשכה דיום אתמול, וממשיכים אור חדש ע"י התפלה והיינו ע"י מס"נ דייקא שגורם צחוק ותענוג עליון כו'. [וע' בפע"ח שער הק"ש פ"ו ופרק י"א וכמ"ש מזה בביאור ע"פ הראיני את מראיך כו']

וכמ"ש בלק"א בשם המגיד נ"ע המשל מלב מלכים אין חקר, כשרוצים להמשיכו שיפנה לבקשת ההדיוט הוא ע"י שמביאים בנו הקטן שישתעשע בו או שמביאים דבר חדוש כמו צפור המדברת. כי כלום חסר מבית המלך ואין כל זהב וכסף חשוב לנגדו מאומה רק איזה דבר חידוש.

כמ"כ כתיב: ממושבותיכם דייקא תביאו - מבחי' ישיבה שהוא בי"ע משם דייקא הוא העלאת מ"נ, וע"ד: באשה קראו מושב - שהעלאת מ"נ וחימום הנקבה גורם להזריע זרע הזכר כו' וכך ממושבותיכם תביאו, והיינו שהוא עד"מ דבר חידוש שהיש בטל. ועי"ז דוקא מממשיכים מ"ד מבחי' אצילות שהוא אלקות דאיהו וחיוהי חד. וזהו: תביאו לחם תנופה - להמשיך האור בתורה ושתי הלחם ע"ג שני הכבשים מעלה ומוריד כו'.

[וע' בפע"ח שער הק"ש פ"ד במ"ש: לכן גדולה מצות ק"ש יותר מן התפלה - שהרי מי שתורתו אומנתו מפסיק לק"ש ואינו מפסיק לתפלה, ולהיות זווג או"א עילאין ונעלם מאד אין בנו כח לעוררו בהיותנו בעולם האצילות אך ורק בהיותנו בבריאה עכ"ל.

והטעם י"ל כנ"ל, דמבריאה דוקא שהוא בחי' יש ודבר נפרד כשנעשה ביטול היש זהו דבר חידוש כמו עד"מ צפור המדברת, משא"כ מה שהאצילות בטל אינו דבר חידוש. ולכן הגם שביטול האצי' גדול יותר לאין קץ עכ"ז עיקר המשכת אור חדש להיות יחוד או"א ממשיכים דייקא ע"י ק"ש שהוא ביטול היש דבי"ע כו'. ועמ"ש עוד מענין זה בביאור ע"פ צאינה וראינה בסד"ה הנה להבין ענין.

וזהו ממושבותיכם דייקא תביאו לחם תנופה שתים - ושתי הלחם הם או"א או ב' מזלות מקור דאו"א וכמ"ש במ"א, לחם בגימטריא מזלא. וזהו ענין: אני תורתך שעשעתי וענין שעשועים יום יום וכמבואר לעיל. בזהר נזכר עוד מענין ואהיה אצלו אמון כו' (ח"א ה' א'. כ"ב א'. קל"ד א'. מ"ז א'. ח"ג קע"ח א')]: