להבין ענין משמח חתן וכלה ומשמח חתן עם הכלה
(ועמש"ל ס"פ ויגש).
הנה חתן וכלה נק' יעקב ורחל, כמבואר בפע"ח שער העמידה.
והענין, כי כנס"י נק': רחל - והיא מלכות דאצילות המתלבשת בבי"ע: "כרחל לפני גוזזיה נאלמה"[1], הם הנבראים שהם בבחינת יש הפך בחי' א"ס. ומוכרחת לירד ולהשפיע להם. ולכך נק': כלה* - שתשוקתה לעלות ולהתכלל באור א"ס, רק שבע"כ יורדת לפני גוזזיה: "נאלמתי דומיה".
(ועמ"ש סד"ה את קרבני לחמי, ובד"ה אלה מסעי).
ויעקב נקרא: "חתן" - חות דרגא[2], מבריח מן הקצה אל הקצה. (עיין בפ' תרומה דקע"ה ע"ב) המשכת אא"ס מריש כל דרגין, בבחי' רחל, היא בחי' כלה - המקבלת המשכה והשפעה זו ונעשה בחי' יחוד. והיינו המשכת סובב בממלא.
והנה המשכה זו נק' בשם: "יעקב" - ע"ש כי: "יעקב" אותיות "יבקע", כמ"ש בע"ח של"א ספ"א, "יבקע צורים במדבר" (בתהלים סי' ע"ח ט"ו[3]). וכתיב: "אז יבקע כשחר אורך", (בישעיה סי' נח, ח[4]).
פי', כמו השחר שבוקע חשכת הלילה להאיר. וכמ"ש: "וכמו השחר עלה"[5] כך בחי' יעקב בוקע בחי': "ישת חשך סתרו"[6] שבאור א"ס, שאינו לא סובב ולא ממלא. (כי גם סובב נק': אור מקיף, משא"כ מה שלמעלה מבחי' סובב, נק': "ישת חשך סתרו". ועמ"ש מזה בד"ה שחורה אני ונאוה) להיות מאיר בבחי' גילוי.
וזהו שאומר הכתוב: "אז יבקע כשחר אורך, וארוכתך מהרה תצמח". ועיין מזה ברבות ס"פ בהר. פי': "ארוכתך", בחי' א"א, נמשך בבחי' מל'. ונק': "ארוכתך" לנכח, בחי' א"א שבכנס"י. ולכן נק' א"א, שמתפשט למטה בלי גבול וסוף. ועמ"ש מזה סד"ה ועתה יגדל נא כו' ארך אפים.
ופי': תצמח - היינו כמו בחי' הצמיחה שהיא יש מאין. כמו שמלמעלה למטה יש מאין, כך בחי' הצמיחה ממטה למעלה, מכח הצומח אשר בארץ עד"מ להצמיח הגרעין הוא ג"כ כמו בחי' יש מאין. שהגרעין הנטוע אין לו ערוך כלל לגבי הפרי הנצמחת כו'.
וכך כתיב: "זורע צדקות מצמיח ישועות"[7]. זורע צדקות - הוא בחי' יעקב שבוקע ומאיר הארת אור א"ס מלמעלה למטה בבחי' צדקות, שהיא בחי' מל'. (כדפי' בפ' אחרי דע"ב א' ופ' ויקרא די"ו א'). ועי"ז מצמיח ממטה למעלה בחי': ישועות, והיינו בחי': ארוכתך שנמשך למטה בחי' א"א עד שמצמיח ממטה למעלה ביטול והתכללות.
(כענין יפה שעה א' בתשובה כו'. וכנזכר בד"ה: מה יפו פעמיך בפי' וענין: יש קונה עולמו בשעה אחת כו').
וזהו: "והלך לפניך צדקך", לפניך הוא מלשון פנימיות. והלך - הוא לשון הולכה והמשכה, שימשיך פנימית הלב לה'. (עי' באגרת הקדש סי' ד' וסי' ח'). שכ"ז נמשך ע"י בחי': זורע צדקות הנ"ל.
(ועמ"ש בד"ה שובה ישראל גבי: נושא משך הזרע כו', ובד"ה: אז ישיר כו' עלי באר בענין: מעין גנים באר מים חיים. ועיין בפ' שלח דקע"א א' ע"פ: יצאו מים חיים כו'):
ב אך הגורם להיות בחי': יעקב ויבקע הנ"ל - הוא בחי' שמחה, גילוי פנימית: יאר ה' פניו. פי', כמו עד"מ ענין: צהבו פניו של ר' אבהו מחמת שראה תוספתא חדתא[8] - דהיינו שמפני שנתמלא תענוג מהמצאת שכל חדש אזי מחמת תגבורת התענוג במוחו ותבונתו צהבו פניו להאיר ולהתגלות בפניו. (ועמ"ש מזה בביאור ע"פ: וספרתם לכם).
וכך עד"ז יובן למעלה, כי הנה מ"ש: יעקב חבל נחלתו[9] - היינו אחר הבקיעה. אבל להיות התעוררות הבקיעה הוא ע"י בחי': עוז וחדוה במקומו[10] שעשוע המלך בעצמותו.
(וענין זה הוא כעין מ"ש בד"ה: לסוסתי, בענין: כחתן יוצא מחופתו - שבחינת: כחתן - יוצא, נמשך: מחופתו ע"ש. ובד"ה: ביום השמיני עצרתף גבי: אשר קדשנו במצותיו).
וזהו: "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בג"ע מקדם". פי': רעים האהובים - הן חתן וכלה הנ"ל, ו"שמח תשמח" היינו כנ"ל שהגורם הבקיעה להיות חות דרגא הוא בחי' השעשוע והתענוג, והתגלות התענוג הוא בחי' השמחה (כמ"ש ע"פ: שוש אשיש).
והבקשה הוא, "שמח תשמח כו' כשמחך כו' מקדם - בלי אתעדל"ת כמקדם בתחלת בריאת העולם שהי' מפני: כי חפץ חסד הוא - דהיינו אתעדל"ע בלי הקדם אתעדל"ת. כי: אין עצבות לפני המקום - לפני המקום דייקא, משא"כ בזמן ומקום. אבל למעלה הנה: מקום אתי - כתיב: עוז וחדוה במקומו.
וזהו כחתן יכהן פאר[11]. כי הנה ברכת כהנים הוא אתעדל"ע בלי אתעדל"ת, דאל"כ ברכה למה וד"ל. וזהו: ישא הוי' פניו אליך - ישא הגבה למעלה, למקום שאין אתעדל"ת מגעת. (עמ"ש סד"ה כה תברכו וסד"ה שחורה אני ונאוה), וכמ"כ החתן הוא בבחי' יכהן שיהיה הבקיע' כשמחך יצירך בג"ע מקדם בלי אתעדל"ת כו'.
והנה המשכה זו ובקיעה זו היא בחי': יעקב הנ"ל - בזמן הגלות נק': משמח חתן וכלה - וי"ו הוא המשכה מבחי' חתן לבחי' כלה. משא"כ ברכה ב': מהרה ישמע - לע"ל, אז תהיה: אשת חיל עט"ב, והיה אור הלבנה כאור החמה - שוים בקומתם, משתמשים בכתר אחד - אז יהיה: משמח חתן עם הכלה בשמחה א', מחמת גילוי סכ"ע למטה. וכמשל העיגול שמעלה ומטה שוים, ויהיה שמחת חתן ושמחת כלה בהשוואה א', שלא יהיה מעלה ומטה כלל.
ועיין בע"ח שער מיעוט הירח ספ"א ופ"ב, אמנם הבחינה כו'. ועמ"ש בביאור ע"פ: ונקבצו בני יהודה ובנ"י יחדיו כו', ומ"ש מזה ג"כ סד"ה ויגש:
קיצור רחל נק' כלה ויעקב נק' חתן ע"ש: אז יבקע וארוכתך ותצמח ג"כ מלמטלמ"ע בחי' ישועו' ביטול והתכללותץ אך התעוררות הבקיעה הוא ע"י: עוז וחדוה במקומו. וזהו: כשמחך מקדם בלי הקדם אתעדל"ת. ועכשיו: משמח חתן ואח"כ כלה, ולע"ל משמח חתן עם הכלה בשמחה אחת: