"ואת עמלנו אלו הבנים שנאמר כל הבן גו'" - חינוך הבנים באופן דעמל דוקא . . ס"ו
מעלת תשב"ר ותקנת יהושע בן גמלא . .ס"ט
המענה על הטענה "למה הרעותה" - "וידעתם כי אני ה'": דוקא ע"י עבודת פרך בגלות בגיעים לגילוי שם הוי' וכן ע"י הגלות עתה לגילוי דלעתיד: אבל מכיון שטענת "למה הרועת" יש לה מקום, לכן אפשר להחליף השיעבוד ביגיעה בתורה. וכן טרדות הפרנסה על טרדות הלימוד, היינו לימוד שלא לפי הטבע . . סי"א
התוכן הפנימי של ה"עבודה קשה בחומר ובלבנים" (א, יד): מעלת "לבנים" (הנעשים בידי אדם) על אבנים (שבריאתם בידי שמים): ההבדל בענין "דירה בתחתוני" בין המשכן , המקדש דלע"ל.
התוכן המשותף בשני מרז"ל (סוטה יב, א) אודות יוכבד (א) "לידתה במצרים והורתה שלא במצרים", (ב) "נולדו בה סימני נערות": הטעם הפנימי ש"כל זמן שיוסף הי' קיים לא היו משוי של מצרים" (שמו"ר פ"א, ד)
אהי' לאשר אהי' ביחידים אבל במרובים בעל כרחם (שמו"ר פ"ג, ו). בגאולת מצרים - בחי' "בן" - לא נגאלו כל ישראל: בגאולה העתידה - לאחרי הבחירה דמ"ת _ יגאלו כל ישראל
פירש"י א, ח ד"ה ויקם מלך חדש: לשיטתייהו דרב ושמואל בכמה מקומות בש"ס מה מכריע בפירוש הכתובים: פירוש התבות בדיוק או התאמת תוכן הכתוב: שיטת רש"י בזה בפירושו על התורה
"שלא יאמר . . ועבדום וענו אותם קיים בהם ואח"כ יצאו ברכוש גדול לא קיים בהם" - במדרש (שמו"ר פ"ג, יא) ובגמרא (ברכות ט, א): ב' אופנים בשייכות ה"רכוש גדול" ל"ועבדום גו'"
הטעם שלידת משה "מכפרת" על מיתתו (רש"י מגילה יג, ב): העילוי בזה ש"לא מת משה" (סוטה יג, ב) - וכן זה שיעקב אבינו לא מת (תענית ה, ב) - לגבי הא שצדיקים בכלל גם במיתתם קרויים חיים (ברכות יח, א)
הצורך בב' הפירושים ברש"י עה"פ ( ב, יד) ויירא משה: דברי המדרש (ב"ר ר"פ עו) "שני בני אדם הבטיחן הקב"ה ונתייראו" ופלוגתת המפרשים אם זהו שבחם או ש"ראוי שלא לירא": שקו"ט בגדר מדת הבטחון ויסוד הוודאות לבטחון האדם אע"פ שיתכן שגרם החטא: ביאור פתגם הצ"צ "טראכט גוט וועט זיין גוט"
"מה זכות יש בידם שאוכל להוציאם . . בזכות התורה שהן עתידין לקבל כו'" ( שמו"ר פ"ג, ד) איך מהני זכות קבלת התורה שלהם בעתיד שעבורה יצאו ממצרים: ביאור האגדה שהובאה בר"ן (סף פסחים) ד"בשעה שאמר להם משה כו' תעבדון היו מונין כל אחד ואחד לעצמו", וגירסת השבלי הלקט שמשה א"ל "תעבדון גו'" בהיותם במצרים: תוכן השתוקקות של ישראל לקבלת התורה ע"פ פנימיות הענינים
ביאור לשון אדמו"ר הזקן בהל' ת"ת שלו (פ"ב סי"א) אודות החיות ללמוד הלכות המצות שאינן נוהגות בזה"ז "כחבור הרמב"ם ז"ל": כמה אופנים בגדר חיוב ת"ת וההבדל בזה בין שיטת הרמב"ם ושיטת אדה"ז. ולשיטתם בפירוש "שליש בתלמוד": שיטת אדה"ז שיש עדיפות ללמוד הלכות פסוקות דכל התורה כולה מלימוד קצת הלכות בטעמיהן בדרך קצרה - והתעוררות ע"ד לימוד שיעור קבוע בספר משנה תורה להרמב"ם בכל יום