Enjoying this page?

011 - יא אלול

יא אלול

שַׁ"פַּ (שַׁבַּת פַּרְשַׁת) תֵּצֵא תָּרֵ"גִ בְּשוּלְחָן קִדוּשׁ הַיֹום הֹואִיל הַצֶ"צֶ (הַצֶמַח צֶדֶק) לֹאמַר: עֹוהַ"זֶ (עֹולָם הַזֶה) הוּא עַלְמָא דְשִׁיקְרָא, לָכֵן הִנֵה גַם בְּהַטֹוב מְעוּרָב פְּסֹולֶת, וְצָרִיך בִּירוּר בְּדֶרֶך מִלְמַטָה לְמַעֲלָה וּבְּדֶרֶך מִלְמַעֲלָה לְמַטָה.

הָעֹוהַ"בָּ (הָעֹולָם הַבָּא) הוּא עַלְמָא דְקשֹׁוט - הִנֵה גַם הַדְבָרִים בְּדִבְרֵי תֹּוָרה הַמְדַבְּרִים בְּעִנְיָנִים הַנִרְאִים לְחִסָרֹון, הַרֵי כְּמֹו שֶׁלֹומְדִים אֹותָם בְּגַ"עֵ (בְּגַן עֵדֶן) הֵם מַעֲלָה.

- וְהִתְחִיל לְנַגֵן, וְהֶרְאָה בְּיָדֹו הַקְדֹושָׁה לְאֹות כִּי יְנַגְנוּ אִֹתֹּו.

בְּנֵי הַצֶ"צֶ (הַצֶמַח צֶדֶק) הִתְחִילוּ לְנַגֵן וְאַחֲרֵיהֶם עָנוּ כָּל הַחַסִידִים בְּקֹול שִׁיר שֶׁהִלְהִיב הַלְבָבֹות.

- כְּשֶׁגָמַר לְנַגֵן אָמַר הַצֶ"צֶ: (הַצֶמַח צֶדֶק) בְּעַלְמָא דֵין אִיז דֶער טַייטְשׁ פוּן דֶעם מַאֲמַר (סנהדרין צט. ב) הַלֹומֵד תֹּורָה לִפְרָקִים אַז עֶר לֶערֶענְט תֹּורָה צַייטֶענְוַוייז אִין גַ"עֵ (גַן עֵדֶן) טַייטְשְׁט מֶען דֶעם מַאמַר אַז עֶר לֶערֶענט תֹּורָה אוּן דִי תֹּורָה נֶעהְמְט אִיהְם פַאנַאנְדֶער, דִי דִבְרֵי תֹּורָה דֶערְנֶעמֶען אִיהְם.