002 - BECHUKOSEI - LEVITICUS 26:6-9 - בחקתי כו:ג-ו - שני

ו וְנָֽתַתִּ֤י שָׁלוֹם֙ בָּאָ֔רֶץ וּשְׁכַבְתֶּ֖ם וְאֵ֣ין מַֽחֲרִ֑יד וְהִשְׁבַּתִּ֞י חַיָּ֤ה רָעָה֙ מִן־הָאָ֔רֶץ וְחֶ֖רֶב לֹֽא־תַעֲבֹ֥ר בְּאַרְצְכֶֽם׃

(ו) ונתתי שלום - שמא תאמרו הרי מאכל והרי משתה, אם אין שלום אין כלום? תלמוד לומר, אחר כל זאת "ונתתי שלום בארץ", מכאן שהשלום שקול כנגד הכל. וכן הוא אומר "עושה שלום ובורא את הכל":

וחרב לא תעבר בארצכם - אין צריך לומר שלא יבאו למלחמה, אלא אפילו לעבור דרך ארצכם ממדינה למדינה:

ז וּרְדַפְתֶּ֖ם אֶת־אֹֽיְבֵיכֶ֑ם וְנָֽפְל֥וּ לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

(ז) לפניכם לחרב - איש בחרב רעהו:

ח וְרָֽדְפ֨וּ מִכֶּ֤ם חֲמִשָּׁה֙ מֵאָ֔ה וּמֵאָ֥ה מִכֶּ֖ם רְבָבָ֣ה יִרְדֹּ֑פוּ וְנָֽפְל֧וּ אֹֽיְבֵיכֶ֛ם לִפְנֵיכֶ֖ם לֶחָֽרֶב׃

(ח) ורדפו מכם - מן החלשים שבכם, ולא מן הגיבורים שבכם:

חמשה מאה ומאה מכם רבבה - וכי כך הוא החשבון?! והלא לא היה צריך לומר אלא "מאה מכם שני אלפים ירדופו"? אלא אינו דומה מועטין העושין את התורה למרובין העושין את התורה:

ונפלו איביכם וגו' - שיהיו נופלין לפניכם שלא כדרך הארץ:

ט וּפָנִ֣יתִי אֲלֵיכֶ֔ם וְהִפְרֵיתִ֣י אֶתְכֶ֔ם וְהִרְבֵּיתִ֖י אֶתְכֶ֑ם וַהֲקִֽימֹתִ֥י אֶת־בְּרִיתִ֖י אִתְּכֶֽם׃

(ט) ופניתי אליכם - אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם. משל למה הדבר דומה, למלך ששכר פועלים וכו'. כדאיתא בתורת כהנים:

והפריתי אתכם - בפריה ורביה:

והרביתי אתכם - בקומה זקופה:

והקימתי את בריתי אתכם - ברית חדשה. לא כברית הראשונה שהפרתם אותה. אלא ברית חדשה שלא תופר. שנאמר (ירמיה לא, ל) "וכרתי את בית ישראל ואת בית יהודה ברית חדשה לא כברית הראשונה":