ויקרא פרק כ

א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃

ב וְאֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵל֮ תֹּאמַר֒ אִ֣ישׁ אִישׁ֩ מִבְּנֵ֨י יִשְׂרָאֵ֜ל וּמִן־הַגֵּ֣ר ׀ הַגָּ֣ר בְּיִשְׂרָאֵ֗ל אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן מִזַּרְע֛וֹ לַמֹּ֖לֶךְ מ֣וֹת יוּמָ֑ת עַ֥ם הָאָ֖רֶץ יִרְגְּמֻ֥הוּ בָאָֽבֶן׃

(ב) ואל בני ישראל תאמר - עונשין על האזהרות:

מות יומת - בבית דין. ואם אין כוח לבית דין, "עם הארץ" מסייעין אותן:

עם הארץ - עם שבגינו נבראת הארץ. דבר אחר: עם שעתידין לירש את הארץ ע"י מצוות הללו:

ג וַֽאֲנִ֞י אֶתֵּ֤ן אֶת־פָּנַי֙ בָּאִ֣ישׁ הַה֔וּא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֣רֶב עַמּ֑וֹ כִּ֤י מִזַּרְעוֹ֙ נָתַ֣ן לַמֹּ֔לֶךְ לְמַ֗עַן טַמֵּא֙ אֶת־מִקְדָּשִׁ֔י וּלְחַלֵּ֖ל אֶת־שֵׁ֥ם קָדְשִֽׁי׃

(ג) אתן את פני - פנאי שלי. פונה אני מכל עסקי ועוסק בו:

באיש - ולא בצבור, שאין כל הצבור נכרתין:

כי מזרעו נתן למלך - לפי שנאמר מעביר בנו ובתו באש (דברים יח, י). בן בנו ובן בתו מנין? תלמוד לומר: "כי מזרעו נתן למולך". זרע פסול מנין? תלמוד לומר: "בתתו מזרעו למולך":

למען טמא את מקדשי - את כנסת ישראל, שהיא מקודשת לי, כלשון (ויקרא כא, כג) ולא יחלל את מקדשי:

ד וְאִ֡ם הַעְלֵ֣ם יַעְלִימֽוּ֩ עַ֨ם הָאָ֜רֶץ אֶת־עֵֽינֵיהֶם֙ מִן־הָאִ֣ישׁ הַה֔וּא בְּתִתּ֥וֹ מִזַּרְע֖וֹ לַמֹּ֑לֶךְ לְבִלְתִּ֖י הָמִ֥ית אֹתֽוֹ׃

(ד) ואם העלם יעלימו - אם העלימו בדבר אחד, סוף שיעלימו בדברים הרבה. אם העלימו סנהדרי קטנה, סוף שיעלימו סנהדרי גדולה:

ה וְשַׂמְתִּ֨י אֲנִ֧י אֶת־פָּנַ֛י בָּאִ֥ישׁ הַה֖וּא וּבְמִשְׁפַּחְתּ֑וֹ וְהִכְרַתִּ֨י אֹת֜וֹ וְאֵ֣ת ׀ כָּל־הַזֹּנִ֣ים אַֽחֲרָ֗יו לִזְנ֛וֹת אַֽחֲרֵ֥י הַמֹּ֖לֶךְ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽם׃

(ה) ובמשפחתו - אמר ר' שמעון: וכי משפחה מה חטאה? אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכס שאין כולם מוכסין, שכולם מחפין עליו:

והכרתי אתו - למה נאמר? לפי שנאמר "ובמשפחתו". יכול יהיו כל המשפחה בהכרת? תלמוד לומר: "אותו". אותו בהכרת ולא כל המשפחה בהכרת, אלא בייסורין:

לזנות אחרי המלך - לרבות שאר עבודה זרה שעבדה בכך, ואפילו אין זו עבודתה:

[ספר המצוות להרמב"ם מל"ת סג]

ו וְהַנֶּ֗פֶשׁ אֲשֶׁ֨ר תִּפְנֶ֤ה אֶל־הָֽאֹבֹת֙ וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים לִזְנֹ֖ת אַֽחֲרֵיהֶ֑ם וְנָֽתַתִּ֤י אֶת־פָּנַי֙ בַּנֶּ֣פֶשׁ הַהִ֔וא וְהִכְרַתִּ֥י אֹת֖וֹ מִקֶּ֥רֶב עַמּֽוֹ׃

[עי' רש"י כ, כז. וביאור ברש"י שם לקו"ש ח"ז פ' קדושים שיחה ב]

ז וְהִ֨תְקַדִּשְׁתֶּ֔ם וִֽהְיִיתֶ֖ם קְדֹשִׁ֑ים כִּ֛י אֲנִ֥י יְהוָ֖ה אֱלֹֽהֵיכֶֽם׃

(ז) והתקדשתם - זו פרישות עבודה זרה: