Support Torah
Recordings

ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה

Re'eh Rei'ach Bni Kerei'ach Sadeh Asher Beiracho Hashem

Reaih Reiach Beni
This maamar explains "See, the fragrance of my son": Esav's "head," the surrounding light, lies in Yitzchak's lap. Yitzchak sought to draw blessing to Esav directly; truly it had to come through Yaakov. The "fragrance" is ascent of the soul, like baalei teshuvah. Blessing beyond the natural order brings G-d's light into physical mitzvos.

ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'[1].

להבין, דהא יצחק הבין שהוא עשו, ואיך היה חשוב בעיניו כ"כ?

גם באמת אינו מובן איך היה עשו בעיני יצחק?[א]

כי פעם אמר הכתוב: "כי ציד בפיו"[2], שהי' מרמהו בשאלות. "איך מעשרין את התבן כו'?"[3] ופעם אמר הכתוב: "הקל קול יעקב"[4] והיינו לפי שאמר: "כי הקרה ה' אלהיך כו'"[5], וידע שעשו אין ש"ש[6] שגור בפיו?

אך הענין כי הנה עשו סוספיתא דדהבא[7], פסולת הגבורה דיצחק, שהוא בחינת מעלת הזהב על הכסף, ומפסולת שלו יצא עשו. "ורישא דעשו בעטפוי דיצחק"[8].

ולהבין ענין רישא.[ב]

הנה יש י"א סממני הקטרת, "הצרי והצפורן כו'"[9], והם כנגד יו"ד כתרין דמסאבותא[10] שהוא החיות שבקדושה המחי' את זלע"ז[11].

כמו שיש בקדושה י"ס[12], כך יש ממש בקליפה הארה מי"ס דקדושה.

אך בקדושה עשר ולא תשע ולא י"א[13], ובקליפה הוא י"א סממני הקטורת.

והענין, כי ע"י החיות שנמשך בקדושה, הנה כתיב: "וצבא השמים לך משתחוים"[14], שהם בטלים מחמת שמשיגים החיות שנמשך עליהם מקדושתו יתברך. משא"כ הקליפות הם מגביהים א"ע כנשר[15] כו', בחוצפה.

והיינו לפי שהחיות הנמשך אליהם הוא אצלם בסוד גלות. ולפיכך הגם שנמשך אליהם מחיות דקדושה - אינם בטלים, ואדרבה מגביהים א"ע כנשר כו', והחיות שנמשך להם הוא נבלע בתוכם.

אך כיצד הם חיים וקיימים מקדושה, מאחר שהחיות נבלע בתוכם? - הנה זהו ענין לבונה שבי"א סממני הקטורת, שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה, ואינו נבלע בתוכם.

ולפי שהוא אור המקיף מלמעלה מן הדעת שלהם, ואינם מרגישים בו, והחיות שנמשך להם בפנימית נבלע כנ"ל, לפיכך הם מתגאים ומגביהים א"ע בחוצפה כנ"ל.

ובחי' לבונה הוא המחבר י"ס דקדושה להאיר לע"ס דמסאבותא. והוא רישא דעשו, דהיינו בחי' המקיף מלמעלה הוא נכלל בעטפוי דיצחק ממש בקדושה.

ולכן, מצד בחינת המקיף, עשו שואל: "איך מעשרין את התבן?", ומצד הפנימיות, אין ש"ש שגור בפיו:[ג]

והנה נודע כי החיות בעשר כתרין דמסאבותא, הוא מפני כי "חיל בלע ויקיאנו"[16], ו"עת אשר שלט האדם באדם לרע לו"[17].

והוא מפני הנצוצות שנפלו בהם בתחלת בריאת העולם בשבירת הכלים, "וימלך וימת כו'"[18]. וגם מחמת חטא עה"ד[19], כמ"ש בס' הגלגולים. ולפיכך נמשך להם החיות בם שהוא בסוד גלות. כמארז"ל לא גלו ישראל אלא כדי להוסיף עליהם גרים[20].

וכן בעשו היו ניצוצות, כמו ר"מ, ואונקלוס, ושמעי' ואבטליון, ועובדיה[21], ומהם הי' "ציד בפיו". והי' רוצה יצחק להוציא ממנו בעצמו שלא ע"י יעקב.

כי הרי גם עכשיו: "חיל בלע ויקיאנו", רק שהוא ע"י יעקב, שהוא בחי' ז"א[22], שכל האורות שלמעלה נכללים בו, והוא מתלבש ביצירה ביומין דחול, בחינת עבדו זקן ביתו[23], להעלות משם ולברר כנ"ל.

אך יצחק רצה שיהי' זה שלא ע"י ז"א רק שיהי' התגלות האורות העליונים בעשו עצמו. והוא ענין תוס' ורבוי האור. כי הרי לברר הטוב מן הרע, צריך להאיר שם אור רב כדי שעל ידי זה יקלוט וילקט כל הניצוצות הנשפעים שמה.[ד]

וזהו: "ויתן לך האלקים מטל השמים"[24], הוא טלא דעתיקא[25] דנטיף לז"א בחי' שמים.

"ומשמני הארץ", שמן הוא חכמה, ו"אבא יסד ברתא"[26] הנקרא ארץ.

ורצה להמשיך בחי' הטל והשמן דלעילא שעי"ז יהי' העלאת הניצוצים.

כמו שאנו רואים עד"מ, כשהשמש זורח על הארץ כחום היום, שואב לחלוחית הארץ, "ואד יעלה מן הארץ"[27]. וכן בנר, לפני האבוקה הגדולה שואבת אור הנרות.

כך ע"י הארה עליונה הבאה בתוס' ורבוי מלמעלה, שואב ולוקט כל הניצוצין שנפלו למטה.

אך הארה זו צריך להיות בתוס' ורבוי דייקא, בחי' ברכה, שהיא למעלה מסדר ההשתלשלות, שלפי סדר ההשתלשלות לא הי' עשו כדאי לו.

וזהו: "ואברככה לפני ה'"[28]. "לפני הוי'" דוקא.

והרצון שהי' ליצחק להמשיך לעשו עצמו שלא ע"י יעקב, הוא מפני שראה אותו מלמעלה למטה, ע"י בחי' לבונה שהוא בחי' המקיף, ע"כ רצה להמשיך בו בחי' גלוי המקיף בתוס' ורבוי אור.

אך מ"מ טעה בזה, שאין עשו כדאי בבחי' זו, כ"א ע"י יעקב. שלפי שאם הי' החיות נמשך אל עשו, יבלע ח"ו[29] כמקדם או שלא יהיה מבחי' עשו כלום.

אבל שיהא לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא[30], א"א כ"א ע"י יעקב, ז"א דקדושה, שע"י יתברר מעשו ויוכלל בקדושה. ולכן הסכים יצחק ג"כ לברכת יעקב אח"כ.

ולעשו אמר "הנה משמני הארץ כו'"[31], "משמני", מקצת שמני, (וליעקב א' "ומשמני" בתוס' וא"ו) דהיינו מתמצית הנשאר משמן שנמשך אל הארץ, שם יהיה "מושבך" בחי' פנימי', "ומטל השמים של יעקב" יומשך לך ג"כ, אבל אינו אלא "מעל" דהיינו בחי' מקיף בלבד.

(משא"כ ביעקב "ויתן לך") ובתנאי "ואת אחיך תעבוד"[32], שתהי' בטל אל בחי' יעקב, שע"י יהי' עליי' דוקא כנ"ל:

ועתה יבואר הכתוב: "ראה ריח בני כו'".[ה]

כי הנה יצחק רצה להמשיך בחי' מקיף ולבונה כנ"ל וכל המשכה הוא ע"י העלאת מ"ן[33] כנודע.

והנה להמשכת מ"ד של פנימי' די בהעלאת מ"ן בבחי' פנימית אבל להמשכת מ"ד של מקיף, צ"ל העלאת מ"ן ג"כ בבחי' מקיף.

והנה ריח הוא העלאת מ"ן שהוא בחי' אור חוזר. והוא מהגבורות.

כמו שרואים שתפוח מתוק אין בו ריח. רק החמוץ וכל הדברים החריפים יש בהם ריח חזק. והוא לפי שהעלאת מ"ן הוא בירורים מניצוצות שנפלו בשבה"כ[34].

ולכן בכל המצות לא נאמר ריח ניחוח כמו בקרבנות, שהוא ע"י שמעלין נפש הבהמה ומתהפך ועולה ונכלל באש שלמעלה.

והנה הריח משיב את הנפש דהיינו מה שהיה בתחלה בבחי' הסתלקות המוחין חוזר ומאיר, כאדם שהוא נרדם וע"י הריח הוא חוזר ומקיץ.

דהיינו, ע"י השינה היה השכל בהעלם. ואח"כ כשניער משנתו הנה השכל מאיר בו בגילוי, והכל נעשה ע"י הריח שהוא אור החוזר ממטה למעלה.

וזהו ענין נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני[35].

והנה עשו לא היה בו בחי' גילוי פנימי', כי הפנימי' שלו נבלע כנ"ל רק שהוא בחי' המקיף ולבונה.

וזהו "וירח את ריח בגדיו"[36], הוא בחי' המקיפים, שיהיה מזה ריח הוא העלאת מ"ן להמשיך המקיף מטל השמים:

כריח שדה אשר ברכו ה'. הנה השדה הוא בחי' מל' דאצי'[37], שיש בה ג"כ בחי' העלאת מ"ן.

ויש בזה ב' בחי': הא', היא העלאת מ"ן בטבעה ומאליה וממילא, כמ"ש: "למען יזמרך כבוד ולא ידם"[38]. קארי תדיר לנהורא עלאה ולא שכיך כו'[39]. והוא העלאת מ"ן לפנימית דהיינו לעורר המשכת הקו.

ויש העלאת מ"ן שצריך סיוע מלמעלה, שאין כח בה להעלות מ"ן מעצמה. והוא בחי' מקיף, שהוא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה בעצמו (שהקו מאיר לתוך מקום החלל עצמו).

והנה העלאת מ"ן של בחי' פנימי', הוא בחי' בארה של מרים, שהוא מעיין הנובע מאליו.

משא"כ העלאת מ"ן של המקיף, כתיב: "באר חפרוה שרים"[40]. "ויכרו שם עבדי יצחק באר"[41].

עבדי יצחק הן המשכות מבחי' יצחק, שהוא עיקר האבות, מבחי' בוצינא דקרדוניתא[42] מקור הגבורות, כמ"ש: "כי אתה אבינו"[43].

ולכן כתיב: "ויריבו רעי גרר לאמר לנו המים"[44], שבחי' המקיף נמשך גם אליהם מלמעלה, שאינו נבלע כמו בחי' פנימית שלהם כנ"ל.

וזהו: "אשר ברכו הוי"ה", שהוא ע"י סיוע מלמעלה כנ"ל:

והנה כ"ז[45] הוא הבנת הפסוק לפי דעתו של יצחק שהבין שעשו היה לפניו.

אך באמת היה זה יעקב. ואיך יבואר בחי' זו על יעקב?:[ו]

הנה איתא במדרש וירח את ריח בגדיו. בוגדיו[46] בחי' בעלי תשובה, שהוא בחי' מקיף, דמשכין ליה בחילא יתיר.

שבזוהר אמר ע"פ: "ואברהם זקן בא בימים כו'. זכאין אינון מארי דתיובתא דמשכין כו'"[47].

פי' למעלה מכדי שתוכל הנפש שאת, שאין לו בחי' כלי להכיל.

וכמעשה דר"א בן דורדייא[48].

משא"כ באברהם כתיב בא בימים. בחי' כלי ולבוש כו'.

והעלאת מ"ן כזה שהוא בחי' מקיף, הוא מפני שמתבונן בגדולת א"ס ב"ה בעצמו ובכבודו.

כי "אני הוי"ה לא שניתי"[49] כתיב, רק "הודו על ארץ ושמים". "וירם קרן לעמו כו'"[50].

ונק' בחי' בע"ת[51] אף מי שאין עבירות בידו. רק צועק על הפירוד כו'.

והוא בחי' ריח שהיא העלאת מ"ן לבחי' מקיף להמשיך בחי' מקיף דלעילא "מטל השמים כו'":

אך להבין כ"ז והלא יעקב הוא בחי' קדושה, ובלא"ה נמשכים בו כל האורות עליונים, א"א, ואו"א[52], כנ"ל?[ז]

אך הברכה היא בתוס' ורבוי, המשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות, שאינו לפי ערך ההשתלשלו', כדי להיות "ורב דגן ותירוש"[53], אלו הלכות ואגדות שנתלבשו בלבושים גשמיים, זרעים בחסד כו'.

וכן כל התורה ספורי מעשיות כו'. וכן נביאים, שופטים, מעשה דשמשון ופלגש בגבעה. וכן כל מעשה המלכים וספורי מעשיות שבגמ' דרבב"ח[54] ודומיהן, הכל מרומז בהן סודות התורה.

ועד"ז ג"כ מעשה המצות שע"י סוכה ולולב וציצית ותפילין גשמיים, יהיה המשכת אוא"ס ב"ה[55] שלמעלה מעלה מהשתלשלות. שלפי ערך וסדר השתלשלות, בעשי' החיות מצומצם מאד. ובכדי שיאיר אור רב מאא"ס ב"ה בעצמו ובכבודו, הוא ע"י יצחק דייקא, שהוא שרש הגבורות, בוצינא דקרדוניתא, שהוא קו המדה שמודד להיות חכם כו', ומשם נמשך תוס' אור וגילוי גם בעשי' הגשמי'.

וזהו: "ויתן לך האלקים", גם בבחי' צמצום. וקאי "ויתן" על בחי' הוי"ה האמור למעלה בפ'[56], "אשר ברכו ה'".

ואף גם זאת בלי דעתו של יצחק, רק: "בא אחיך במרמה"[57], שא"א להתלבש בבחי' הדעת.

וכענין שאמרו, "לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא"[58]. כי ענין בזכותא הוא לפ"ע ההשתלשלות, שכך ראוי לו. משא"כ במזלא, הוא למעלה מלפ"ע, אף שאינו ראוי כו'.

והיה צריך לזה, לתקן חטא עה"ד, שהיה ג"כ במרמה ופתוי של נחש, שע"י נתגשמו העולמות ונעשה עירוב גשמיות ברוחניות.

ולתקן זה עשה מהפוך אל הפוך, והמשיך רוחניות ואורות העליונים שיהיה נמשך גם לגשמיות.

משא"כ אלו לא קבל יעקב הברכות, היה נמשך מן התורה רק ברוחניות לבד, כמו שהוא למעלה, "וכדה על שכמה כו'"[59]:[ח]

הערות על מהלך המאמר (לאן אדמו"ר הזקן מוביל)

א. שתי שאלות שהמאמר כולו בא ליישב: מדוע חשוב עשו בעיני יצחק, ואיך ראה בו יצחק דבר טוב. התשובה תלויה בענין "רישא דעשו" שיתבאר מיד.

ב. כדי לבאר את "רישא דעשו" מקדים ענין הקטורת: אחד עשר סממנים כנגד עשר ספירות, והאחד עשר (לבונה) הוא המקיף על הקליפות. ולקמן ישתמש בזה בביאור "ריח".

ג. כאן נפתרה השאלה הראשונה: מצד המקיף, שבחינתו "רישא דעשו" הכלול בקדושה, שאל עשו על מעשר התבן; ומצד הפנימיות, אין שם שמים בפיו.

ד. מכאן עובר לתכלית: יצחק רצה להוציא את הניצוצות מעשו בעצמו, שלא על ידי יעקב, על ידי תוספת ורבוי אור. ולכן "ויתן לך האלקים", שיתבאר מיד.

ה. עד כאן ענין הברכות. עכשיו חוזר לפסוק הפותח, ומבאר מהו "ריח": העלאת מ"ן בבחינת מקיף, הממשיכה את המקיף שרצה יצחק.

ו. עד כאן לפי דעתו של יצחק. מכאן מבאר את אותו הפסוק לפי האמת, שיעקב היה לפניו: "בוגדיו" הם בעלי תשובה.

ז. השאלה: אם יעקב כבר כולל כל האורות, לשם מה לו הברכה? התשובה: לתוספת שלמעלה מסדר ההשתלשלות, שתומשך עד לגשמיות המצוות.

ח. סיום: בלי ברכות יעקב היתה התורה רוחנית בלבד. "וכדה על שכמה" – כ"ד ספרין – הוא נשיאת המשכה זו אל העולם הגשמי.

  1. 1 לשון הכתוב [בראשית כז, כז]: "ויגש וישק לו וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו יהוה".
  2. 2 לשון הכתוב [בראשית כה, כח]: "ויאהב יצחק את עשו כי ציד בפיו ורבקה אהבת את יעקב".
  3. 3 ראה פירש"י בראשית כה, כז.
  4. 4 לשון הכתוב [בראשית כז, כב]: "ויגש יעקב אל יצחק אביו וימשהו ויאמר הקל קול יעקב והידים ידי עשו".
  5. 5 לשון הכתוב [בראשית כז, כ]: "ויאמר כי הקרה יהוה אלהיך לפני".
  6. 6 ש"ש – שם שמים. ראה פירש"י בראשית כז, כא.
  7. 7 כלומר: סיגי הזהב. הזהב הוא בחינת גבורה, ועשו יצא מפסולת הגבורה של יצחק.
  8. 8 ראה סוטה יג, א: ראשו של עשו נפל בחיקו של יצחק. "בעטפוי" – בחיקו.
  9. 9 ראה [כריתות ו, א]: "פיטום הקטרת הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה". י"א – אחד עשר.
  10. 10 כלומר: עשר הספירות של הקליפה ("כתרים של טומאה").
  11. 11 זלע"ז – זה לעומת זה. ע"פ לשון הכתוב (קהלת ז, יד): "גם את זה לעמת זה עשה האלקים".
  12. 12 י"ס – עשר ספירות. ולקמן ע"ס – עשר ספירות.
  13. 13 ע"פ לשון ספר יצירה (א, ד): "עשר ולא תשע, עשר ולא אחד עשר".
  14. 14 לשון הכתוב [נחמיה ט, ו]: "ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים".
  15. 15 ע"פ לשון הכתוב [עובדיה א, ד]: "אם תגביה כנשר ואם בין כוכבים שים קנך משם אורידך נאם יהוה". א"ע – את עצמם.
  16. 16 לשון הכתוב [איוב כ, טו]: "חיל בלע ויקאנו מבטנו יורשנו אל".
  17. 17 לשון הכתוב [קהלת ח, ט]: "עת אשר שלט האדם באדם לרע לו".
  18. 18 ע"פ לשון הכתוב [בראשית לו, לג]: "וימת בלע וימלך תחתיו". כלומר: מלכי אדום, והם מלכי התהו, שמתו בשבירת הכלים, שקדמה לעולם התיקון.
  19. 19 עה"ד – עץ הדעת. ס' – ספר.
  20. 20 ראה [פסחים פז, ב]: "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים". כמארז"ל – כמאמר רבותינו זכרונם לברכה.
  21. 21 ר"מ – רבי מאיר, ראה גיטין נו, א. אונקלוס, ראה [גיטין נו, ב]. שמעיה ואבטליון, ראה [גיטין נז, ב]: "מבני בניו של סנחריב - למדו תורה ברבים. מאן אינון? שמעיה ואבטליון". עובדיה, ראה סנהדרין לט, ב. כלומר: ניצוצות קדושה שהיו בקליפת עשו ויצאו ונתגיירו.
  22. 22 ז"א – זעיר אנפין, המדות דאצילות.
  23. 23 לשון הכתוב [בראשית כד, ב]: "ויאמר אברהם אל עבדו זקן ביתו המשל בכל אשר לו".
  24. 24 לשון הכתוב [בראשית כז, כח]: "ויתן לך האלהים מטל השמים ומשמני הארץ ורב דגן ותירש".
  25. 25 כלומר: הטל הנוטף מבחינת עתיק.
  26. 26 כלומר: אבא (חכמה) יסד את הברתא (המלכות).
  27. 27 לשון הכתוב [בראשית ב, ו]: "ואד יעלה מן הארץ והשקה את כל פני האדמה". עד"מ – על דרך משל.
  28. 28 לשון הכתוב [בראשית כז, ז]: "ואכלה ואברככה לפני יהוה לפני מותי".
  29. 29 ח"ו – חס ושלום.
  30. 30 ע"פ לשון הזהר. כלומר: להפוך את החשך לאור ואת המר למתוק.
  31. 31 לשון הכתוב [בראשית כז, לט]: "הנה משמני הארץ יהיה מושבך ומטל השמים מעל".
  32. 32 לשון הכתוב [בראשית כז, מ]: "ועל חרבך תחיה ואת אחיך תעבד".
  33. 33 מ"ן – מים נוקבין, העלאה מלמטה. מ"ד – מים דוכרין, המשכה מלמעלה.
  34. 34 שבה"כ – שבירת הכלים.
  35. 35 נח"ר – נחת רוח. ראה פירש"י ויקרא א, ט.
  36. 36 בראשית כז, כז (הנ"ל).
  37. 37 מל' דאצי' – מלכות דאצילות.
  38. 38 לשון הכתוב (תהלים ל, יג): "למען יזמרך כבוד ולא ידם".
  39. 39 ע"פ לשון הזהר. כלומר: קוראת תמיד לאור העליון ואינה שוקטת.
  40. 40 לשון הכתוב [במדבר כא, יח]: "באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם".
  41. 41 לשון הכתוב [בראשית כו, כה]: "ויט שם אהלו ויכרו שם עבדי יצחק באר".
  42. 42 כלומר: "ניצוץ החוזק", הוא קו המדה של הגבורה, שממנו נמדד לכל אחד.
  43. 43 לשון הכתוב [ישעיהו סג, טז]: "כי אתה אבינו".
  44. 44 לשון הכתוב [בראשית כו, כ]: "ויריבו רעי גרר עם רעי יצחק לאמר לנו המים".
  45. 45 כ"ז – כל זה.
  46. 46 ראה בראשית רבה סה, כב: "אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו".
  47. 47 לשון הכתוב [בראשית כד, א]: "ואברהם זקן בא בימים"; וראה זהר ח"א קכט, א-ב. כלומר: בעלי תשובה ממשיכים ("דמשכין") בכח יתר.
  48. 48 ראה [עבודה זרה יז, א]: "אמרו עליו על ר"א בן דורדיא". ר"א – רבי אלעזר.
  49. 49 לשון הכתוב [מלאכי ג, ו]: "כי אני יהוה לא שניתי ואתם בני יעקב לא כליתם".
  50. 50 לשון הכתוב [תהלים קמח, יד]: "וירם קרן לעמו"; ולפניו [תהלים קמח, יג]: "הודו על ארץ ושמים".
  51. 51 בע"ת – בעל תשובה.
  52. 52 א"א – אריך אנפין. או"א – אבא ואמא.
  53. 53 בראשית כז, כח (הנ"ל).
  54. 54 רבב"ח – רבה בר בר חנה. ראה בבא בתרא עג, א ואילך.
  55. 55 אוא"ס – אור אין סוף. ולקמן מאא"ס – מאור אין סוף.
  56. 56 פ' – פסוק.
  57. 57 לשון הכתוב [בראשית כז, לה]: "ויאמר בא אחיך במרמה ויקח ברכתך".
  58. 58 ראה [מועד קטן כח, א]: "חיי בני ומזוני - לא בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא". לפ"ע – לפי ערך.
  59. 59 לשון הכתוב [בראשית כד, טו]: "והנה רבקה יצאת... וכדה על שכמה".
תורה אור – בראשית. מאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'
Torah Ohr – Bereishis. The maamar "Re'eh Rei'ach Bni" ("See, the Fragrance of My Son")
The Hebrew is given phrase by phrase, each followed by a translation and explanation. Sources and notes are at the end.

ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה'.

"See, the fragrance of my son is like the fragrance of a field that G‑d has blessed."1

להבין, דהא יצחק הבין שהוא עשו, ואיך היה חשוב בעיניו כ"כ?

We must understand: Yitzchak thought this was Esav, so how could he be so esteemed in his eyes?

גם באמת אינו מובן איך היה עשו בעיני יצחק?

And indeed, it is not understood how Esav appeared in Yitzchak's eyes.[a]

כי פעם אמר הכתוב: "כי ציד בפיו", שהי' מרמהו בשאלות. "איך מעשרין את התבן כו'?" ופעם אמר הכתוב: "הקל קול יעקב" והיינו לפי שאמר: "כי הקרה ה' אלהיך כו'", וידע שעשו אין ש"ש שגור בפיו?

For once Scripture says, "for game was in his mouth,"2 meaning he deceived him with questions: "How does one tithe straw…?"3 And once Scripture says, "The voice is the voice of Yaakov,"4 because he had said, "For G‑d your L‑rd has brought it about…",5 and he knew that the Name of Heaven6 was not fluent in Esav's mouth.

אך הענין כי הנה עשו סוספיתא דדהבא, פסולת הגבורה דיצחק, שהוא בחינת מעלת הזהב על הכסף, ומפסולת שלו יצא עשו. "ורישא דעשו בעטפוי דיצחק".

The explanation: Esav is the dross of gold,7 the waste of Yitzchak's gevurah, which has the superiority of gold over silver; and from its waste Esav emerged. "And the head of Esav is in the lap of Yitzchak."8

ולהבין ענין רישא.

To understand what this "head" is:[b]

הנה יש י"א סממני הקטרת, "הצרי והצפורן כו'", והם כנגד יו"ד כתרין דמסאבותא שהוא החיות שבקדושה המחי' את זלע"ז.

There are eleven spices in the incense, "the balsam, the onycha…",9 and they correspond to the ten crowns of impurity,10 that is, the life-force from holiness that sustains "this opposite that."11

כמו שיש בקדושה י"ס, כך יש ממש בקליפה הארה מי"ס דקדושה.

Just as in holiness there are ten sefiros,12 so in kelipah there is exactly a radiance from the ten sefiros of holiness.

אך בקדושה עשר ולא תשע ולא י"א, ובקליפה הוא י"א סממני הקטורת.

However, in holiness they are "ten and not nine," and not eleven,13 whereas in kelipah there are the eleven spices of the incense.

והענין, כי ע"י החיות שנמשך בקדושה, הנה כתיב: "וצבא השמים לך משתחוים", שהם בטלים מחמת שמשיגים החיות שנמשך עליהם מקדושתו יתברך. משא"כ הקליפות הם מגביהים א"ע כנשר כו', בחוצפה.

The explanation: of the life-force drawn in holiness it is written, "and the host of heaven bow to You":14 they are nullified because they grasp the life-force drawn to them from His holiness. The kelipos, however, raise themselves up like an eagle,15 with insolence.

והיינו לפי שהחיות הנמשך אליהם הוא אצלם בסוד גלות. ולפיכך הגם שנמשך אליהם מחיות דקדושה - אינם בטלים, ואדרבה מגביהים א"ע כנשר כו', והחיות שנמשך להם הוא נבלע בתוכם.

This is because the life-force drawn to them is with them as if in exile. So although life-force of holiness is drawn to them, they are not nullified; on the contrary, they raise themselves up like an eagle, and the life-force drawn to them is swallowed up within them.

אך כיצד הם חיים וקיימים מקדושה, מאחר שהחיות נבלע בתוכם? - הנה זהו ענין לבונה שבי"א סממני הקטורת, שהוא אור המקיף עליהם מלמעלה, ואינו נבלע בתוכם.

But how do they live and endure from holiness, if the life-force is swallowed up within them? This is the levonah among the eleven spices of the incense: the surrounding light above them, which is not swallowed up within them.

ולפי שהוא אור המקיף מלמעלה מן הדעת שלהם, ואינם מרגישים בו, והחיות שנמשך להם בפנימית נבלע כנ"ל, לפיכך הם מתגאים ומגביהים א"ע בחוצפה כנ"ל.

Since it is a surrounding light above their understanding, they do not sense it; and the life-force drawn into their inner being is swallowed up, as mentioned. Therefore they are haughty and raise themselves up with insolence, as mentioned.

ובחי' לבונה הוא המחבר י"ס דקדושה להאיר לע"ס דמסאבותא. והוא רישא דעשו, דהיינו בחי' המקיף מלמעלה הוא נכלל בעטפוי דיצחק ממש בקדושה.

The level of levonah is what joins the ten sefiros of holiness to shine into the ten sefiros of impurity. This is the "head of Esav": the surrounding level from above is included in the very "lap of Yitzchak," in holiness.

ולכן, מצד בחינת המקיף, עשו שואל: "איך מעשרין את התבן?", ומצד הפנימיות, אין ש"ש שגור בפיו:

Therefore, from the side of the surrounding level, Esav asks, "How does one tithe straw?"; and from the side of the inner level, the Name of Heaven is not fluent in his mouth.[c]

והנה נודע כי החיות בעשר כתרין דמסאבותא, הוא מפני כי "חיל בלע ויקיאנו", ו"עת אשר שלט האדם באדם לרע לו".

Now it is known that the life-force in the ten crowns of impurity is because "He swallowed wealth and will vomit it out,"16 and "a time when man rules over man to his harm."17

והוא מפני הנצוצות שנפלו בהם בתחלת בריאת העולם בשבירת הכלים, "וימלך וימת כו'". וגם מחמת חטא עה"ד, כמ"ש בס' הגלגולים. ולפיכך נמשך להם החיות בם שהוא בסוד גלות. כמארז"ל לא גלו ישראל אלא כדי להוסיף עליהם גרים.

This is because of the sparks that fell into them at the start of creation in the shattering of the vessels, "and he reigned and he died…"18, and also because of the sin of the Tree of Knowledge,19 as written in Sefer HaGilgulim. Therefore life-force is drawn to them, in the mode of exile; as our Sages said, Israel was exiled only so that converts would be added to them.20

וכן בעשו היו ניצוצות, כמו ר"מ, ואונקלוס, ושמעי' ואבטליון, ועובדיה, ומהם הי' "ציד בפיו". והי' רוצה יצחק להוציא ממנו בעצמו שלא ע"י יעקב.

So too in Esav there were sparks, such as Rabbi Meir, Onkelos, Shemayah and Avtalyon, and Ovadiah;21 from them came "game in his mouth." And Yitzchak wanted to draw them out of him directly, not through Yaakov.

כי הרי גם עכשיו: "חיל בלע ויקיאנו", רק שהוא ע"י יעקב, שהוא בחי' ז"א, שכל האורות שלמעלה נכללים בו, והוא מתלבש ביצירה ביומין דחול, בחינת עבדו זקן ביתו, להעלות משם ולברר כנ"ל.

For even now, "He swallowed wealth and will vomit it out"; only it is through Yaakov, the level of Z'eir Anpin,22 in which all the lights above are included. He is clothed in Yetzirah during the weekdays, the level of "his servant, the elder of his house,"23 to raise up from there and refine, as mentioned.

אך יצחק רצה שיהי' זה שלא ע"י ז"א רק שיהי' התגלות האורות העליונים בעשו עצמו. והוא ענין תוס' ורבוי האור. כי הרי לברר הטוב מן הרע, צריך להאיר שם אור רב כדי שעל ידי זה יקלוט וילקט כל הניצוצות הנשפעים שמה.

But Yitzchak wanted this to be not through Z'eir Anpin, but that the supernal lights be revealed in Esav himself. This is the matter of an increase and abundance of light. For to refine the good from the evil, great light must shine there, so that it will absorb and gather all the sparks flowing there.[d]

וזהו: "ויתן לך האלקים מטל השמים", הוא טלא דעתיקא דנטיף לז"א בחי' שמים.

This is "May the L‑rd give you of the dew of heaven":24 the "dew of Atik"25 dripping to Z'eir Anpin, the level of heaven.

"ומשמני הארץ", שמן הוא חכמה, ו"אבא יסד ברתא" הנקרא ארץ.

"And of the fatness of the earth": oil is Chochmah, and "Abba founded the daughter,"26 who is called earth.

ורצה להמשיך בחי' הטל והשמן דלעילא שעי"ז יהי' העלאת הניצוצים.

He wanted to draw down the supernal dew and oil, so that through this the sparks would be raised up.

כמו שאנו רואים עד"מ, כשהשמש זורח על הארץ כחום היום, שואב לחלוחית הארץ, "ואד יעלה מן הארץ". וכן בנר, לפני האבוקה הגדולה שואבת אור הנרות.

As we see by analogy: when the sun shines on the earth in the heat of the day, it draws up the earth's moisture, "and a mist would rise from the earth."27 So too a candle before a great torch: it draws the candles' light.

כך ע"י הארה עליונה הבאה בתוס' ורבוי מלמעלה, שואב ולוקט כל הניצוצין שנפלו למטה.

So too, through a supernal radiance coming with increase and abundance from above, it draws and gathers all the sparks that fell below.

אך הארה זו צריך להיות בתוס' ורבוי דייקא, בחי' ברכה, שהיא למעלה מסדר ההשתלשלות, שלפי סדר ההשתלשלות לא הי' עשו כדאי לו.

But this radiance must be specifically with increase and abundance, the level of blessing, which is above the order of the chain of descent; for according to that order, Esav was not worthy of it.

וזהו: "ואברככה לפני ה'". "לפני הוי'" דוקא.

This is "I will bless you before G‑d":28 specifically "before Havayah."

והרצון שהי' ליצחק להמשיך לעשו עצמו שלא ע"י יעקב, הוא מפני שראה אותו מלמעלה למטה, ע"י בחי' לבונה שהוא בחי' המקיף, ע"כ רצה להמשיך בו בחי' גלוי המקיף בתוס' ורבוי אור.

Yitzchak's wish to draw it to Esav himself, not through Yaakov, was because he saw him from above downward, through the level of levonah, the surrounding level. Therefore he wanted to draw into him the revelation of the surrounding level, with an increase and abundance of light.

אך מ"מ טעה בזה, שאין עשו כדאי בבחי' זו, כ"א ע"י יעקב. שלפי שאם הי' החיות נמשך אל עשו, יבלע ח"ו כמקדם או שלא יהיה מבחי' עשו כלום.

Nevertheless he erred in this, for Esav is not worthy of this level except through Yaakov. For if the life-force were drawn to Esav, it would be swallowed up, G‑d forbid,29 as before, or nothing would remain of the level of Esav.

אבל שיהא לאהפכא חשוכא לנהורא ומרירו למיתקא, א"א כ"א ע"י יעקב, ז"א דקדושה, שע"י יתברר מעשו ויוכלל בקדושה. ולכן הסכים יצחק ג"כ לברכת יעקב אח"כ.

But to "turn darkness into light and bitter into sweet"30 is possible only through Yaakov, Z'eir Anpin of holiness, through whom Esav will be refined and included in holiness. Therefore Yitzchak too later agreed to Yaakov's blessing.

ולעשו אמר "הנה משמני הארץ כו'", "משמני", מקצת שמני, (וליעקב א' "ומשמני" בתוס' וא"ו) דהיינו מתמצית הנשאר משמן שנמשך אל הארץ, שם יהיה "מושבך" בחי' פנימי', "ומטל השמים של יעקב" יומשך לך ג"כ, אבל אינו אלא "מעל" דהיינו בחי' מקיף בלבד.

To Esav he said, "Behold, of the fatness of the earth…":31 "of the fatness" means some of the fatness (whereas to Yaakov he said umishmanei, with an added vav), that is, from the residue left of the oil drawn to the earth; there will be "your dwelling," the inner level. "And of the dew of heaven," of Yaakov, will be drawn to you too, but only "from above," that is, the surrounding level alone.

(משא"כ ביעקב "ויתן לך") ובתנאי "ואת אחיך תעבוד", שתהי' בטל אל בחי' יעקב, שע"י יהי' עליי' דוקא כנ"ל:

(This is not so with Yaakov: "May He give you.") And on condition that "you shall serve your brother":32 you must be nullified to the level of Yaakov, through whom alone there is ascent, as mentioned.

ועתה יבואר הכתוב: "ראה ריח בני כו'".

Now the verse will be explained: "See, the fragrance of my son…"[e]

כי הנה יצחק רצה להמשיך בחי' מקיף ולבונה כנ"ל וכל המשכה הוא ע"י העלאת מ"ן כנודע.

For Yitzchak wanted to draw down the surrounding level and levonah, as mentioned; and every drawing down comes through the raising of mayin nukvin,33 as is known.

והנה להמשכת מ"ד של פנימי' די בהעלאת מ"ן בבחי' פנימית אבל להמשכת מ"ד של מקיף, צ"ל העלאת מ"ן ג"כ בבחי' מקיף.

To draw down mayin duchrin of the inner level, raising mayin nukvin of the inner level suffices; but to draw down mayin duchrin of the surrounding level, the raising of mayin nukvin must also be of the surrounding level.

והנה ריח הוא העלאת מ"ן שהוא בחי' אור חוזר. והוא מהגבורות.

Now fragrance is the raising of mayin nukvin, the level of returning light, and it comes from gevuros.

כמו שרואים שתפוח מתוק אין בו ריח. רק החמוץ וכל הדברים החריפים יש בהם ריח חזק. והוא לפי שהעלאת מ"ן הוא בירורים מניצוצות שנפלו בשבה"כ.

As we see, a sweet apple has no fragrance; only the sour and all sharp things have a strong fragrance. This is because raising mayin nukvin is the refinement of sparks that fell in the shattering of the vessels.34

ולכן בכל המצות לא נאמר ריח ניחוח כמו בקרבנות, שהוא ע"י שמעלין נפש הבהמה ומתהפך ועולה ונכלל באש שלמעלה.

Therefore "a pleasing fragrance" is not said of all the mitzvos as it is of the offerings, in which the animal soul is raised, transformed, and ascends and is absorbed in the fire above.

והנה הריח משיב את הנפש דהיינו מה שהיה בתחלה בבחי' הסתלקות המוחין חוזר ומאיר, כאדם שהוא נרדם וע"י הריח הוא חוזר ומקיץ.

Now fragrance restores the soul: what was at first in a state of departure of the intellect returns and shines, like a person in a faint who revives through a fragrance.

דהיינו, ע"י השינה היה השכל בהעלם. ואח"כ כשניער משנתו הנה השכל מאיר בו בגילוי, והכל נעשה ע"י הריח שהוא אור החוזר ממטה למעלה.

That is, in sleep the intellect was hidden, and afterward when he awakes the intellect shines in him openly; and all this is done through fragrance, the light returning from below upward.

וזהו ענין נח"ר לפני שאמרתי ונעשה רצוני.

This is the matter of "pleasure before Me, that I spoke and My will was done."35

והנה עשו לא היה בו בחי' גילוי פנימי', כי הפנימי' שלו נבלע כנ"ל רק שהוא בחי' המקיף ולבונה.

Now Esav did not have the level of inner revelation, for his inner level was swallowed up, as mentioned; he has only the surrounding level and levonah.

וזהו "וירח את ריח בגדיו", הוא בחי' המקיפים, שיהיה מזה ריח הוא העלאת מ"ן להמשיך המקיף מטל השמים:

This is "He smelled the fragrance of his garments":36 the surrounding levels, from which there is fragrance, the raising of mayin nukvin, to draw down the surrounding level from "the dew of heaven."

כריח שדה אשר ברכו ה'. הנה השדה הוא בחי' מל' דאצי', שיש בה ג"כ בחי' העלאת מ"ן.

"Like the fragrance of a field that G‑d has blessed." The field is the level of Malchus of Atzilus,37 which also has a raising of mayin nukvin.

ויש בזה ב' בחי': הא', היא העלאת מ"ן בטבעה ומאליה וממילא, כמ"ש: "למען יזמרך כבוד ולא ידם". קארי תדיר לנהורא עלאה ולא שכיך כו'. והוא העלאת מ"ן לפנימית דהיינו לעורר המשכת הקו.

This has two levels. The first is the raising of mayin nukvin in its nature, of itself: as it is written, "So that my soul may sing to You and not be silent,"38 calling constantly to the supernal light and never resting.39 It is the raising of mayin nukvin to the inner level, arousing the drawing down of the kav, the line of light.

ויש העלאת מ"ן שצריך סיוע מלמעלה, שאין כח בה להעלות מ"ן מעצמה. והוא בחי' מקיף, שהוא בחי' גילוי אור א"ס ב"ה בעצמו (שהקו מאיר לתוך מקום החלל עצמו).

And there is a raising of mayin nukvin that needs help from above, for it lacks the power to raise them on its own. This is the surrounding level, the revelation of the light of Ein Sof, blessed be He, Himself (for the kav shines into the very place of the void).

והנה העלאת מ"ן של בחי' פנימי', הוא בחי' בארה של מרים, שהוא מעיין הנובע מאליו.

The raising of mayin nukvin of the inner level is the level of Miriam's well, a spring flowing of itself.

משא"כ העלאת מ"ן של המקיף, כתיב: "באר חפרוה שרים". "ויכרו שם עבדי יצחק באר".

But of the raising of mayin nukvin of the surrounding level it is written, "A well that princes dug,"40 and "the servants of Yitzchak dug a well there."41

עבדי יצחק הן המשכות מבחי' יצחק, שהוא עיקר האבות, מבחי' בוצינא דקרדוניתא מקור הגבורות, כמ"ש: "כי אתה אבינו".

The servants of Yitzchak are drawings down from the level of Yitzchak, the main one of the Patriarchs, from the level of botzina dekardinusa,42 the source of the gevuros; as it is written, "For You are our father."43

ולכן כתיב: "ויריבו רעי גרר לאמר לנו המים", שבחי' המקיף נמשך גם אליהם מלמעלה, שאינו נבלע כמו בחי' פנימית שלהם כנ"ל.

Therefore it is written, "The shepherds of Gerar quarreled, saying: The water is ours":44 for the surrounding level is drawn from above to them too, since it is not swallowed up like their inner level, as mentioned.

וזהו: "אשר ברכו הוי"ה", שהוא ע"י סיוע מלמעלה כנ"ל:

This is "that Havayah has blessed": it comes through help from above, as mentioned.

והנה כ"ז הוא הבנת הפסוק לפי דעתו של יצחק שהבין שעשו היה לפניו.

Now all this45 is the understanding of the verse according to Yitzchak's mind, who thought Esav was before him.

אך באמת היה זה יעקב. ואיך יבואר בחי' זו על יעקב?:

But in truth this was Yaakov. How is this level to be explained of Yaakov?[f]

הנה איתא במדרש וירח את ריח בגדיו. בוגדיו בחי' בעלי תשובה, שהוא בחי' מקיף, דמשכין ליה בחילא יתיר.

The Midrash says: "He smelled the fragrance of his garments": his bogdav,46 "his rebellious ones," the level of baalei teshuvah, a surrounding level, who draw with greater force.

שבזוהר אמר ע"פ: "ואברהם זקן בא בימים כו'. זכאין אינון מארי דתיובתא דמשכין כו'".

For the Zohar says on "And Avraham was old, come into days…": "Fortunate are the masters of teshuvah, who draw…"47

פי' למעלה מכדי שתוכל הנפש שאת, שאין לו בחי' כלי להכיל.

This means: beyond what the soul can bear, for it has no vessel to contain it.

וכמעשה דר"א בן דורדייא.

As in the story of Rabbi Elazar ben Durdaya.48

משא"כ באברהם כתיב בא בימים. בחי' כלי ולבוש כו'.

But of Avraham it is written "come into days," the level of a vessel and garment.

והעלאת מ"ן כזה שהוא בחי' מקיף, הוא מפני שמתבונן בגדולת א"ס ב"ה בעצמו ובכבודו.

Such a raising of mayin nukvin, of the surrounding level, comes from contemplating the greatness of Ein Sof, blessed be He, in His very Essence and Glory.

כי "אני הוי"ה לא שניתי" כתיב, רק "הודו על ארץ ושמים". "וירם קרן לעמו כו'".

For it is written, "I, Havayah, have not changed";49 only "His glory is over earth and heaven," "and He raised the horn of His people…"50

ונק' בחי' בע"ת אף מי שאין עבירות בידו. רק צועק על הפירוד כו'.

This is called the level of a baal teshuvah51 even for one who has no sins, only he cries out over the separation.

והוא בחי' ריח שהיא העלאת מ"ן לבחי' מקיף להמשיך בחי' מקיף דלעילא "מטל השמים כו'":

This is the level of fragrance, the raising of mayin nukvin to the surrounding level, to draw down the surrounding level above, "of the dew of heaven…"

אך להבין כ"ז והלא יעקב הוא בחי' קדושה, ובלא"ה נמשכים בו כל האורות עליונים, א"א, ואו"א, כנ"ל?

But to understand all this: is not Yaakov a level of holiness, in whom all the supernal lights, Arich Anpin and Abba and Imma,52 are drawn in any case, as mentioned?[g]

אך הברכה היא בתוס' ורבוי, המשכה מלמעלה מסדר ההשתלשלות, שאינו לפי ערך ההשתלשלו', כדי להיות "ורב דגן ותירוש", אלו הלכות ואגדות שנתלבשו בלבושים גשמיים, זרעים בחסד כו'.

The answer: the blessing is an increase and abundance, a drawing down from above the chain of descent, beyond its measure, so that there be "abundance of grain and wine":53 these are the halachos and aggados clothed in physical garments, the laws of Zera'im in Chesed, and so on.

וכן כל התורה ספורי מעשיות כו'. וכן נביאים, שופטים, מעשה דשמשון ופלגש בגבעה. וכן כל מעשה המלכים וספורי מעשיות שבגמ' דרבב"ח ודומיהן, הכל מרומז בהן סודות התורה.

So too the whole Torah with its narratives; so too the Prophets and Judges, the story of Shimshon and the concubine in Givah; so too all the deeds of the kings, and the stories in the Gemara of Rabbah bar bar Chanah54 and the like: in all of them the secrets of the Torah are alluded to.

ועד"ז ג"כ מעשה המצות שע"י סוכה ולולב וציצית ותפילין גשמיים, יהיה המשכת אוא"ס ב"ה שלמעלה מעלה מהשתלשלות. שלפי ערך וסדר השתלשלות, בעשי' החיות מצומצם מאד. ובכדי שיאיר אור רב מאא"ס ב"ה בעצמו ובכבודו, הוא ע"י יצחק דייקא, שהוא שרש הגבורות, בוצינא דקרדוניתא, שהוא קו המדה שמודד להיות חכם כו', ומשם נמשך תוס' אור וגילוי גם בעשי' הגשמי'.

So too the performance of mitzvos: through physical sukkah, lulav, tzitzis and tefillin there comes a drawing down of the light of Ein Sof,55 far above the chain of descent. According to the measure and order of descent, the life-force in Asiyah is greatly contracted. For abundant light to shine from the light of Ein Sof in His very Essence and Glory comes specifically through Yitzchak, the root of the gevuros, botzina dekardinusa, the "measuring line" that measures who shall be wise and so on; from there an increase of light and revelation is drawn even into physical Asiyah.

וזהו: "ויתן לך האלקים", גם בבחי' צמצום. וקאי "ויתן" על בחי' הוי"ה האמור למעלה בפ', "אשר ברכו ה'".

This is "May Elokim give you," also at the level of contraction; and "May He give" refers to the level of Havayah mentioned just before in the verse56: "that Havayah has blessed."

ואף גם זאת בלי דעתו של יצחק, רק: "בא אחיך במרמה", שא"א להתלבש בבחי' הדעת.

And even this came without Yitzchak's knowledge: only "your brother came with guile,"57 for it cannot be clothed in the level of Daas.

וכענין שאמרו, "לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא תליא מילתא". כי ענין בזכותא הוא לפ"ע ההשתלשלות, שכך ראוי לו. משא"כ במזלא, הוא למעלה מלפ"ע, אף שאינו ראוי כו'.

This is like what they said: "It does not depend on merit; it depends on mazal."58 For merit is according to the measure of the chain of descent, that this is what he deserves. But mazal is above such measure, even though he is unworthy.

והיה צריך לזה, לתקן חטא עה"ד, שהיה ג"כ במרמה ופתוי של נחש, שע"י נתגשמו העולמות ונעשה עירוב גשמיות ברוחניות.

This was needed to repair the sin of the Tree of Knowledge, which also came through the guile and enticement of the serpent, through which the worlds became physical and physicality became mixed with spirituality.

ולתקן זה עשה מהפוך אל הפוך, והמשיך רוחניות ואורות העליונים שיהיה נמשך גם לגשמיות.

To repair this, he acted from one extreme to the other, drawing spirituality and supernal lights to reach even physicality.

משא"כ אלו לא קבל יעקב הברכות, היה נמשך מן התורה רק ברוחניות לבד, כמו שהוא למעלה, "וכדה על שכמה כו'":

But had Yaakov not received the blessings, the Torah's flow would have been only spiritual, as it is above: "and her pitcher on her shoulder…"59[h]

Flow of the maamar (where the Alter Rebbe is heading)

a. Two questions that the whole maamar comes to settle: why is Esav esteemed by Yitzchak, and how did Yitzchak see any good in him? The answer depends on the "head of Esav," explained next.

b. To explain the "head of Esav" he first brings the incense: eleven spices against ten sefiros; the eleventh, levonah, is the surrounding light over the kelipos. He uses this later in explaining "fragrance."

c. The first question is now resolved: from the surrounding level, the "head of Esav" included in holiness, he asked about tithing straw; from the inner level, the Name of Heaven was not in his mouth.

d. He moves to the purpose: Yitzchak wanted to draw the sparks out of Esav directly, not through Yaakov, by an increase of light. Hence "May G‑d give you," explained next.

e. So far the blessings. Now he returns to the opening verse and explains "fragrance": a raising of mayin nukvin of the surrounding level, which draws down the surrounding light Yitzchak wanted.

f. So far, according to Yitzchak's mind. From here he explains the same verse according to the truth, that Yaakov was before him: "his garments" are the baalei teshuvah.

g. The question: if Yaakov already includes all the lights, why does he need the blessing? The answer: for the increase above the chain of descent, drawn into the physicality of the mitzvos.

h. Conclusion: without Yaakov's blessings the Torah would be spiritual alone. "Her pitcher on her shoulder," the twenty-four books, is the carrying of this flow to the physical world.

Notes

1. Bereishis 27:27.

2. Bereishis 25:28: "Yitzchak loved Esav, for game was in his mouth."

3. See Rashi, Bereishis 25:27.

4. Bereishis 27:22.

5. Bereishis 27:20.

6. See Rashi, Bereishis 27:21.

7. Gold is the level of gevurah, and Esav came from the waste of Yitzchak's gevurah.

8. See Sotah 13a: Esav's head fell into Yitzchak's lap.

9. Kerisus 6a: "The compounding of the incense: balsam, onycha, galbanum and frankincense."

10. The ten sefiros of kelipah.

11. Based on Koheles 7:14: "G‑d made this opposite that."

12. That is, the ten sefiros.

13. Based on Sefer Yetzirah 1:4: "Ten and not nine, ten and not eleven."

14. Nechemiah 9:6.

15. Based on Ovadiah 1:4: "Though you raise yourself like an eagle… from there I will bring you down, says G‑d."

16. Iyov 20:15.

17. Koheles 8:9.

18. Based on Bereishis 36:33. The kings of Edom are the kings of Tohu, who "died" in the shattering of the vessels, before the world of Tikkun.

19. That is, the Tree of Knowledge.

20. Pesachim 87b: "The Holy One, blessed be He, exiled Israel among the nations only so that converts would be added to them."

21. Rabbi Meir: see Gittin 56a. Onkelos: see Gittin 56b. Shemayah and Avtalyon: see Gittin 57b. Ovadiah: see Sanhedrin 39b. Sparks of holiness that were in the kelipah of Esav and came out as converts.

22. Z'eir Anpin: the attributes of Atzilus.

23. Bereishis 24:2.

24. Bereishis 27:28.

25. The dew dripping from the level of Atik.

26. Abba (Chochmah) founded the "daughter" (Malchus).

27. Bereishis 2:6.

28. Bereishis 27:7.

29. Chas veshalom: G‑d forbid.

30. Based on the Zohar.

31. Bereishis 27:39.

32. Bereishis 27:40.

33. Mayin nukvin: ascent from below. Mayin duchrin: flow from above.

34. Sheviras hakeilim: the shattering of the vessels.

35. See Rashi, Vayikra 1:9.

36. Bereishis 27:27 (cited above).

37. That is, Malchus of Atzilus.

38. Tehillim 30:13.

39. Based on the Zohar.

40. Bamidbar 21:18.

41. Bereishis 26:25.

42. The "lamp of strength," the measuring line of gevurah.

43. Yeshayahu 63:16.

44. Bereishis 26:20.

45. That is, all this explanation.

46. See Bereishis Rabbah 65:22: "Do not read begadav but bogdav."

47. Bereishis 24:1; see Zohar I, 129a–b.

48. Avodah Zarah 17a.

49. Malachi 3:6.

50. Tehillim 148:14; before it, 148:13.

51. Baal teshuvah: one who returns to G‑d.

52. Arich Anpin; Abba and Imma (Chochmah and Binah).

53. Bereishis 27:28 (cited above).

54. See Bava Basra 73a and on.

55. That is, the light of Ein Sof, blessed be He.

56. That is, in the verse.

57. Bereishis 27:35.

58. Moed Katan 28a: "Life, children and sustenance do not depend on merit, but on mazal."

59. Bereishis 24:15.

Leave Feedback